פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האתגר המוביל בעיני הישראלים: יוקר המחייה

      חשיבות הנושאים הכלכליים-חברתיים בעיני הציבור הישראלי הולכת וגוברת - כך עולה מסקר ארגון מעלה וגלובסקאן.הציבור מוכן לתגמל חברות הוגנות ולהעניש חברות הנתפסות בעיניו כחסרות אחריות חברתית

      אישה סורקת את הברקוד של מוצרים בסופר (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      בעיות ביטחוניות תמיד העסיקו את אזרחי ישראל אך סקר שפרסם היום (שני) ארגון מעלה הפועל לקידום אחריות תאגידית בחברות ישראליות מראה כי חשיבות הסוגיות הכלכליות בעיני הציבור הולכת ומתגברת. לפי תוצאות הסקר שמעלה וגלובסקאן מפרסמים יחד זו השנה הרביעית ומהווה חלק מסקר בינלאומי שנעשה במתודולוגיה זהה בקרב כ?30 מדינות, יוקר המחייה ממשיך להיות האתגר החברתי המוביל המטריד את הישראלים עם 54% מהנסקרים שציינו אותו. לצד יוקר המחייה נמנו גם סוגיות חברתיות כמו לחיות בכבוד בגיל מבוגר עם 45% מהנשאלים. 44% רואים דווקא בשירותי הבריאות כנושא משמעותי ואילו 43% סבורים כי איכות החינוך לילדי ישראל דורשת טיפול. סוגיות שוחד ושחיתות נמצאות אמנם על סדר היום התקשורתי אך רק 35% דירגו את הסוגיה הזו כחשובה ביותר. סוגיית הפרטיות באינטרנט משמעותית ל-24% מהישראלים.

      לקריאה נוספת:

      כמה שילמה המעצבת המפורסמת כדי לא להסתבך עם מס הכנסה?
      תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות
      סטודנטים, השוק מוצף: פשוט אין מי שיעסיק את עורכי הדין

      עוד עולה מהסקר שנערך על ידי רותם AR בקרב מדגם מייצג של 1,002 איש, כי הישראלים רואים בפתרון סוגיות כלכליות-חברתיות את המפתח לאיכות חיים: 43% מהציבור ענו כי טיפול ביוקר המחייה הוא המפתח ו-33% טענו כי ביטחון תעסוקתי והכנסה גבוהה יביאו לחיים טובים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני פחות מטריד את הישראלים ורק 12% רואים בפתרון מדיני עם הפלסטינים כדבר החשוב ביותר לאיכות חיים. כמו כן, 60% מהציבור הישראלי תולה בחברות הגדולות השפעה מהותית על תרומה לחיים טובים.

      הסקר בחן את עמדות הציבור לגבי הבעיה החשובה ביותר הניצבת בפני המדינה. 36% מהנשאלים השיבו שסוגיית הביטחון היא הבעיה החשובה ביותר הניצבת בפני המדינה. אולם, רק 5% רואים בסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיה משמעותית. 20% השיבו כי הנושא הכלכלי-חברתי הוא החשוב ביותר - עלייה של 9% לעומת השנה הקודמת. בנוסף, 13% השיבו כי פערים כלכליים בקרב האוכלוסייה מהווים בעיה – נושא זה נמצא בהתחזקות ועולה מידי שנה. ב-2014 רק 4% ציינו בעיה זו כמרכזית, 8% רואים במצב הדיור אתגר ויוקר המחייה זכה ל-7%. בנוסף נרשמה עלייה באי האמון במנהיגות שעלתה ל-8% לעומת 5% בשנה שעברה. מעמדה של ישראל בעולם מעסיק רק אחוז בודד מהציבור הישראלי.

      מידת אמון הצרכנים בסקטורים השונים (עיבוד תמונה)

      התעשיות הבטחוניות בראש הסקטורים האמינים

      בנושא האמון אותו רוכש הציבור לסקטורים השונים במשק זכו התעשיות הביטחוניות הישראליות לדירוג הגבוה ביותר עם 61% מהנשאלים שציינו אותן כאמינות. בפער ניכר מאחוריהן נמצאות חברות ההייטק עם 45%, חברות כרטיסי האשראי עם 37% וחברת החשמל עם 37%. למידת האמון הנמוכה ביותר זוכות חברות הבנייה עם 14%, חברות הכבלים והלוויין עם 15% וחברות קידוחי הגז עם 16%.

      הסקר בדק גם את מידת האמון הציבורי בגופים שונים. ארגוני המחקר המדעיים והאקדמיים מובילים את הרשימה עם רמת אמון של 70%. ארגוני חברה וסביבה זוכים ל-68% והרשתות החברתיות זוכות גם הן לאמון רב של-54%. התקשורת עוקפת את הממשלה במידת אמון הציבור עם 43% לעומת 40% בממשלה. הסקטור העסקי ממשיך לעלות ברמת האמון – החברות הישראליות הגדולות זוכות השנה לאמון ברמה של 41% לעומת 25% בשנת 2014. האו"ם ממשיך לזכות למידת אמון נמוכה ורושם ירידה של 3% לעומת השנה שעברה עם 17% בלבד.

      מתגמלים ומענישים

      חמישית מהנשאלים טענו כי הם תגמלו חברה שהתנהגה באחריות חברתית. החברות שזכו לצרכנות חברתית מתגמלת הן רשתות שיווק וחברות המזון עם 48%. הסיבה העיקרית שהיווה את לב ההחלטה של הציבור לגמול לחברה הן תרומה לקהילה עם 42%, שירות איכותי עם 29% ומחיר הוגן עם 22%. יחס טוב לעובדי החברה כשיקול צרכני זכה ל-7% בלבד. 28% מהנשאלים אמרו כי הענישו חברה שלא התנהגה באחריות חברתית והעידו כי הענישו את רשתות השיווק הגדולות וחברות המזון. הסיבות העיקריות לכך הוא חוסר הגינות, אובדן אמון ותחושת הונאה.

      איך מגדיר הציבור אחריות חברתית? 46% מהציבור הישראלי הגדיר חברה אחראית ככזו שמייצרת מוצרים בטוחים ולא מזיקים לבריאות כמו כן, נרשמה עלייה בחשיבות עזרה של חברות בפתרון בעיות חברתיות כגון עוני, פערים חברתיים והיעדר השכלה עם 39%. כמו כן, מהסקר עולה כי הציבור הישראלי מצפה ליותר מחברות גדולות: 73% מהציבור חושבים כי חברות גדולות צריכות לעמוד בסטנדרטים אתיים גבוהים יותר מחברות קטנות. ל-45% מהציבור תחושה של כוח צרכני לשינוי במידת האחריות שחברה מתנהלת לפיה.

      מנכ"ל מעלה, מומו מהדב, אמר כי "הסקר מאפשר להבין את הלכי הרוח של הציבור כלפי עסקים וביחס לשיח החברתי כלכלי. התמונה העולה היא חשיבות גוברת לסוגיית 'הרישיון החברתי לפעול' של עסקים – לא רק הרישיון החוקי- הרגולטורי, אלא גם 'רישיון' ערכי מהציבור. מגמה זו מתחזקת על רקע ירידה מסוימת בהתייחסות לסוגיות המחיר ויוקר המחייה לעומת סוגיות של איכות, בריאות, סביבה שירות והוגנות".