וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשות החדשנות: כך דואגים שקטר ההיי טק ימשיך לדהור

30.1.2017 / 16:03

יו"ר הרשות לחדשנות מוטרד: כשמסתכלים קדימה, רואים האטה בצמיחה והאטה ביצוא ואנו מבינים שאם לא נייצר עוד כוח אדם שיניע את המנוע הזה, אנחנו פשוט נעצר. בראיון לוואלה! NEWS מספר אבי חסון על הרשות החדשה ותפקידה

מערכת וואלה

מי לא מכיר את המושג סטארט אפ ניישן, ישראל נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם מבחינת החדשנות, המחקר והפיתוח בשני העשורים האחרונים. בימים אלה מושקת בישראל רשות החדשנות – ניצלנו את ההזדמנות לראיין את אבי חסון, המדען הראשי של משרד הכלכלה ויו"ר רשות החדשה.

"ישראל ממקומת במקום ראשון בעולם בהוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח לנפש ובשיעור ההשקעות הזרות. ישראל היא המדינה המובילה מבין מדינות ה-OECD בהשקעות הון סיכון - כאחוז מהתמ"ג מושקע באקוסיסטם החדשנות הטוב ביותר", אומר חסון.."ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם באיכות של מוסדות המחקר המדעיים. באקדמיה, ישראל מדורגת במקום השמיני בשיתוף פעולה במחקר ופיתוח בין אוניברסיטאות לתעשייה, במקום השמיני בזמינות של מדענים ומהנדסים, ובמקום החמישי במספר הפטנטים הרשומים לנפש. להיי טק השפעה משמעותיות על הכלכלה הישראלית - התחום אחראי ל-10% מהעובדים, 15% מתוצר הלאומי ו-50% מהייצוא התעשייתי".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

האם ובאיזו מידה נושא החדשנות רלוונטי לכל אחד ואחת מאיתנו?

הרשות היא הגוף שעוזר לסקטור הפרטי ליצור את האקוסיסטם - סביבה תומכת לחדשנות. זה משפיע עלינו בכל מיני דרכים. המוצרים שאנו משתמשים בהם כל יום החל מאפליקציית וייז, דרך מוצרי מזון וכלה במוצרי פלסטיקה שאנו יושבים עליהם או אוכלים מהם – כל אלה נהנים מחדשנות. כי חדשנות עושה את המוצר טוב יותר, זול יותר נגיש יותר ולפעמים מוצר שלא היה קיים פתאום בא לאוויר העולם.

תפקיד הרשות הוא ליצור סביבה תומכת לחדשנות, וזה אומר קודם כל ליצור כאן את ההון האנושי, להביא את האנשים שילמדו את המקצועות המתאימים ויקבלו יכולת ליזום וליצור. זה אומר גם ליצור סביבה כלכלית – אנו משתתפים בסיכון שהיזם לוקח. עד היום מדינת ישראל השקיעה יותר מ-35 מיליארד שקלים ביותר מ-10,000 חברות שבאו לאוויר העולם. כשהיזם מתחיל והוא בתחילת הדרך הסיכון הוא מאוד גדול. אתה מנסה לפתח מוצר חדש לשוק שלא קיים, לענות על צורך שאולי יהיה פעם וכל זה בטכנולוגיה שלא קיימת. בדרך אתה שמח שיש לך שותפים שיכולים לעזור במימון וליצור קשרים בשותפים בינלאומיים.

כל יזם או יזמת יכולים לפנות היום לרשות החדשנות והיא תעזור לו להקים חברה?

בוודאי, כל אחד יכול היום לפנות לרשות החדשות ולעניין אותנו ביוזמה שלו ולהנות גם ממימון וגם לחיבוריםלשותפים כאלה ואחרים שיכולים לעזור להם לפתח את המוצר בשלב הראשון.

תאר את היקף הפעילות של הרשות

התמיכה הממשלתית יוצרת מו"פ חדש בהיקף כולל הנע בין פי 2 ל-פי 3 מסכום המענק הממשלתי. בארבעת העשורים האחרונים אושרו מענקי פיתוח בשיעור העולה על 35 מיליארד שקל, מענקים אלו משקפים השקעות של 80 מיליארד שקל במחקר ופיתוח (כלומר על כל שקל של השקעה ממשלתית מתווספת השקעה נוספת של שני שקלים מהסקטור הפרטי).

למדען הראשי במשרד הכלכלה למעלה מ-50,000 תוכניות מחקר ופיתוח במהלך 4 עשורים. בארבע השנים האחרונות הוגשו ללשכת המדען הראשי מעל 10,000 תוכניות והושקעו מעל 7 מיליארד שקלים במחקר ופיתוח. מענקים בתחום מדעי החיים מהווים 30% מסך מענקי המדען הראשי. כמו כן הושגו מעל ל-50 הסכמי שיתוף פעולה עם מדינות שונות ברחבי העולם, מעל ל-350 מיליון שקלים הושקעו על ידי המדען הראשי בהסכמים בינלאומיים בשנה שעברה. ישראל הינה במקום ה-3 אחרי ארה"ב וקנדה במספר החברות הרשומות בנסד"ק. בישראל נמצאים יותר מ-300 מרכזי מחקר ופיתוח של תאגידים רב לאומיים.

איזה מוצרים ופיתוחים קיימים הם פרי היוזמה שלכם?

הנגיעה שלנו כרשות החדשנות היא בכל תחום שהוא טכנולוגי זה יכול להיות תרופה או מדעי החיים, זה יכול להיות תוכנה, אבל אנחנו מתרחבים בשנים האחרונות גם לתחומי התעשייה המסורתית. גם מוצרי מזון שיש לכולם במקרר נהנו מחדשנות שהפכה אותם לזולים יותר, נגישים יותר. אפילו המוצר המסורתי כמו טחינה – גם בתחום הזה אפשר לחדש. לטחינה יש תחונה מעצבנת – בשפה המקצועית זה נקרא הפרדת פאזות ולאזרח הפשוט מוכר כ–השמן והמים נפרדים, ואז בתחתית של הטחינה הגולמית יש סוג של בטון. בתור צרכנים אנו פשוט מנערים את הצנצנת ומערבבים אותם, אבל איך עושים זאת למיכל של טונה במפעל? עזרנו לכמה מפעלי טחינה לפתח תהליך שמעכב את ההפרדה הזו, זה פתח להם פתאום את האפשרות לייצא טחינה לשווקים בינלאומיים. פתאום מפעל טחינה קטן שהחל את דרכו באום אל פחם יכול לייצא את המוצרים שלו לארה"ב כי אפשר לשנע אותם באוניה ולא לדאוג שבדרך בצד השני יתקבל גוש בטון שאין מה לעשות איתו.

עד כמה ישראל מוכרת בזירה הבינלאומית כמעצמת החדשנות?

לקראת ההשקה של רשות החדשנות, ראשי מדינות וגם מנכלי החברות הגדולות בעולם הכינו ברכה מצולמת ולא בכדי. כולם באים לכאן ועולים לרגל בחיפוש אחר החדשנות הישראלית. השכלנו ליצור כאן סביבה מחקרית יזמית מדעית שהיא ייחודית בקנה מידה עולמי. יש לנו כאן את כל הרכיבים הדרושים כדי להפוך רעיון למשהו שמשפיע עלינו כצרכנים או יוצר ערך כלכלי. לממשלה יש תפקיד חשוב בעניין הזה והשקה של רשות הצרכנות היא ההוכחה שאנו נכונים לאתגרי העתיד.

מדוע צריכים רשות נפרדת שתעסוק בעניין החדשות?

לשכת המדען הראשי הייתה גוף מצוין ועשתה הרבה מאוד טוב, אבל כשמסתכלים על אתגרי 20 השנה הבאות אסור לנו להגיד – טוב נו, נתמודד. הם יהיו שנים יותר מורכבים, כי התחרות הבינלאומית גוברת ואותם ראשי מדינות שראינו מברכים מנסים להעתיק את המודלים מאיתנו. ובעיקר מכיוון שהמטרה שלנו ל-20 השנה הבאות היא לחלחל את החדשנות מעבר לתחום ההיטק, לענפי השירותים, ולענפי התעשייה המסורתית, להנגיש את זה לאוכלוסיות שהיום פחות משתתפות במשחק. אנחנו רוצים שאומת הסטארט אפ תהפוך לאומת החדשות בכל התחומים.

בדו"ח השנתי האחרון שפרסמתם הצבעתם על כמה סימני אזהרה לפיהם עלולה לבוא דעיכה להייטק הישראלי. במה מדובר?

יש כאן איזה סימפטום של מאניה דיפרסיה, כי מחד אנו מאוד מתגאים במה שהגנו ואם נסתכל על חלק מהאינדיקטורים כמו גיוסי ההון של הסטארט אפים, אנו שוברים שיאי כל הזמנים. אבל כשאנחנו מסתכלים קדימה, וזה התפקיד שלנו כממשלה , אנו רואים האטה בצמיחה והאטה ביצוא וכאן אנו מבינים שאם לא נייצר עוד כוח אדם שיניע את המנוע הזה, אנחנו פשוט נעצר. לכן המטרה שלנו, דרך רשות החדשנות שהיא יותר גמישה ויש לה את היכולת ליצור ארגז כלים הרבה יותר רחב , לטפל באתגרים של מחר כי אנחנו היום נהנים מהחלטות חכמות שהתקבלו לפני 20 שנה. אם אנחנו רוצים לשמור על המובילות גם בעוד 20 שנה אנו צריכים לעשות את הצעדים עכשיו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully