לא כל עבודה ניתנת לביצוע מהמשרד באופן הכולל הדפסת כרטיס ומסגרת שעות ברורה. גם כשמדובר בעבודה כשכיר, יש לא מעט משרות שבהן על העובד להימצא מחוץ למשרד כך שלמעסיק אין אפשרות לפקח על מעשיו בשעות העבודה.
תיקון 24 לחוק הגנת השכר, חייב מעסיקים החל משנת 2009, לרשום בתלוש השכר את מספר השעות הנוספות לכלל העובדים. לגבי עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם, נקבע כי יש לציין זאת בתלוש השכר, ולהגדירם כנושאי משרת אמון אישי. הגדרה זו מייתרת את חובת המעביד לשלם לעובדים שעות נוספות.
החל משנת 2009 קיבלו יותר ויותר עובדים במשק שכר "רגיל", אך בו בעת, לצורך התחמקות מתשלום שעות נוספות, הוגדרו כמנהלים או ככאלו שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעביד לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. ואולם דינם של עובדים בכירים עם משכורות גבוהות, שנהנים ממידת אמון גבוהה מצד המעסיקים, שונה בתכלית מדינם של עובדים זוטרים, כגון שליחים, טכנאי שירות או נהגים, שלא ניתן לפקח עליהם בעת ביצוע תפקידם.
בשלוש השנים האחרונות פנו לא מעט עובדים שהרגישו מקופחים לבית הדין לענייני העבודה בתביעה לקבל את המגיע להם. פעם אחר פעם התייצב בית הדין לצד העובדים וקבע כי ניתן להשית את ההגדרה של משרת אמון אישי רק במקרים מסוימים.
אתמול (ד'), למשל, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי העוזרים המשפטיים במערכת המשפט הציבורית יקבלו תשלום על שעות נוספות. בית הדין קיבל את טענת ועד העובדים המשפטיים לפיה משרתם איננה משרת אמון ושכרם הנוכחי אינו מגלם תשלום ממשי על שעות נוספות. עד כה נמנעה המדינה מלשלם ל-650 עוזרים משפטיים תשלום על שעות נוספות שעבדו בפועל. בעקבות הפסיקה יהיה עליה לשלם עבור כל שעה נוספת שהעוזרים המשפטיים מבצעים וביצעו בעבר, רטרואקטיבית החל משבע שנים לפני הגשת התביעה לבית הדין בשנת 2014.
"מקרה נוסף, הוא מקרה של מנהל עבודה באתר בנייה שעבד מטעם חברת כוח אדם בלילות, ולא ניתן היה לפקח עליו במהלך שעות עבודתו, שתבע את המעסיק על השעות הנוספות שלא קיבל", מספר עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות'. "העובד הוגדר על ידי המעסיק כעובד במשרת אמון, וכתוצאה מכך ככמי שחוק חובת תשלום השעות הנוספות לא חל עליו, מכיוון שאי אפשר לדעת מה הוא עושה במהלך שעות העבודה. אולם השופט חשב אחרת ופסק שניתן לפקח על העובד כל עוד הוא מדפיס כרטיס נוכחות ונמצא במקום העבודה. במקרה הזה העובד נהנה משכר גבוה של כ-16,000 שקלים וזכה במשפט גם בשעות הנוספות".
"המציאות מלמדת כי אין כיום כמעט תפקיד שלא ניתן לעקוב ולפקח אחר פעילות העובד", אומר עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות שעוסקת במתן פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם. "בית הדין לעבודה מודע לקידמה הטכנולוגית ופעם אחר פעם טענות המעסיקים על חוסר יכולת נהדפות ומסתיימות בחיובם בתשלום פיצויים לעובד".
היקף משרות האמון יריד בחצי
הירידה הניכרת בהיקף המשרות שמוגדרות כמשרות אמון באה לידי ביטוי בסקר שערכה לאחרונה חברת עוקץ מערכות. החברה ערכה סקר השוואתי בקרב 430 חברות במשק שמעסיקות סה"כ-6,090 עובדים. נתוני הסקר הנוכחי הושוו לנתוני סקרים שנערכו בנושא בשנת 2009 ובשנת 2013. מעיבוד נתוני הסקר עולה כי במהלך השלוש שנים האחרונות, חלה ירידה בשיעור של 54% במספר משרות האמון בענפים שנבחנו, מרמה ממוצעת של 16.7% בשנת 2013, לרמה של 7.7% בשנת 2016. עוד עולה מהסקר כי בשנת 2009, 27% מכלל המשרות הוגדרו כמשרות אמון נתון שמלמד על ירידה בשיעור של 70%. עפ"י הסקר, חלה ירידה בשיעור של 71% במספר העובדים בחברות ההייטק שמוגדרים כנושאי משרת אמון ושיעורם בשנת 2016 עומד על 24.7%. ירידה בשיעור זהה נרשמה גם בקרב עובדים בתחום הסלולאר. ירידה בשיעור גבוה אף יותר, של 80% נרשמה בקרב עובדי ענף המסחר והשירותים, המזון והמוסכים.
מהי משרת אמון לגיטימית?
"בתי הדין לעבודה הביעו באופן ברור את עמדתם כלפי האופן בו פעלו מעסיקים רבים שבקשו להתחמק מתשלום שעות נוספות באמצעות שימוש לא ראוי בחוק. היקף התופעה הצטמצם באופן ניכר הודות לפסיקות הרבות שנתנו בנושא. טוב יעשה מעסיק שסבור כי ניתן להגדיר עובד מסוים כנושא משרת אמון אישי אם יוועץ קודם לכן במומחה שכן ההשלכות של קביעה שאינה עומדת במבחנים שקבעו בית המשפט יכולות להיות מלבד תשלום שכר טרחה לעורכי דין בשל ההליך המשפטי שננקט כנגדם גם תשלום פיצויי הלנת שכר לעובד, מעבר לסכום שמשקף את כל השעות הנוספות שזה עבד ולא שולם לו שכר בגינן" אומרת עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה".
אם כן, העובדים שיכולים לעבוד במשרת אמון, הם לרוב עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי. כמו כן, לרוב הם נמצאים בצמרת הארגון כלומר קובעים או משתתפים בקביעת מדינית העסק, זכאים לקבל עובדים לעבודה, מוסמכים לפטר עובדים וכיוצא בזה. "בית הדין בוחן כל מקרה לגופו בהתחשב גם בגודל מקום העבודה. שכר גבוה במיוחד בהשוואה לעובדים אחרים בעסק יכול להוות שיקול בקביעה שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל העסקת העובד. וכך למשל, אם מדובר על עובד שמקבל שכר של 20,000 שקל והשכר הממוצע במקום העבודה הוא 10,000 שקל, אזי בית הדין עשוי לקבוע שהחוק לא חל עליו. עובד שנחשף לסודות העסק יכול להחשב בנסיבות המקרה כעובד שהחוק לא חל עליו. ככלל, בית הדין לעבודה קובע רק במקרים נדירים כי מדובר על עובדים שנושאים במשרת אמו" מוסיפה עו"ד לפידור.