פתיחת עסק מלווה לרוב בהוצאת רישיון עסק. בהתאם לחוק רישוי עסקים מטרתו העיקרית של מהלך זה היא לשמור על בריאות הציבור, על בטחונו, בטיחותו ואיכות חייו. השלב ראשון בדרך להוצאת הרישיון הוא בירור אם אתם בכלל חייבים להוציא רישיון עסק. דפדוף בתוספת לצו רישוי עסקים מגלה אילו עסקים דורשים רישיון עסק ואילו לא. לפי החוק, קיימים כ-213 סוגי עסקים שחייבים בהוצאת רישיון. לכל אחד מהעסקים הרשומים יש תת פעילות ולה הוראות נוספות הקשורות לרישיון עסק. לעומת עסקים אלה, יש כאלה שאינם טעוני רישוי, למשל, מרפאות לסוגיהן, חנויות בגדים ונעליים ועוד.
אם גיליתם שאתם נדרשים לרישיון עסק, עליכם להגיש שלושה אישורים מחייבים שאינם תלויים בסוג העסק. הראשון - אישור מכיבוי אש. מדובר באישור שבו ההוצאה הנדרשת היא היקרה ביותר ולכן, יש לבדוק באתר הכבאות וההצלה בדיוק למה אתם נדרשים, כדי לתכנן את העסק בצורה נכונה ולהימנע מהוצאות מיותרות לאחר פתיחת העסק. האישור השני קשור לנגישות אנשים עם מוגבלויות לשירות למבנים ולסביבה; והאישור השלישי הוא על התאמת העסק לשימושים המותרים על פי תוכנית בניין עיר, ובדיקה שאין חריגות בנייה.
בשלב זה מומלץ לבדוק אם כל הדרישות שעלו מבדיקת המבנה שבו אתם מעוניינים להקים את העסק אכן תואמות את צורכי העסק. כדי לחסוך בעלויות מומלץ לחפש נכס שבעבר כבר שימש לעסק עם אופי פעילות דומה. כמו כן כדאי לבדוק אם הפעילות בעסק משפיעה ישירות על הסביבה שבה שוכן העסק. למשל, אם העסק הוא מסעדה, ומיקום המסעדה הוא בסביבת מגורים, צריך להביא בחשבון את הרעש, הריחות והמטרדים שעשויים להשפיע על הדיירים. מטרדים אלה עשויים להוות שיקול במניעת קבלת רישיון העסק.
דף מידע באתר של הרשות המקומית
מלבד שלושת האישורים האלה לכל משרד ממשלתי יש אתר אינטרנט שבו יש התייחסות לתחום רישוי העסקים, כך שבקלות אפשר לבדוק, לפי סוג העסק, את הדרישות של אותו גורם. בנוסף, חשוב להסתכל באתר של הרשות המקומית הרלוונטית. במחלקת רישוי עסקים ניתן לקבל דף מידע הנוגע למהות הבקשה ובכך לבצע הצלבת מידע נוספת. חשוב להבין שחלק גדול מהדרישות חייב להיות מוטמע בתכנון הראשוני של הקמת עסק, מאחר שהוא משפיע באופן ישיר על ההוצאות הישירות בהקמת העסק.
השלב השלישי בדרך לפתיחת עסק משלכם הוא הוצאת היתרים נוספים ובחירת בעלי מקצוע הנדרשים לפי החוק. במדינת ישראל נדרשים מגוון היתרים - היתר לכיסאות ושולחנות, היתר לקירוי חורף, היתר לפעילות בלילה, היתר לשילוט, לשינוי חזיתות ועוד. אם חשבתם שתוכלו לעשות לבד הכל, הרי שמבחינת בעלי מקצוע, תהיו מחויבים לשכור יועץ נגישות שיוודא שהעסק שלכם מונגש לציבור. כמו כן, יש לשכור הנדסאי או אדריכל היות ואתם מחויבים להגיש תוכנית (גרמושקה) לרישיון עסק והתוכנית חבה בחתימה של בעל מקצוע. יועץ נוסף אותו תידרשו לקחת הוא יועץ בטיחות או בעל מקצוע מוסמך לעסקים גדולים או עסקים עתירי סיכון לפי דרישות המשטרה ושירותי הכבאות.
השלב הרביעי הוא הגשת הבקשה לרישיון העסק לרשות המקומית הרלוונטית. הרשות מקבלת את הבקשה, בוחנת אותה, ואם היא רואה בה מתאימה היא מעבירה אותה לנותני השירותים והגופים המקצועיים הרלוונטיים. לדוגמה, אם העסק הוא בתחום הקוסמטיקה, הרשות תעביר את הבקשה לאישור משרד הבריאות; אם העסק בתחום החניה או תחנת דלק ייתכן ויידרש אישור ממשרד התחבורה, וכן הלאה. לאחר בחינת הזכאות לרישיון יינתנו תנאים מקדימים לבעל העסק שעליו למלא, ואם יימצא מתאים - יוענק לו הרישיון המיוחל.
יש להזכיר, שבנובמבר 2013, הושקה הרפורמה ברישוי עסקים. מטרת הרפורמה הייתה הנגשת המידע מהרשות המקומית ליזם, ביטול פעילויות שאינן דורשות רישיון עסק, חידוד והבהרת סעיפים שלא היו ברורים בחוק רישוי עסקים, והוספת פעילויות עדכניות הדורשות רישיון עסק. התהליך קבע שלכל פעילות הדורשת רישיון ייכתבו מפרטים אחידים על ידי הגורמים המאשרים, בהם המשטרה, כיבוי אש, בריאות, כלכלה ואיכות הסביבה, כך שיהיה ברור אילו אישורים נדרשים וממי. הבעיה היא שגם עתה המצב לוקה בחסר שכן אושרו לפירוט רק 11 פעילויות הדורשות רישיון, וגם הם לא נערכו באופן שמקל על האזרח.
הכותב הוא מנכ"ל חברת א.לאפיס