(בווידאו: טראמפ מארח את נשיא סין בוושינגטון)
החלטתו של דונלד טראמפ לפרוש מאמנת הסחר הטרנס-פסיפית ימים אחדים לאחר השבעתו לתפקיד נשיא ארצות הברית נתנה את האור הירוק לסין להסתער על הובלת הכלכלה העולמית שממנה מנסה הממשל הנוכחי בוושינגטון להתבדל.
ממשלו של הנשיא הקודם, ברק אובמה, השקיע מאמצים כבירים בקידום הסכם הסחר האזורי, שהיה גדול מסוגו בעולם, ובהרחבת השפעה של ארצות הברית בדרום-מזרח אסיה. טראמפ, לעומתו, רואה בהסכמי סחר חופשיים סכנה לעובדים ולחברות אמריקנים, ונוקט צעדים פרוטקציוניסטיים למורת רוחם של ארגוני סחר בינלאומיים ובעלות בריתה של וושינגטון.
אז כשארצות הברית עוברת ל"אמריקה תחילה", סין לוקחת את המושכות ומנסה לעצב מחדש את הכלכלה הגלובלית בדמותה. בייג'ינג לא נכללה בהסכם הסחר הטרנס-פסיפי, שמטרתו הייתה בין היתר גם לצמצם את השפעתה ועוצמתה הכלכלית. עם ביטולו ונסיגת ארצות הברית, יוזמתה השאפתנית ליצור "דרך משי" יבשתית וימית מודרנית צברה תאוצה - חרף דאגותיהן של מדינות מערביות מסוימות, החוששות מהשלכות התעצמותה של משטר חד-מפלגתי, מסוגר ומושחת.
היוזמה היומרנית של נשיא סין , שי ג'ינפינג, שהציג אותה עוד ב-2013, נידונה בהרחבה בפורום "חגורה אחת, דרך אחת" בבייג'ינג השבוע בהשתתפות עשרות מנהיגי מדינות וגורמים רשמיים אחרים. התכנית כוללת השקעה בפרויקטים בסך של טריליון דולר על פני 60 מדינות באסיה, באירופה ובאפריקה, בהם הקמת מסילות רכבת, נמלים ותחנות כוח. חלקם כבר יצאו לדרך, כמו מסילת רכבת באורך 400 ק"מ שתחבר שמונה מדינות באזור, נמל בדג'יבוטי שבקרן אפריקה וחיבור נמל יווני בבעלות סינית לבודפשט ולבלגרד.
על אף שהמדינות שבהן מתוכננים המיזמים אינן מתחייבות לאפשר לכוחות צבא סיניים להתפרש בשטחן או בבסיסים שונים בדומה לבריתות שכרתו ארצות הברית וברית המועצות בזמן המלחמה הקרה - אלו שיסכימו לקבל הלוואות בריבית נמוכה מבייג'ינג ודאי יהיו נתונות להשפעה כזאת או אחרת שלה, כפי שקורה בנפאל, במיאנמר, בלאוס ובמדינות מתפתחות נוספות באזור ובאפריקה. אלו קפדניות פחות בכל הנוגע לשמירה על תקני שקיפות ותקנים סביבתיים, ומשמשות טרף קל לסין שמחפשת שימוש לעודפי הפלדה, הבטון והמכונות שיש בידיה.
גורמים מערביים חוששים שהכוונות האמתיות של סין הן לא לחבר את כלכלות העולם כפי שמצהיר זאת הנשיא שי, אלא לנצל את אותן לטובתה כחלק ממאמציה לשבור את הקיפאון הכלכלי שלה הנגרם מעודפים בייצור ולמצוא שווקים חדשים. כך למשל, לא ברור עד כמה התשתיות החדשות אכן משרתות את הכלכלות המקומיות ומהן העלויות החוזרות, והחשש מכך שההלוואות הנדרשות למימון המיזמים יהיו כבדות מדי.
גרמניה, למשל, הביעה תמיכה ביוזמה, אך הבהירה כי דרושה שקיפות רבה יותר כדי שהיא תצטרף אליה. הודו, שכנתה הענקית המתחרה יחד עם סין על השפעה אזורית, סירבה לשלוח נציג רשמי לכינוס בבייג'ינג, במחאה על כך שהיא מתכננת להקים מסדרון סחר בעלות של 57 מיליארד דולר בפקיסטן, שיעבור גם בקשמיר, המחוז השנוי במחלוקת שעליו תובעות הודו ופקיסטן שליטה מלאה. בנוסף, ישנה סוגיית הריבונות - אוסטרליה מסרה כי היא תבחן את ההזדמנויות הכלכליות העולות מהתכנית, אך ההחלטות יתקבלו סביב האינטרס הלאומי שלה.
בהצהרות הסיום של הפורום, שבו ביסס את עצמו שי כמנהיג הקפיטליזם הגלובלי, הוא קרא יחד עם 29 מנהיגים - בהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין - לביסוס מערכת סחר פתוחה עם ארגון הסחר הבינלאומי ולהתנגד לפרוטקציוניזם. נשיא סין הודיע כי ב-2019 יתקיים הפורום השני של "חגורה אחת, דרך אחת", גם כן בארצו, והכיר בכך שישנה עוד דרך ארוכה - תרתי משמע - עד להשלמת החזון השאפתני שלו.