פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מורים יקרים, במאבק הבא שלכם, צודק או לא – אותי איבדתם

      רק עובדים שלא מצליחים להבין את הרעיון של ימי חופש מוגבלים, ואת העובדה שאימהות רבות סופרות את ימי החופש בשעות כדי ששכרן לא ייפגע, יכולים במחי יד לשבות ולצאת לעוד חצי יום חופש, אחרי שכבר לקחו שבוע בצורה בלעדית. דעה

      מורים יקרים, במאבק הבא שלכם, צודק או לא – אותי איבדתם
      עריכת וידאו: ניר חן

      כיאה לטור שעוסק בחינוך, נתחיל בגרסה שלי לסיפור הילדים, זאב זאב. היה היה בכפר קטן ילד חמוד שכולם אהבו, אבל חשבו שהוא די מסכן. מדי פעם היו אנשים שאומרו שהחמוד המסכן הוא גם קצת מפונק, אבל עד מהרה היסו אותם שאר שוכני הכפר ושבו ואמרו שהילד נורא מסכן ונורא חמוד. יום אחד איבד הילד את התיק שלו והתחיל לצעוק עד לב השמיים. הצעקות היו כל כך חזקות שאנשים עזבו את יום עבודתם ובאו לראות לאיזו צרה נקלע הילד המסכן והחמוד שכך צורח? כשהבינו האנשים שבזבזו יום עבודה יקר על אובדן פעוט יחסית, כעסו על הילד, והבינו שהמסכן החמוד הרבה יותר מפונק מכפי שחשבו תחילה. בפעם הבאה שהילד צעק, כי באמת נקלע לצרה צרורה, הגיעו רק אנשים בודדים לברר מה קרה לו.

      לקריאה נוספת:

      בכי אופנתי: רשתות הביגוד לא זקוקות לגלגל הצלה
      למה הספר גובה מנשים יותר כסף מאשר מגברים?
      המותג לא התרומם בארץ: GAP סוגרת את פעילותה בישראל

      ציבור המורים ברובו המוחלט הוא ציבור טוב וערכי, אבל השביתה האווילית שיזמו ארגוני המורים בתחילת השבוע חשפה את הזלזול, הבורות, ואי הבנת המציאות של רוב העובדים במשק הישראלי. השבתת גני הילדים, ותוך כדי כך גם ציבור ענק של הורים - ששבו לעבודה רק לפני רגע מחופשת החנוכה, שלא מובנת והמיותרת מלכתחילה - רק מבהירה את כהות החושים של נציגי המורים.

      מורים יקרים, במאבק הבא שלכם, צודק או לא – אותי איבדתם. רק גוף שלא מצליח להבין את הרעיון של ימי חופש מוגבלים, ואת העובדה שאימהות רבות סופרות את ימי החופש בשעות כדי ששכרן לא ייפגע, יכול במחי יד לשבות ולקחת עוד חצי יום לאחר שכבר לקח שבוע בצורה בלעדית, שלא לומר אגואיסטית.

      איכשהו כשעוסקים בתגמולי המורים, לא מדברים על הריבוי הבלתי נתפס של ימי החופש הרבים, שגבוהים פי כמה ממספר ימי החופש של שאר הציבור בישראל. במשרד החינוך טוענים ששעות הלימוד בישראל הן ממוצעות בהשוואה עולמית ואף גבוהות בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD. אז מה, האם באמת התחושה של רוב האזרחים ההורים בארץ, שמספר ימי החופשה של הילדים מטורף, באמת מוטעית? ובכן, המורה הישראלי לא עובד כמו כל מורה בעולם, כי כאן במולדת המצאנו את שיטת הישרא-בלוף, וזה עוד לפני שאנחנו שואלים אם יש הגיון בכל האיסרו חג, המימונה, החנוכה, 3 ימי חופשה בפורים וכדומה.

      הורים מביאים את ילדיהם לגנים ובתי הספר לאחר ביטול השביתה של הסתדרות המורים הבוקר, 3 בינואר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , טליה קדוש)
      המורים הישראלים לא מלמדים שישה ימים בשבוע אלא חמישה בלבד (צילום: טליה קדוש)

      נניח שתלמידי ישראל לומדים כמו תלמידי כל שאר העולם. התלמידים בישראל עושים זאת כי הם לומדים 6 ימים בשבוע, עם הרבה חופשים, בעוד שבעולם יש מעט ימי חופש, יחסית, אבל 5 ימי לימודים בשבוע רגיל. אחרי הכל אפשר ללמוד 100 שירים של ביאליק ב-20 שבועות של 5 ימים בשבוע, ואפשר לעשות זאת גם ב-16 שבועות של 6 ימים בשבוע, ולקחת באמצע חודש חופש.

      א-הה, אבל המורים הישראלים לא מלמדים שישה ימים בשבוע אלא חמישה בלבד. מורה זכאי לחמישה ימי עבודה בשבוע כמו כולם, וזה בסדר גמור. אבל המורה שלנו נהנה גם משבוע רגיל של עבודה וגם מחופשות מטורפות. בעצם, כל מערכת החינוך הישראלית עובדת על מנגנון מנופח של 20%. המשק הישראלי עובד 5 ימים בשבוע ו"נהנה" מ-12-20 ימי חופשה בשנה. ילדינו לומדים שישה ימים בשבוע ולכן אנו מאמינים כי מגיע להם יותר חופש. המורים גם עובדים חמישה ימים בשבוע וגם לוקחים חופשות כמו התלמידים. אז מי באמת המסכן בסיפור הזה?

      קשה שלא להזכיר גם את מנגנון שנת השבתון: מורים עובדים 6 שנים ובשנה השביעית נחים, משתלמים או סתם עובדים במקום נוסף כדי להכניס משכורת כפולה הביתה. כאן קופצים המורים ומזכירים שמדובר בקרן ההשתלמות שלהם. הטיעון הזה הגיוני, עד שבא איש הכספים. רובנו מעבירים מדי חודש 2.5% מהשכר שלנו לקרן השתלמות והמעביד מפקיד בשמנו עוד 7.5%. כלומר, בגין כל חודש עבודה אנו מקבלים תוספת של 7.5% מהמעביד מחוץ לתלוש - והיא קרן ההשתלמות. לעומת זאת, כשמורה יוצא לשנת שבתון הוא מקבל שכר של שנה חינם, בגין 6 שנות עבודה משכרו. כלומר, מורה מקבל תוספת של 1/6 משכרו מדי חודש – ושישית שווה 16.7 אחוז, שזה קצת יותר מפי 2 מכל עובד אחר במשק הישראלי, סליחה טעות, מכל עובד שבכלל מקבל קרן השתלמות.

      מול כל הנתונים האלה יש סדרת משפטים קבועה שאני שומע מכמה חברות מורות שיש לי (ויפסיקו להיות מן הסתם): "מדובר במקצוע שוחק", "למורים מגיעה שנת שבתון", "תעמוד אתה מול 40 תלמידים", "נראה אותך מול תלמידים" וכדומה. אז אני רק רוצה להזכיר שגם אחיות עושות עבודת קודש, וכלל לא בטוח שלעבוד במחלקה פנימית ב', כולל משמרות בלילות, בשבתות וחגים, שוחק פחות – ובכל זאת לא שמעתי שהאחיות צועקות שמגיעים להן כמה חודשי חופש בשנה. גם שוטרים שרצים אחרי עבריינים במקרה הטוב - או מחבלים במקרה הפחות טוב, או כאלה שסתם עומדים בצמתים כשעושים תיקוני כבישים במשך שעות ארוכות, לא צועקים שהם חייבים שנת חופש אחת ל-6 שנים. נראה את המורים יושבים מול האקסל או שפת C במשך 10-12 שעות ביום, כל יום, במשך 250 ימים בשנה, ולא רק 150 יום בשנה.

      השבוע ראינו איך מגזר שרגיל לעבודה קשה, אך מאוד נוחה מבחינת השעות, הוציא לחצי יום חופש את כל שאר המגזרים במשק, שגם עובדים קשה, אך בעבודה הרבה פחות נוחה וללא חופשות מופרכות, בדיוק יומיים אחרי שחזרו לעבודה. ומה הסיבה? תשלומי הנסיעות של חלק מהמורים נפגעו בעקבות הרפורמה בתחבורה הציבורית. כך הגדירה זאת יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים: "מורים שמגיעים עם רכבם הפרטי, לפני הרפורמה שילמו להם 1,200 שקל עבור נסיעות, וכיום משלמים להם 400 שקל. זה לא יעלה על הדעת. משרד החינוך לא הסכים להחריג את עובדי ההוראה משאר עובדי המדינה".

      ברור שיש למורים זכות לשבות במקרה שהם מרגישים שפגעו בהם ובתנאי העסקתם, כמו לכל ציבור עובדים אחר. אבל יש גם מדרג הגיוני לכל פעולה, ובהשבתה האחרונה הם איבדו הרבה מהתמיכה הציבורית בהם. זה מזכיר לי את השוטרים שהולכים עם אקדח גדול ומובלט קשור היטב לחגורתם, שבעצם הצגת האקדח הגדול, מצליחים ליצור מורא ומשמעת אצל הציבור הכללי. שוטר ששולף את אקדחו ויורה כדי לפגוע על כל מעשה קונדס או עבירת תנועה יוצר ריחוק או ניכור בקרב ציבור. אז אני רק שואל את המורים אם לזה התכוונתם?

      לפניות לכתב: yehudam7@gmail.com