וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דעה: אלו בתי הספר שיפתרו את בעיית הנשירה מהלימודים

אירית תלמוד

22.6.2017 / 8:15

כמחצית מבני הנוער בארץ מסיימים את התיכון ללא זכאות לבגרות, אך כלל לא בטוח שתעודת בגרות חייבת להיות תנאי הסף להצלחה בחיים - החינוך הטכנולוגי עשוי לספק פתרון למי שהמקצועות העיוניים אינם תואמים לכישוריו

עובד תעשייה מביט במיקרוסקופ. ShutterStock
החינוך הטכנולוגי טומן בחובו פוטנציאל עצום/ShutterStock

20 ביוני הוא יום חג בישראל. ליתר דיוק, זהו יום חגם של תלמידי בתי הספר העל-יסודיים, שבו הם יוצאים לחופשת הקיץ - חודשיים וחצי של שכרון חושים. אבל לא עבור כל התלמידים מדובר ביום שמח. עבור יותר מ-50% ממסיימי התיכון, מדובר ביום עצוב. אחרי הטקסים, ההתרגשות, הנשיקות ותמונות הפרידה, מחצית בוגרי מערכת החינוך יוצאים לעולם האמיתי בלי כלום, מלבד תחושת כישלון קשה ודימוי עצמי נמוך.

הנתונים העגומים מצביעים על כך ש–50% מתלמידי התיכון בישראל מסיימים ללא זכאות לתעודת בגרות. התלמידים הללו, שנאבקו כל חייהם להיות חלק מבתי הספר העיוניים, קיוו לצלוח את הקשיים ולסיים עם תעודת הבגרות הנחשקת, נשארו מחוץ לטבלאות האקסל, כשהם נדחקים בעל כורחם לתחתית הפירמידה ללא שום אופק לעתיד. למעשה הם נכשלו במטרה האחת והיחידה שהציבה להם מדינת ישראל. מדובר בעשרות אלפי תלמידים שבשלוש השנים האחרונות בעיקר חיממו את הכיסא, שהרי לגבי מרביתם אין חולק כי תעודת בגרות מעולם לא היתה יעד בר השגה עבורם כיוון שהכישורים והחוזקות שלהם נמצאים בתחומים אחרים. אותם בני 21, שכל עתידם אמור להיות פרוש בפניהם, ימצאו עצמם עד מהרה משתרכים מאחור.

אילוסטרציה. Joe Belanger, ShutterStock
התלמידים מתנסים במקומות עבודה/ShutterStock, Joe Belanger

זה לא חייב להיות ככה. זה יכול להיות אחרת. עשרות אלפי תלמידים שמסיימים את התיכון עם חווית כישלון עמוקה ותחושת ערך עצמי נמוך אינה גזירת גורל. לא כולם צריכים להביא הביתה תעודת בגרות, וזה בסדר גמור. לא התעודה היא שעושה את האדם. גם לא המקצוע. החוויות, הרגשות, הערכים והכלים שאנו אוספים בדרך הם אלו המעצבים את נפש האדם, ובכוחם לעצב את דמותנו בעתיד.

רגע לפני שאתם ממשיכים לטור הבא שאלו את עצמכם מה יהיה על אותם צעירים שנפלו בין הכסאות במהלך שנות לימודיהם בתיכון? מי יהיה שם לכוון אותם, כשחוויית הכישלון הצרובה בנפשם מימי התיכון תוביל ותלווה אותם כל חייהם?

יש למצב זה פתרון מעשי מאד. ישראל מגדירה את עצמה כמדינה שבה התעשייה משגשגת ולמרות זאת עשרות מפעלים בישראל נמצאים על סף קריסה. בעלי מפעלים טוענים כי החיבור למקור אנרגיה זמין וזול הוא זה שיכול להציל את התעשייה, אולם הבעיה העיקרית שצפויה לפקוד אותם בשנים הקרובות (עליה גם הם מתריעים באופן קבוע) היא דווקא המחסור בידיים עובדות. בשעה שבמדינות המערביות זוכה החינוך המקצועי-טכנולוגי לעדנה ומשקיעים בו תקציבים רבים, בישראל רק 4% מכלל התלמידים פונים למסלול זה. כדי לסבר את האוזן, בגרמניה 60% מהתלמידים במערכת החינוך העל-יסודית לומדים במסגרות של חינוך מקצוע, כאשר 45% מהם הן נשים.

מדינה מתוקנת היא מדינה בה מערכת החינוך מצליחה לתת מענה לכל התלמידים (או לפחות לרובם המכריע) ולהעניק לכל אחד מהם את הכלים שאיתם יוכלו להצליח בחיים בבגרותם. עליה לשאוף להיות הטובה ביותר ולעודד מצוינות בתחומים שהם לא רק מתמטיקה ואנגלית. יש עשרות אלפי תלמידים שיכולים להיות מצוינים בתחומים שכיום אינם נלמדים בבתי הספר העיונים כמו לוגיסטיקה ותפעול, שיוכלו לתרום לעתידם הרבה יותר מתעודת בגרות שמגרדת בקושי את הציון העובר. החינוך המקצועי טכנולוגי של משרד העבודה והרווחה הוא ההוכחה לכך.

בבתי הספר הללו כל תלמיד ותלמידה מסיימים את הלימודים עם תעודה - בין אם זו תעודת בגרות, תעודת מקצוע, או שתיהן גם יחד. בניגוד לעבר, בתי הספר המקצועיים-טכנולוגיים מלמדים היום מקצועות שפעם לימדו רק באוניברסיטאות ובמכללות, כמו ניהול ארגונים ו-SAP, תעופה, רובוטיקה, חשמל ועוד. התלמידים מתנסים בעבודה מעשית, במקומות עבודה נחשבים, תוך כדי לימודים, כך שהם יוצאים עם ניסיון שמאפשר להם להתחיל קריירה בגילאי העשרה. בגלל גילם הצעיר והניסיון שצברו, בוגרי בתי הספר המקצועיים-טכנולוגיים הופכים במהרה למצרך מבוקש מאוד בשוק העבודה והם משתלבים בקלות בחברות המובילות במשק הישראלי. אבל יותר מכל, התלמידים האלה מסיימים את בית הספר התיכון עם בטחון עצמי גבוה, תחושת ערך עצמי והבנה עמוקה שהם יכולים להצליח. ששום דבר באמת אינו יכול לעצור אותם.

למרות כל אלה, באופן מפתיע, ושונה בתכלית ממה שמתרחש באירופה, בישראל רבים כלל לא מכירים את האפשרות לרכוש חינוך מקצועי-טכנולוגי ולא מבינים את החשיבות הרבה שיש לו ואת הפוטנציאל העצום שהוא טומן בחובו גם עבור תלמידים שמערכת החינוך העיונית לא מתאימה להם, שכן הוא מאפשר להם למצוא את מקומם במסלול שנותן להם את הכלים לחוות הצלחה במקום כישלון. תלמידים אלה יוכלו גם להתפרנס מהמקצוע אותו למדו ולתרום למשק הישראלי, הזקוק באופן נואש לעובדים בעלי הכשרה טכנית ומקצועית, שהכרחיים לקידום התעשייה והכלכלה.

אמנם עבור אלו שסיימו את לימודיהם השנה כבר מאוחר מדי, אבל יש עוד עשרות אלפים שלא חייבים ללכת כעדר ולהצטרף לסטטיסטיקה עם אלו שנמנים על 50% חסרי הזכאות לבגרות, שכן תעודת הבגרות היא לא תכלית הכל. תלמידים אלו והוריהם יכולים לקחת אחריות על עתידם ולהצטרף למסלול לימודים מקצועי-טכנולוגי שיכול להוציא מהם את המיטב, כך שבסוף 12 שנות לימודיהם, 20 ביוני יהיה יום חג שמח גם עבורם.

הכותבת הייא מנהלת התיכון המקצועי דב הוז בתל אביב, מרשת דרור בתי חינוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully