3.5 מיליון שקל הייתה עלות השכר הממוצעת לבכיר בחברה ציבורית ב-2016 - סכום המשקף עלייה של 4% לעומת 2015 - כך עולה מניתוח שביצעה חברת הייעוץ BDO זיו-האפט, שבחנה את שכרם של כ-250 נושאי משרה בכירים בכ-50 חברות ציבוריות הנכללות במדד ת"א 125.
מהניתוח עולה כי גם ב-2016 נמשכה חגיגת השכר בחברות הנסחרות בבורסת ת"א, כאשר מפילוח ענפי של תגמולי המנהלים הבכירים, בולטת העלייה בחברות המשתייכות לענפי המסחר והשירותים, והטכנולוגיה, ולעומת זאת כבר ניכרת השפעת חוק שכר הבכירים בסקטור הפיננסים, שם נרשמה מגמה שלילית בעלות השכר, בדומה למגמה שאפיינה ענף זה כבר ב-2015.
בדירוג בולטת קפיצה של 29% בעלות העסקת מנהל בכיר בחברות הטכנולוגיה המובילות, שהתקרבה ל-4.5 מיליון שקל ועוד יותר מזה בולט זינוק של 54% בעלות השכר הממוצעת של מנהלים מענפי המסחר והשירותים, שהגיעה ל-3.4 מיליון שקל. מנהלים בחברות התעשייה הבולטות ממשיכים, כמו ב-2015, להיות המתוגמלים הגדולים ביותר, עם ממוצע של כ-5.3 מיליון שקל, המשקף עלייה של 7% ביחס ל-2015.
שיעור השחיקה בעלות העסקת המנהלים הבכירים בבנקים עמד על 16% בשנה שעברה, שבממוצע עמדה על 3.2 מיליון שקל, מגמה שהחריפה משמעותית ביחס ל-2015, אז נשחק שכרם הממוצע בכ-2%. הסקטור הנוסף שהציג ירידה בתגמולים הממוצעים למנהליו הבכירים הוא הביטוח, שם השחיקה השנתית עמדה על 7%, לסכום שנשק ל-3 מיליון שקל, וזאת לאחר שב-2015 ירד הממוצע שם בכ-16%.
5.2 מיליון שקל הייתה עלות שכרו הממוצעת של מנכ"ל בחברות שנבדקו, כאשר סכום זה משקף שחיקה של 3% ביחס ל-2015. מי שסבלו משחיקה גדולה יותר בשכרם, הם המשנים למנכ"ל, שסכום של 2.8 מיליון שקל שיקף ירידה ממוצעת של 10% ביחס לתגמולים שקיבלו ב-2015. מנגד, הייתה זו שנה מוצלחת לסמנכ"לי כספים, שהתגמולים להם צמחו ב-10% לסכום ממוצע של 2.8 מיליון שקל.
43% היה רכיב התגמול המשתנה של הבכירים בחברות מדד ת"א 125 שנבדקו בשנה החולפת - שיעור שנותר ללא שינוי ביחס ל-2015, כשהיתרה, בהיקף של 57% הורכבה מרכיב קבוע.
מפילוח רכיבי התגמול עולה כי הרכיב הגדול ביותר - שכר (ולחילופין דמי ניהול/ייעוץ), צמח ב-3% ונגע בממוצע ברף של 2 מיליון שקל, התגמול המנייתי קפץ ב-23% והתקרב ל-1.3 מיליון שקל ומנגד הבונוס הממוצע של הבכירים נשחק ב-4% ועמד על קצת יותר מ-1.1 מיליון שקל.
בבחינת אותם רכיבים שניתנו למנכ"לים של החברות הנבדקות, ניכרת מגמה דומה, שם רכיב השכר עלה בכ-2% לכ-2.8 מיליון שקל, התגמול המנייתי קפץ ב-12% ל-2.15 מיליון שקל והבונוסים צנחו ביותר מ-24% ל-1.6 מיליון שקל.
23 הוא מספר הפעמים בהם נכנסת עלות השכר השנתית הממוצעת בישראל, שעמדה ב-2016 על 152 אלף שקל, בשכרו של בכיר בחברות הציבוריות הגדולות - צמצום מינורי ביחס למדד הפי של 2015, שעמד על 24 (אז עמדה עלות השכר השנתית הממוצעת במשק הישראלי על 140 אלף שקל).
התגמול הממוצע למנכ"ל בסקר המוצג (כאמור, כ-3.5 מיליון שקל), גבוהה פי 29 מעלות השכר השנתית החציונית במשק, שעמדה אשתקד על 119 אלף שקל, וגבוהה פי 49 מעלות שכר המינימום השנתית במשק, שעמדה על 72 אלף שקל.
רו"ח קרן קיבוביץ, שותפה, מנהלת מחלקת תגמול ב-BDO Consulting Group, ציינה ביחס לתוצאות המוצגות כי "לכאורה נראה שעליית שכר הבכירים בחברות הציבוריות אינה עוצרת. יחד עם זאת, ניתן לראות מתהליכי אישור השכר אותם אנו חווים בשטח, כי מסתמן היפוך מגמה בשנים 2017 ו-2018.
"אנו צופים מגמת ירידה בשכר הבכירים וזאת לאור כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים בענף הפיננסים באוקטובר האחרון. אישורי השכר המחודשים שחלו בחודשים האחרונים, יקבלו ביטוי כהוצאות שכר בדוחות הכספיים הבאים. כלומר, את השפעות החוק אנו רואים היום באופן חלקי וראשוני.
"בשנה הבאה צפויות עלויות אלה לרדת בעוצמה גדולה יותר ולמשוך כלפי מטה את עלויות השכר בכלל ענפי המשק, משום שהגופים המוסדיים בענף הפיננסים, אשר שכרם מוגבל לתקרת 2.5 מיליון שקל, לא ממהרים לאשר שכר גבוה יותר בחברות בהן הם משקיעים".
עוד הוסיפה קיבוביץ, כי "הירידה הדרסטית המסתמנת בהיקפי השכר, למעשה מרוקנת מתוכן את מטרות תיקון 20 לחוק החברות (שנחקק בסוף 2012 - א.ל), אשר נועדו להדק את הקשר בין הביצועים לתגמולים, משום שהפחתת סך היקף התגמול, גורמת להסטת רכיבים משתנים לרכיבים קבועים. כבר השנה אנו עדים לעלייה קלה בשכר הקבוע ולירידה בגובה הבונוסים, זאת על אף שביצועי החברות השתפרו ב-2016 והיינו מצפים לראות עלייה בבונוסים. מגמה זו תתחזק ותתחדד בשנים הבאות".