הודעת הממשלה אתמול (ראשון) על כוונתה להקל על חסמי היבוא האישי שמחה ישראלים רבים שנוהגים לבצע את הקניות שלהם באתרי אינטרנט בחו"ל. מבין כל ההמלצות המסתמנות, הבשורה המשמחת מכולן היא שהממשלה תשקול להעלות את הסכום הפטור ממס לרוכשים אונליין בחו"ל העומד כיום על 75 דולר בלבד והוא בין הנמוכים בעולם.
לצורך ההשוואה, אזרחי רוסיה שרוכשים אונליין מחוץ לארצם פטורים מתשלום מס ברכישה של עד 120 דולר, אזרחי האיחוד האירופי ברכישה של עד 170 דולר ואזרחי ארצות הברית פטורים מתשלום מסים ברכישה של עד 800 דולר, הפרש של יותר מ-1,000% ביחס לישראל. המדינות היחידות שבהן תקרת המס נמוכה מבישראל הן איראן, ארגנטינה, וייטנאם, ירדן ואתיופיה.
תקרת המס הנמוכה לימדה את הישראלים לתכנן את הקניות שלהם בקפידה. "אני קונה את כל הבגדים של הילדים שלי באינטרנט מאתרים בחו"ל וחוסכת מאות שקלים בחודש, אך נאלצת להגביל את עצמי לקנייה של 75 דולר ולא יותר בכל פעם", מספרת רעות עוזיאל, אמא לשניים מראשון לציון, בעלת אתר "הבית של האמהות". "זה מרגיז כי לעתים אני צריכה לעשות רכישה גדולה לקראת אירוע או רוצה לקנות משחק יקר יותר מ-75 דולר, אבל אם מוסיפים לזה את המע"מ של 17% הקנייה כבר לא משתלמת".
גם ענבל, בת 29 מאשדוד מקפידה לחלק את הקניות שלה, אולם תשמח שתקרת המכס תגדל. "זו טרחה מיותרת, במקום לעשות הזמנה אחת ולאסוף את החבילה בגיחה אחת לדואר אני צריכה ללכת כמה פעמים. כמו כן, בגלל ההגבלה הזו בסכום אני גם מפספסת מבצעים שווים על פריטים שאני צריכה", היא אומרת.
ענבל מספרת שגם חוסר תשומת הלב לנושא יכולה לעלות לרוכשים מאות שקלים. "פעם אחת ברכישה באתר 'אסוס' לא שמתי לב שאני קונה באירו ולא בדולרים ולכן חרגתי מהסכום שפטור במס. אחרי שהחבילה שלי לא הגיעה יצרתי קשר עם שירות הלקוחות של האתר וכך נודע לי שהחבילה תקועה במכס עד שאשלם. כמובן ששילמתי, אבל חבל על הכסף".
גובה תקרת המס הוא לא הנושא היחיד שייבחן על ידי הצוות שהקימו משרד הכלכלה ומשרד האוצר. בכוונת הגורמים המקצועיים במשרד הכלכלה להכניס חוקים וקריטריונים ברורים בנוגע להבחנה בין היבוא האישי, כלומר כל הזמנה באינטרנט שהיא לשימוש עצמי, לבין יבוא מסחרי, כלומר רכישת פריטים לצורכי מסחר. העדר סדר וחוקים ברורים במצב הנוכחי, מותירים את כל הרגולציה בידי מכס וגורמים למצבים אבסורדיים למדי.
"לפני כשנה הזמנתי באינטרנט לוח שרטוט של גרפיקאים שעלה משהו כמו 200 דולר", מספרת ליבי אלעד, בת 32 מראשון לציון. "אחרי שהוא לא הגיע ביררתי וגיליתי שהוא נעצר במכס הישראלי כבר 3 ימים ועל כל יום שהוא מעוכב אני צריכה לשלם 100 שקל. לקח לי עוד יום שלם לברר מה אני צריכה לעשות ועם מי אני צריכה לדבר כדי לשחרר את החבילה. בסוף שילמתי 500 שקלים נוספים על החבילה, ולא היה ברור בכלל על מה ולמה. לא קיבלתי שום הסבר והתחושה היא שההחלטה איזה מוצרים לעכב היא שרירותית לחלוטין".
"העדר קריטריונים ברורים מבלבל לא רק את הצרכנים אלא גם עסקים ישראלים וגם את פקידי המכס עצמם שלא מקבלים שום הנחיות ברורות לגבי הקריטריונים של יבוא אישי אל מול היבוא מסחרי", אומר אנואר חיף, הממונה על היבוא במשרד הכלכלה. "אנו פועלים כבר שנתיים בתחום היבוא האישי וכעת הגיע הזמן להסדיר את הנושא הזה, כדי שכל צרכן ידע איזו כמות של איזה פריטים ובאיזה סכום הוא יכול להזמין מחו"ל מבלי שזה ייחשב יבוא מסחרי".
כללים חדשים
מאז שהחל משרד הכלכלה בהובלת השר אלי כהן לטפל בתחום רכישות אונליין, ניתן להצביע על גידול של 50% בשנתיים, ועליה של רכישות מחו"ל להיקף של שלושה מיליארד שקל בשנה. הקטגוריות שידעו את הקפיצה המשמעותית ביותר הן טואלטיקה ותמרוקים, חלקי חילוף לרכב ותוספי תזונה. אולם חוסר ההבחנה של משרדי המכס בין יבוא אישי ליבוא מסחרי מהווה אחד החסמים הגדולים ביותר לרכישות אונליין של הישראלים.
"המטרה שלנו היא למנוע מצב שבו הצרכן רוכש פריט יקר, כגון חלק חילוף לרכב, החבילה שלו מתעכבת במכס בחשד שמדובר ביבוא לצורכי מסחר והוא נאלץ להמציא אישורים של משרד התחבורה על מנת לשחרר את החבילה. זה קורה גם בתחום הטואלטיקה אם מדובר בכמות גדולה של פריטים, והצרכנים נאלצים להמציא אישורים של משרד הבריאות. ברגע שנקבע כללים חדשים, הצרכנים ידעו מה מותר להם להזמין ובאיזו כמות", מסכם חיף.
אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של איביי ישראל אמר כי "בשנים האחרונות הקניות באינטרנט הפכו לכלי משמעותי לחיסכון והורדת יוקר המחייה עבור ישראלים רבים שכן פערי המחירים הקיימים בין הארץ לחו"ל מגיעים לעשרות אחוזים. ממחקרים שביצענו בשנה האחרונה נראה כי 95% מהגולשים הישראלים קונים באינטרנט ולהחלטת הממשלה בדבר קבלת הצעת שרי האוצר והכלכלה להקמת צוות ליישום הרפורמה בתחום היבוא האישי, תהיה השפעה מכרעת על יכולתם של הצרכנים הישראלים לרכוש מוצרים במחירם האמיתי הוא המחיר בחו"ל - אנו מברכים על החלטה זו לה היינו שותפים בשלב גיבוש ההצעה".