טבע החליפה הלילה את שני העומדים בראשה: המנכ"ל הדומיננטי ארז ויגודמן פרש מתפקידו בעקבות "החלטה משותפת", כפי שהגדירה את המהלך הודעה מטעם החברה; ויו"ר טבע, פרופ' יצחק פטרבורג, פרש מתפקידו וישמש מנכ"ל זמני של טבע, עד לאיתור המנכ"ל הבא, ולאחר מכן ישמש כדירקטור מן השורה בחברה.
יו"ר הדירקטוריון החדש יהיה סול בארר: משקיע ומנהל ותיק בתעשיית התרופות העולמית, תושב ארצות הברית. בעבר, כשחיפשה טבע מנהל שיוביל אותה, דיברו רבים על מנהל בעל פרופיל דומה לזה של בארר: מנהל בינלאומי ותיק, בעל ניסיון ניהולי עשיר בענף, המכיר היטב את תעשיית התרופות העולמית. על מנהל כמו בארר דיבר איש ההיי-טק בני לנדא, שהשקיע מיליוני דולרים במניות טבע: "הוא אדם בעל שיעור קומה, ניסיון מדהים ורלבנטי לתפקיד היו"ר. אני מקווה שהוא יוכל לעשות את הצעדים הנכונים: גם לתגבר את הדירקטוריון וגם לבחור במנכ"ל מתאים לטבע".
מי יכול להיות מתאים למנכ"ל?
לנדא: "היו לטבע ארבע מנכ"לים בעשר השנים האחרונות. הדירקטוריון לא הצטיין בבחירות הנכונות. אותו דירקטוריון החליף אחרי שנתיים-שלוש את המנכ"לים שבחר בהם. יש כאן תנועת מטוטלת: נכווים מבחירה של מנכ"ל אחד ואז הולכים לכיוון ההפוך. מינו את שלמה ינאי, התאכזבו ממנו ואז בחרו מישהו מהשוק הבינלאומי, ג'רמי לוין. לא אהבו את ג'רמי לוין - אז הלכו שוב ובחרו "אחד משלנו" במרכאות. זו לא דרך. צריך למצוא מנכ"ל מתאים ומנוסה בשוק התרופות הבינלאומי. זה הקריטריון העיקרי ואני לא מכיר מועמד ישראלי שעומד בקריטריון הזה. צריך להיות אדם בעל שיעור קומה מהשוק הבינלאומי. אי אפשר להמשיך ככה. לוין היה אמנם מהשוק הזה, אבל לפי מה שאמרו לא אהבו את הסגנון שלו. אולי היה שם משהו אישי, אבל לא היתה בעיה עם האסטרטגיה שלו או כל דבר אחר.
אז לטבע יש יו"ר אמריקאי, רוב בעלי המניות שלה בחו"ל, ועכשיו גם מנכ"ל זר. היא כבר לא תהיה חברה ישראלית?
לנדא: "מרבית העובדים של טבע אינם ישראלים, וכך גם הלקוחות והחברות המתחרות. הכל לא ישראלי. אבל מה שחשוב זה שהחברה תצליח. טבע היא חברה גלובלית וצריך להתחיל ולהתרגל למושג הזה. זוהי החברה הגלובלית האמתית היחידה בישראל, וצריכה להיות לה הנהלה מתאימה".
לנדא הטיף למינוי מנהלים בינלאומיים לטבע גם בסבב הקודם, כשדירקטוריון החברה פיטר במפתיע את המנכ"ל ג'רמי לוין, על רקע תוכנית התייעלות שהגיש ומחאה נגד פיטורים צפויים.
טבע בחרה בהנהגה ישראלית: היו"ר פטרבורג הוא איש ניהול ותיק בחברות ישראליות גדולות, ורופא ילדים על פי הכשרתו, אך מעולם לא הנהיג חברה מסוגה של טבע, בוודאי לא בשוק התרופות הבינלאומי. המנכ"ל ארז ויגודמן נחשב לאחר המנהלים המוכשרים במשק הישראלי. היו לו הצלחות מוכחות כשהוביל את חברת שטראוס למיזוג על עלית, פריצה לשווקים בינלאומיים ורווחיות מרשימה. מאוחר יותר רשם הצלחה בחברת הכימיקלים מכתשים-אגן (היום: "אדמה"), אך גם הוא הגיע ללא ניסיון בענף. בדירקטוריון טבע סמכו על הנסיון המוקדם של ויגודמן ופטרבורג כדירקטורים פעילים בחברה, וכן על יכולתם המוכחת ללמוד מהר את התפקידים החדשים ולחולל את המפנה לו ייחלה החברה, לאחר שנים קשות.
האתגר העיקרי של ויגודמן ופטרבורג היה התמודדות עם אובדן הבלעדיות של החברה על הקופקסון תרופת פלא שפיתחה טבע לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה: הפיתוח המקורי הקנה לחברה זכויות פטנט על המוצר, שאפשרו לה למכור אותה במחיר גבוה. הנזקקים לתרופה, חולים במחלה קשה וחשוכת מרפא, לא היתה חלופה סבירה להקלת סבלם, אלא לרכוש את הקופקסון מתוצרת החברה הישראלית. כך הפכה התרופה למקור הרווח הגדול ביותר של טבע.
אמנם טבע מייצרת תרופות רבות אחרות, אך כמעט בכולן היא נאלצת להתחרות בחברות ענק בינלאומיות, במחירים נמוכים יחסית ושולי רווח צרים.
זכויות הפטנט על הקופקסון ניתנו לתקופה מוגבלת בלבד, שאמורה היתה להסתיים עוד לפני שנתיים. אך טבע נאבקה בבתי משפט, פיתחה גרסאות חדשות וטענה לפטנט גם עליהן. כך הצליחה החברה להאריך במקצת את תקופת ההגנה על הרווחים העצומים שלה. ואולם אלה הסתיימו כעת, כשהחברה הפסידה במאבק משפטי להארכת תקופת הפטנט.
ההפסד לא נחת על החברה כרעם ביום בהיר. בטבע ידעו שיום יבוא והפטנט יפקע. תפקידם המרכזי של ויגודמן ופטרבורג היה להציג את האסטרטגיה לשנים הבאות: האם תפתח טבע תרופה מקורית חדשה שתפצה על אובדן הרווחים מהקופקסון, או שתחזור להתמקד בייצור תרופות גנריות, שאין עליהן פטנט או בלעדיות. ויגודמן ופטרבורג העדיפו לבחור בשתי האפשרויות: הם המשיכו לחפש את "הקופקסון הבא", ובמקביל השקיעו עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח תעשיית התרופות הגנריות. העסקה הדרמטית ביותר היתה רכישה של חברת התרופות הגנריות אקטביס, בהשקעה בלתי נתפסת של 37 מיליארד דולר. היתה זו עסקה אומללה: טבע, שפעלה תחת לחץ שילמה מחיר הנחשב לכפול מערכה האמתי של החברה. מימון העסקה באמצעות אשראי, המאיים בימים אלה על יציבותה של החברה. הטעות מוטטה את מחיר מנייתה של החברה בעשרות אחוזים, וחשפה אותה לאפשרות של השתלטות עוינת מצידה של אחת המתחרות. העסקה המיטה על בעלי המניות של טבע הפסד של כ-30 מיליארד דולר. החלפתם של ויגודמן ופטרבורג הפכה בנקודה זו לעניין של זמן.
לנדא: שורש הבעיה של התפיסה של ויגודמן: טבע הצליחה הרבה זמן כחברה גנרית המייצרת תרופות שאחרים פיתחו. אבל כשמסתכלים היום מה עשה את טבע למה שהיא, זהו הקופקסון המצאה מקורית מפיתוח ישראלי. זה בדיוק מה שמתאים לחברה ישראלית לעשות. מהו ייצור של תרופות גנריות? מצליח בזה מי שיודע לייצר את התרופה במחיר הכי נמוך, כלומר, אתה מתחרה על מחיר. זה לא מתאים למדינת ישראל: זה מתאים למדינות עולם שלישי ששכר העבודה בהן נמוך כמו הודו אינדונזיה או ממקסיקו. לכן טבע חייבת לשים דגש על תרופות אתיות. כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות בישראל, חדשנות ומחקר. המשמעות היא שטבע צריכה להתפצל לשתי חברות: אין חברה שיכולה להצליח אם אין לה מיקוד בתחום שבו היא עוסקת. המציאות היא שאין קשר כמעט בין ייצור תרופות גנריות לפיתוח תרופות מקוריות. ואנחנו רואים באמת בשנים האחרונות שחברות תרופות מתפצלות כדי להתמקד.
יש חשש שחברה זרה תשתלט על טבע
לנדא: טבע באמת חשופה היום להשתלטות. אבל צריך להבטיח שמה שיירכש על ידי משקיעים זרים הוא פעילות הגנריקה. הפעילות הזו כוללת גם את הקופקסון שהופכת כעת לתרופה גנרית שכל אחד יכול לייצר. ממילא, גם היום מרבית הייצור של טבע אינו בישראל.
מישהו יכול לנצל את נפילת המניה ולהשתלט על כל טבע
לנדא: טבע מאוד חשופה היום. על פי התקנון שלה יש לה אמנם אפשרות לחסום השתלטות עוינת, אבל זה לא רציני. חברה ציבורית לא יכולה לנהוג כך. אם טבע תפעיל את המנגנון - המניה שלה תקרוס לאפס. היא לא תוכל להסתתר מאחורי הטכניקה של התקנון. מבחינה ישראלית, מהלך כזה לא יהיה טוב, מפני שהאינטרס שלנו הוא להבטיח את הישארות פעילות הפיתוח בישראל.