אל על תשלם פיצוי של כ-92 אלף שקל לנוסעים שטיסתם ממוסקבה יצאה בעיכוב של 17 שעות. כל אחד מ-35 הנוסעים יקבלו סכום של 2,050 שקל ובא כוחם יקבל 18 אלף שקל כשכר טרחה, כך פסק בית המשפט השלום ברחובות.
הרקע לתביעה היא טיסת אל על שאמורה הייתה לצאת ממוסקבה לישראל ביוני 2016. אלא שהטיסה המריאה בעיכוב של 17 שעות ממועד ההמראה המתוכנן עקב תקלה טכנית.
הנוסעים התייצבו בנמל התעופה המועד לקראת ההמראה המתוכננת בשעה 19:00 בערב והם אף קיבלו במקום כרטיסי עלייה למטוס. רק אחרי שעלו לטיסה הודיעה אל על כי הטיסה מבוטלת וכי היא תמריא רק ביום שלמחרת. אל על טענה כי דובר היה בתקלה טכנית אותה הגדירה כנדירה כשהיא "בעלת אופי בטחוני שטיפול בה, בשדה התעופה במוסקבה, לא היה אפשרי", לפיכך דרשה אל על את השבתת המטוס ואת ביטול הטיסה, לטענתה בכדי שלא לסכן את ביטחונם של הנוסעים. נציג אל על אף טען כי מדובר בתקלה כה נדירה שתיקונה התאפשר רק באמצעות ציוד שנמצא בארץ. עוד טענה החברה כי בזמן שהתובעים המתינו לטיסה הנדחית, היא סיפקה להם ארוחת ערב והם פוזרו לבתי מלון. את התובעים ייצג עוה"ד אשר רוטבאום.
השופט מנחם מזרחי התייחס לממד הפיצוי הכספי שהנוסעים זכאים לו בהתאם לחוק התעופה הקובע פיצויים בחישוב מרחק הטיסה. לפי החוק הפיצוי מחולק כך: עד מרחק של 2,000 ק"מ הפיצוי הוא 1,280 שקל, עד 4,500 ק"מ הפיצוי הוא 2,050 שקל וביטול טיסה שהמרחק שלה הוא יותר מ-4,500 ק"מ תזכה את הנוסעים בפיצוי של 3,070 שקל. במקרה הזו דובר על מרחק של כ-2,700 ק"מ ולכן גובה הפיצוי הוא 2,050 שקל לכל נוסע. עוד קובע החוק כי בית המשפט רשאי לקבוע פיצויים לדוגמה של עד 10,380 שקל לכל נוסע במקרים שבהם מפעיל הטיסה לא נתן, ביודעין, הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה.
החוק פוטר חברות תעופה מתשלום פיצוי במקרה בהם ביטול/עיכוב הטיסה נגרם ב"נסיבות מיוחדות". בדיון שהתקיים בחן בית המשפט את צמד המילים האמורפי למדי "נסיבות מיוחדות" באשר לביטול הטיסה במטרה לבחון האם אל על פטורה מהפיצוי. לפיכך נבחן מהן אותן נסיבות מיוחדות? האם תקלה מיוחדת ונדירה ככל שתהיה נכללת תחת ההגדרה הזו? השופט הציג שורה של פסיקות קודמות שלא פטרו חברות תעופה מפיצוי נוסעיה לאור ביטולים או עיכובים שנגרמו כתוצאה מתקלות טכניות וקבע כי "לא ניתן לקבל פרשנות שלפיה, בכל מקרה של תקלה טכנית יתקיים הפטור. אם תאומץ פרשנות כגון זו - ירוקן החוק מתוכן - פשוטו כמשמעו...הנחת המוצא היא, כי הנתבעת חסרת מניע שטיסותיה תבוטלנה, ככה סתם, בלא סיבה, שהרי ייגרם לה הפסד כיס. תמיד יתרחש הביטול נוכח תקלה טכנית או אחרת....אם בית-המשפט יכיר בתקלה טכנית, סתם, כמתרצת את הפטור, נוסעים רבים, שטיסתם תבוטל, במקרה השכיח, לא יזכו לפיצוי, ויימצא החוק הצרכני שמטרתו להעניק סעד לכלל הציבור, חסר כל אכיפה אפקטיבית", כך פסק.
לפיכך ציין כי ההגדרה "נסיבות מיוחדות" משמעותן נסיבות שהן בבחינת "כוח עליון", כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו"ב - מקרים אלה יצדיקו את הפטור.
עוד ציין כי "באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים . הכול שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר. מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו"ב...לא התרשמתי כי התקלה במקרה שהוצג בפניי, היא כה נדירה וכה מופלאה, עד אשר הנתבעת לא יכולה הייתה לצפות אותה".
בסופו של דבר פסק כי כל אחד מהנוסעים זכאי לפיצוי לפי חוק אולם ללא סעיף פיצוי לדוגמה לאור העובדה שאל על במקרה הזה לא התנערה מחובתה לדאוג לנוסעים שאולצו להמתין שעות ארוכות.