גם היום, 20 שנה אחרי אסון אולם ורסאי, ולמרות הגברת האכיפה והוצאת צווי סגירה נגד אולמות אירועים הפועלים שלא כחוק, עדיין ההערכה כי אולמות אירועים רבים פועלים ללא רישיון. אולם או גן אירועים הפועל ללא רישיון עסק או גם ללא היתר בנייה למבנה או היתר על פי שימוש חורג הוא פצצה מתקתקת שעשויה להיות הסיוט הגדול ביותר עבור זוג אשר מעוניין להתחתן. מקום שפועל ללא היתר בניה ורישיון עסק מהרשות העירונית, עלול למצוא עצמו תחת צו סגירה מבית המשפט. וקנסות מנהליים.
הדבר ראשון שיש לדעת הוא שכל אולם אירועים חייב לקבל רישיון עסק מהרשות המקומית. כדי לקבל את הרישיון המיוחל עליו לקבל אישור משורה של גופים שמוודאים כי אכן האולם עומד בכל התקנות. הגופים המאשרים הם משטרת ישראל, רשות כבאות והצלה, משרד הבריאות, משרד איכות הסביבה והוועדה המקומית .
לרוב, בעלי אולם האירועים הפועל ללא רישיון לא מיידעים את הזוגות שעומדים להתחתן כי למעשה המקום עובד ללא רישיון עסק ואז נותר הזוג המיועד במצב בו הוא עלול למצוא את עצמו מול גן אירועים סגור - זאת לאחר שנדרש לשלם תשלום ראשוני לפני תאריך האירוע המיוחל. מעבר לסכנה המשמעותית של סגירת המקום ואובדן הכסף שהושקע, נדמה שגן אירועים ללא רישיון חשוף יותר לסכנות בטיחות ונזקים בריאותיים בשל תנאים סניטריים ירודים וכן הלאה. ברור כי לזוג עומדת זכות להגיש תביעת פיצויים מכל מי שהיה אחראי לאירוע כולל הרשויות.
מקומות רבים פועלים ללא האישורים הנדרשים, אך אין זה אומר שהם אינם כשרים. בשל הבירוקרטיה והזמן הארוך הדרוש על-מנת להשיגם, רבים פועלים תחת היתר זמני המאפשר להם להפעיל את המקום עד קבלת האישור הקבוע. ההיתר הזמני ניתן לאחר שבית-המשפט מוודא שאין ליקויים בטיחותיים וסכנה לאורחים, והאישור הקבוע מתעכב אך בשל בעיות בירוקרטיות הקשורות בחריגת שטח הקרקע וכדומה.
נדמה כי גני האירועים רבים אינם מתרגשים מהסנקציות הכבדות המרחפות מעל ראשם, שכן ישנם אף אולמות וגנים המפעילים את המקום וממשיכים לקיים בו אירועים מדי ערב ולהחתים לקוחות חדשים לאירועים עתידיים, על אף שקיבלו מבית המשפט צווי הריסה או סגירה. לכן, חשוב מאוד לברר את הנושא לפני גם מול משרד הפנים כאשר ניתן לפנות ולברר מול המחוז הספציפי בו נמצא הגן/ האולם.
כך למשל מסעדת-גן אירועים במרכז ת''א, שלמראית עין נראית מצליחה ביותר, נוהלה ללא רישיון עסק והעסק מהווה שימוש חורג. אף על פי צו ההריסה שהוצא נגדו, המשיך המקוםלפעול כתמול שלשום ולקבוע אירועים עתידיים. זאת ועוד, מספר המבלים להם נתן המקום שירות אינו מותאם לגודל מקום ובכך נוצרו בעיות של תנועה באיזור וסכנה לבטחונם וגופם של המבלים.
לפני כשלושה חודשים הגישו בעלי המקום בקשה שישית לעיכוב צו ההריסה שנפסק כנגד המקום. במועד ההחלטה על צו ההריסה נגזר על בעלי המקום קנס בסך 7,500 שקל בלבד. בהחלטה זו, בית המשפט דחה את ההארכה ואת הבקשה לעיכוב צו ההריסה וקבע כי "המבקשים שוב ושוב פונים לבית המשפט לארכות מארכות שונות מספיק!". מדובר בצו סגירה חלוט, שיש לקיימו ונדמה כי לא נותרה כל ברירה לבעלי המקום, אלא לקיימו.
אך בית המשפט לא תמיד כה מקל בגזירותיו. זוג שעשה שימוש במבנים רבים בסמוך למושב בו חי, לשם הקמת מתחם קניות שלם, הכולל בית קפה, מסעדה, צימרים ואף גן אירועים נתקל בשיפוט חמור. מדובר בשטח המיועד לחקלאות, שמורת טבע ושטחים פתוחים, ללא היתר בנייה וללא היתר שימוש. בשל הפרה זו והפרות נוספות כמו בניית מרפסות עץ ללא היתר, הואשמו והורשעו הבעלים בשימוש ללא היתר. הבעלים נקנס בסכום של 450 אלף שקל או לחלופין, ב-18 חודשי מאסר. בת זוגו נקנסה ב-50 אלף שקל או לחלופין, ב-10 חודשי מאסר. וכמובן הוצא צו הריסה על המתחם. גם ערעור שהגיש בני הזוג לפני כחודשיים נדחה.
אז מה האפשרויות העומדות בפני זוג שנתקל בעסק הפועל ללא רישיון ומה אפשר לעשות כדי להימנע ממצב לא נעים זה? במקרה בו נסגר האולם לאחר ביצוע התשלום עומדת לזוג, כאמור, הזכות לתבוע את בעלי האולם והרשויות. עם זאת כדי להימנע מעוגמת נפש זו יכולים בני הזוג לעשות שימוש ביוזמה מבורכת שמפעיל משרד הפנים כבר כ-5 שנים. באתר משרד הפנים בכל שנה מפורסמת רשימת אולמות הפועלים ללא רישיון. שיטה נוספת ופשוטה יותר היא לבקש לראות את רישיון העסק של המקום טרם החתימה על החוזה.
הכותב: עו"ד שחר לוינזון, שותף ביוסף ישורון ושות' עורכי דין המתמחה בתכנון ובנייה