עד כמה אתם מרוצים ממקום העבודה שלכם? סקר חדש שערכה מחלקת המחקר של אתר הגיוס והקריירה AllJobs, מגלה שרוב הישראלים מתכוונים להחליף את מקום עבודתם בשנה הקרובה, כמחצית מהעובדים כלל לא מרוצים ממנו ולא רואים אופק לקידום, אך מצפים לשיפור בשכרם.
70% "מתכוונים להחליף עבודה בשנה הקרובה"
על פי המחקר, שנערך בתחילת 2017 (במהלך חודש ינואר) בקרב 659 איש, 43% מהעובדים הביעו חוסר שביעות רצון ממקום עבודתם, לעומת 34% שכן מרוצים. על השאלה "האם יש לך אופק קידום?" ענו 17% שהם בטוחים שכן, 23% ענו שהם חושבים שכן ו-48% ענו בשלילה. מעניין לראות כי 12% לא יודעים אם יש או אין להם אופק בכלל.
הנתון הבא מדהים אף יותר, לשאלה האם את/ה מתכוון/ת להחליף עבודה בשנה הקרובה 70% השיבו בחיוב. 37% מהמשיבים ענו כי הם בטוחים שבכוונתם להחליף עבודה במהלך השנה הקרובה, 33% חושבים להחליף, 11% חושבים שלא ו-5% בטוחים שלא. 14% ענו כי הם לא יודעים.
"המחקר הנוכחי משקף תמונת מצב מורכבת עבור המעסיק, מעין "קול קורא" של העובדים השואפים ליצור עבורם סביבת עבודה מותאמת וקשובה יותר", מסבירה עינב בוימפלד, מנהלת המחקר באתר AllJobs." תחושת חוסר היציבות אינו רק תולדה של המצב במשק או שינויים לרעה הדורשים צמצומים, אלא קשורה גם באווירה התעסוקתית בתוך הארגון עצמו, ברמת הפתיחות ובאופק המקצועי שמוצע לעובדים. אחד הכלים היעילים לקבלת הערכה בזמן אמת היא יצירת שיחות קבועות עם העובדים ועריכת משובים תקופתיים לפני שהעובד/ת מחליט/ה לעזוב".
"לא צריך להיבהל מהמספר 70% מתכוונים לעזוב את מקום עבודתם", מרגיעה יפית כהן מומחית לניהול וקידום קריירה. " להערכתי 90 אחוז אינם מרוצים ומשוטטים באתרי חיפוש עבודה אבל פחות מ-5% יעשו את זה בפועל ועל כן אין באמת חדש תחת השמש. רוב המעסיקים שאני פוגשת אינם יודעים בכלל מהי רמת שביעות הרצון של העובדים שלהם בצורה מדוייקת וזאת משום שהנתון אינו נמדד באופן קבוע ושיטתי בארגון. לכן הרוב מנחשים איזה תגמול יהווה תימרוץ לשימור העובדים הטובים שלהם. העולם מדבר היום על חווית עובד Employee experience ולא רק על חווית לקוח. ארגונים מתקדמים בניהול המשאב האנושי שלהם עובדים בלהבין את מניעי העובד, הציפיות שלו, האושר שלו בתוך העבודה ומחוצה לה וזאת כדי להשביח את המשאב ולהשאיר בשורותיהם את הטובים ביותר".
מעניין לראות כי יותר נשים עתידות להחליף עבודה לעומת הגברים (270 מול 180). נשים גם מרגישות פחות בטוחות במקום עבודתם לעומת הגברים וזאת בפער ניכר. "הפערים בין הנשים והגברים בכל הקשור ליציבות ותחושת ביטחון קשורים בהשפעת הלידות על מסלול הקריירה והקידום, ובאיוש נשי של משרות חלקיות או זמניות".
הרצון הכי גדול: העלאה בשכר
על השאלה "באיזה תחום היית רוצה לראות שיפור בשנה הקרובה"? ענו הנשאלים כי הם היו רוצים לראות שיפור באלמנטים הבאים: 51% ענו כי ירצו שיפור בשכרם, 22% מבקשים קידום בתפקיד, ו- 14% מעוניינים בגמישות והתחשבות בצרכים האישיים שלהם. "לדעתי הדרך הנכונה לקרוא את הסקר היא 43% לא מרוצים ממקום עבודתם ולכן 51% היו רוצים לראות שיפור בשכרם", מציינת יפית כהן. " אולם לדעתי השאיפה לשיפור בשכר כגורם המעלה שביעות רצון היא קשקוש. מעל רף שכר סביר לשוק, אנשים אינם נשארים או עוזבים מקום עבודה בגלל כסף. עובדים יגידו שהם רוצים העלאה בשכר אבל זה משום שרע להם, כי הם אינם מסופקים או שאינם מוצאים בעשייתם משמעות. במציאות, רוב האנשים עוזבים מקום עבודה בגלל יחס עם מנהל ישיר, משימות חסרות משמעות בעיני העובד, חוסר חיבור לחזון הארגון, חוסר מימוש פוטנציאל אישי, ושעמום. כביכול אם אקבל יותר, זה יהפוך את היאוש ליותר נוח. תוספת שכר תצדיק את הסבל שלי. אני אחיה יותר בשלום אם אסבול אבל לפחות ארוויח כסף. בהרבה מקרים השאיפה לקידום בעבודה יושבת גם היא על אותה נקודה. הכסף או הקידום הם לא המטרה באמת משום שהם לא יגרמו לעובד לא מרוצה להפוך למרוצה לאורך זמן, לא כשרוצים את זה כפיצוי. המעסיק צריך להתאמץ לגלות מה באמת מעניין את העובד שלו, מה ימלא לו את המצברים ויגרום לו להוא באושר כל יום ואת זה לרוב כסף לא יקנה".
ומה לגבי רמת הביטחון במקום העבודה הנוכחי? לפי התשובות לא מאוד טובה. 36% מרגישים שהמשרה שלהם בטוחה ברמה נמוכה לעומת 39% המרגישים שמשרתם בטוחה ברמה יחסית גבוהה. בנוסף, 41% מהמשיבים ענו כי הענף התעסוקתי הנתפס כיציב ביותר הינו המגזר הממשלתי, אחריו בפער גדול ענף ההיי טק ועבודה כעצמאי עם 9% ו-7% בענף התעשייה.
במידה וידרשו לעשות הסבה מקצועית, ניכר כי בקרב המשיבים קיימת פתיחות גדולה לכך: 39% חושבים לעשות הסבה מקצועית ו- 21% בטוחים שיעשו הסבה. "הנתונים מצביעים על תהליך של שינוי חברתי, המשליך גם על מרקם היחסים והערכים שבין העובד למקום העבודה שלו. אנו רואים התרחקות הדרגתית מהמודל המסורתי של קשר המבוסס על נאמנות וסנטימנטים ארגוניים, לכיוון אישי וחומרני יותר עם פחות מחויבות משני הצדדים. תועלתו האישית של העובד תופסת מקום יותר ויותר חשוב במערך השיקולים.
העובד הישראלי מפוכח יותר. הוא מבין כי מקום העבודה הוא לא באמת משפחה, ואם ירגיש כי הארגון אינו מחויב אליו - עליו לדאוג לעצמו ולחפש הזדמנויות אחרות. התוצאה הישירה של הלך רוח זה היא שאנשים חשים פחות בטוחים ומרוצים במקום העבודה שלהם, והרבה מחפשים עבודה למרות שהם עובדים.
גם המספר הגדול של האנשים שהצהירו כי הם מתכוונים להחליף עבודה, משקף את המציאות החדשה בה העובדים הם למעשה צרכני משרות. רוב האנשים (בעיקר דור ה-Y) מחליפים עבודה בממוצע כל שנתיים-שלוש, ואינם חוששים לבצע שינויים בקריירה המקצועית שלהם." מסכמת בוימפלד.