פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רודפי מותגים: טעימה עיוורת מגלה - אתם פראיירים

      שביט חזן, שהתעוורה בגיל 17, מפעילה בלוג טעימות בו היא בוחנת מוצרים שונים - ללא שעיצוב המוצר או המותג שלו משפיע עלאבחנותיה. אז מה יותר חשוב - מוצר טוב או מיתוג מוצלח?

      רודפי מותגים: טעימה עיוורת מגלה - אתם פראיירים

      עד כמה המראה והמיתוג של מוצרי מזון משפיעים עלינו כצרכנים? שביט חזן, בלוגרית צרכנות חדשה, שאיבדה את ראייתה בגיל 17, מציעה מבט חדש על חוויית הצריכה שלנו בעולם של מותגים.

      לקריאה נוספת:

      בכי אופנתי: רשתות הביגוד לא זקוקות לגלגל הצלה
      חוק השקיות: ירידה חדה בשימוש - פחת פי-3
      כולנו סטוקרים: איך כבשו חנויות הסטוק את הרגלי הצריכה

      בסרטונים שמתפרסמים בעמוד הפייסבוק שלה "טעימה עיוורת עם שביט" מבצעת שביט טעימה עיוורת של מוצרים מול המצלמה, כדי לשקף חווית צרכן אמיתית המבוססת על טעם ותחושה ללא השפעה חיצונית של מיתוג, אריזה או צבעי מאכל.

      כך למשל, כשניסתה לזהות סוגים שונים קולה היא לא הצליחה להבדיל בין הטעם של קולה לטעם של דיאט קולה בגלל המתיקות המופרזת של שני המוצרים. "אני זוכרת את הפרסומת של קוקה קולה שראיתי בטלוויזיה לפני שהתעוורתי, זה היה ממותג כטעם החיים, עם הבקבוק הקר עם טיפות מעם צוננות עליו... אבל בפועל מדובר בעוד משקה ממותק שלא ניתן להבדיל בינו לבין גרסת הדיאט שלו". בסרטון נוסף היא מעמידה למבחן חטיפים בטעמי גריל, ברביקיו ובצל של חברה ותיקה מול מתחרה חדש וזול יותר, ונוכחה לגלות שדווקא המוצר הלא ממותג היה טעים יותר מהמותג הוותיק.

      במבחן הטעימה שערכה לכבוד וואלה עסקים, התבקשה שביט לטעום משקה תה קר בטעם אפרסק של שני מותגים מובילים בשוק - נסטי ופיוזטי. כזכור בעבר היה רק מוצר תה קר אחד בשם נסטי עם הטעם המקורי, פרי שת"פ של חברת קוקה-קולה העולמית לחברת נסטלה העולמית. אולם כשנפרדו שתי החברות, האחת שמרה לעצמה את השם המקורי – "נסטי" ונאלצה להמציא טעם חדש, והשנייה נותרה עם נוסחת הטעם המקורי ונאלצה למתג את המשקה מחדש – כך נולד השם פיוז טי.

      שביט חזן טעימות עיוורות (יח"צ)
      שביט חזן (צילום: יח"צ)

      "כשטעמתי את שני המשקאות הרגשתי באופן ברור שאחד מהם יותר טעים לי מהשני. אם הייתי צרכנית רגילה הייתי ם נצמדת לשם המוכר, ופחות הולכת לפי הטעם, אבל במבחן הטעימה שעשיתי התחברתי יותר למשקה פיוז טי בעל הטעם המקורי", אומרת שביט. "כל המטרה של הטעימה העיוורת היא להראות שהמותגים והמראה החיצוני של המוצר הרבה פעמים מקבעים את הרגלי הצריכה שלנו, כאשר בפועל הרבה יותר חשוב ללכת בעקבות הטעם האישי. לעתים הזול והפחות מוכר הוא המוצלח יותר".

      אולם המסר של שביט היא הרבה יותר עמוק. "יותר משאנחנו נצמדים למותגים מוכרים ומפספסים ככה עולם ומלואו של טעם וחיסכון כספי, אנשים משתמשים בחוש הראייה כדי לקטלג את האחרים. ברגע שאנו שופטים את האדם על פי המראה החיצוני אנו מפספסים המון. אולי הראייה של אנשים היא המגבלה", טוענת שביט. "אני למשל, עושה המון דברים בחיים, אני מאמנת אישית בשיטת אדלר, ומדריכה בדיאלוג בחשיכה ורכזת פרויקטים בעמותת "עלה", אולם ברגע שפוגשים אותי אני מקוטלגת באופן אוטומטי כבחורה עיוורת מקסימה. זה מה שמגדיר אותי, כי ככה רואים אותי. לכן חשוב לי להופיע בסרטונים ולהראות את היכולות שלי מעבר למגבלה".

      שביט, היום בת 29 ומתגוררת בחולון עם בן זוגה, החלה לאבד את ראייתה בגיל 17 כשבמהלך בדיקת ראייה לרישיון נהיגה גילתה שהתפרץ אצלה גן פגום. עד גיל 24 המצב הלך והתדרדר, עד שאיבדה את מאור עיניה כמעט לגמרי. "נכון שלא הוצאתי את רישיון הנהיגה בסוף, אבל אם אני מסתכלת על החיים שלי, זה לא שינה כל כך את המסלול שעברתי. רציתי לעשות תואר ראשון, עשיתי אותו בכל מקרה. רציתי להיות עצמאית, אז מגיל 19 אני לא גרה עם ההורים. אני אישה עצמאית ואופטימית, שיודעת לקחת את הדברים בפרופורציות, והכל קטן עלי. באמת".

      הבלוג עדיין בחיתוליו, הוא החל לפעול רק באוקטובר האחרון, אולם הסרטונים שעלו כבר צברו מעל 100,000 צפיות. מי שמסייע לשביט לתפעל את הבלו ולהפיק את הסרטים הם אנשי משרד הפרסום In Your Face ששודך עם שביט בסיוע של המרכז לעיוור בישראל.

      ברשת פועלים בלוגרים שצברו מאות מיליוני צפיות ומתפרנסים מטעימת מזון, אך התחום אינו מפותח עדיין בישראל. בלוג מוביל בתחום הוא Emmy Made in Japan המופעל על ידי בלוגרית הטועמת מזונות שנשלחים אליה מרחבי העולם וצברה יותר מ- 140 מיליון צפיות. המעוניינים לקבל דרכה חשיפה נאלצים להמתין בתור של 5 חודשים.

      "אני מאוד מקווה שהבלוג שלי יצליח ואני אוכל לקדם את המסרים שלי לקהל רחב יותר". מסכמת שביט.