פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה באמת מחפש ראש ממשלת הודו בישראל?

      ביקורו של נרנדרה מודי בישראל הוא שלב נוסף בתהליך ההתקרבות של שתי המדינות. הדמוקרטיה הענקית והמתפתחת מעריכה את יכולותיהן הטכנולוגיות של החברות הישראליות בשלל תחומים, ולכן מגמת הידוק היחסים העסקיים רק תמשיך להתרחב

      ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי (AP)
      נרנדרה מודי (צילום: AP)

      ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי מגיע היום (שלישי) לישראל לביקור בזק של יומיים. הביקור הינו שלב נוסף וחשוב בשרשרת של ביקורים הדדיים של ראשי המדינות, שרשרת שכללה את ביקורו ההיסטורי של נשיא הודו מוקארג'י בישראל באוקטובר 2015 וביקור הגומלין של הנשיא ריבלין בהודו בנובמבר 2016. בעיני מי שעוסקים ביחסים בין המדינות הביקור ההיסטורי מסמל את ההתפתחות המואצת של היחסים אשר החלה מיד עם היבחרו של מודי לראשות ממשלת הודו ב-26 במאי 2014 לאחר ניצחון מרשים של מפלגת ה-BJP, הנחשבת כמובילת הקו הימני בהודו, אשר השיגה רוב בבית התחתון של הפרלמנט (לוק סאבא).

      מודי, שבנעוריו התפרנס כמחלק תה, נבחר לתפקידו לאחר שהציג קו פרגמטי ויכולות ביצוע מרשימות במהלך כהונתו כראש מדינת גוג'אראט בהודו בין השנים 2001-2012, קו שהביא למדינה שגשוג מרשים. עם היבחרו לראשות הממשלה הבטיח מודי לאזרחי הודו ליישם את מדיניותו הביצועית על כלל המדינה. מדיניות זו כוללת הסרת חסמים בירוקרטיים בפני משקיעים ויזמים, תכנית אב לעידוד הייצור בהודו (MAKE IN INDIA), תכנית לעידוד החדשנות וחברות הזנק (START UP INDIA), תכנית לעידוד ההשקעות בהודו (INVEST INDIA) ותוכניות נוספות אשר מטרתן "יישור קו" עם המדינות המפותחות בעולם והבאתה של הודו למקומה הראוי בהתחשב בגודלה, ומשאביה.

      לקריאה נוספת:
      שער הדולר צנח - אז למה מחירי הבגדים והנעליים דווקא קפצו?
      4,000 מוצרים במקום אחד: הסופר הטבעוני הראשון בישראל
      "יפגע בעיקר בחלשים": זעם על העיכוב בחשבונות החשמל

      פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בפריז. נובמבר 2015 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      נראה כי שתי הממשלות תמשכנה במאמציהן לפתח את הקשרים זו עם רעותה. נרנדרה מודי ובנימין נתניהו בפריז (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      במישור היישומי נראה כי מודי מצליח ליישם את תוכניותיו וכי הוא לא חושש מתגובת הרחוב לחלק מצעדיו. כך למשל ב-9 בנובמבר 2016, יישם מודי במפתיע תוכנית בזק להחלפת רוב השטרות במדינה תוך תקופה של שבועות בודדים ובכך הנחית מכה קשה על ההון השחור וחלק ממקורות השחיתות במדינה. דוגמה נוספת מן השבוע האחרון היא יישום תוכנית האחדה למסים העקיפים במדינה לכדי מס אחד על שירותים וטובין הקרוי GST, המחליף יותר מעשרה סוגי מסים שונים.

      בשני המקרים האמורים עוררו הצעדים התנגדות קשה בעיקר ממי שנפגעו ממנה, בדגש על הסקטור החקלאי האחראי על קרוב ל-50% מכלכלת הודו. אולם מודי לא נכנע ללחץ ואף פנה לאזרחי הודו בדרישה להיאזר בסבלנות עד להתייצבות המצב. חשוב לציין כי נחישותו של מודי זוכה להערכה אף בקרב מתנגדיו ויוצרת תחושה של יציבות שלטונית. בביקוריי בהודו אני נוהג לשוחח עם האנשים ברחוב ומתרשם כי גם תומכי מודי וגם מתנגדיו חשים כי "יש בעל בית" שיודע להיכן הוא רוצה להגיע.

      נתוני הפתיחה של הודו מרשימים ומאתגרים באותה מידה. מחד, מדובר בכלכלה הצעירה בעולם עם גיל חציוני של 28 שנים ואוכלוסייה של קרוב ל-1.3 מיליארד נפש, מאידך הכנסה ממוצעת שנתית של 1,570 דולר, שכר חציוני שנתי של 616 דולר ומדד ג'יני (אי שוויון) של למעלה מ-50. חזונו של מודי להביא את הודו למקומה הראוי בכלכלה העולמית מכתיב שורה של צעדים מרחיקי לכת אשר אחד מהם הוא קליטה מאסיבית של טכנולוגיות ממדינות מפותחות, וכאן נכנסת ישראל לתמונה. כאן גם היסוד ליחסים המיוחדים ואף אסטרטגיים בין המדינות.

      ישראל - מקור חדשנות

      ישראל נתפסת בעיני ההודים כמקור אינסופי של חדשנות וטכנולוגיה כמעט בכל התחומים הרלוונטיים להודו: מים, חקלאות, רפואה, אנרגיה ירוקה וכמובן בטחון. לאחרונה מורגשת התעניינות אף בטכנולוגיות מתקדמות של רכבים אוטונומיים ותחליפי דלק. מעבר לכך, בעת האחרונה הודו מבקשת ללמוד מישראל כיצד ניתן להקים סביבה תומכת לחברות הזנק מתוך שאיפה להיות START UP NATION בדומה לישראל.

      זהו בעצם הבסיס ליחסים האסטרטגיים המצוינים בין המדינות. חשיבותה של הודו לישראל כמעט מובנת מאליה – המדינה השנייה בגודלה בעולם, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, הכלכלה הצומחת בעולם שצפויה להיות הכלכלה הגדולה בעולם בעוד כשני עשורים ומיקומה האסטרטגי באסיה. להערכתי, חשיבותה של ישראל להודו מבוססת בעיקר על ההערכה הגבוהה ליכולותיה של ישראל ונכונותה של ישראל לחלוק יכולות אלה עם הודו עוד בטרם מדינות אחרות השכילו והסכימו לעשות זאת.

      תוכנית האב בהיקף של 280 מיליון שקלים להידוק היחסים עם הודו שאושרה על ידי ממשלת ישראל בשבוע שעבר אמורה לחזק את הקשר בין המדינות באמצעות סדרה של פרויקטים שינגישו את יכולותיה של ישראל לאוכלוסיית הודו הן באמצעות פרויקטים ממשלתיים והן באמצעות סדרה של תכניות סיוע לחברות מישראל המבקשות לייצא להודו. הכוונה היא להעמיק את היחסים מעבר ליחסים כלכליים. היות והודו היא דמוקרטיה חיה ותוססת, הבניית היחסים עם ישראל על אהדתם של התושבים עצמם לישראל, הינה כיוון מושכל ונכון.

      תכניותיו השאפתניות של מודי והפחתת חסמי הכניסה באמצעות הפחתת הבירוקרטיה, מתן ויזת עסקים לתקופה ארוכה, שינויים רגולטוריים המקלים על איחוד אינטרסים ומיזוג בין חברות משתי המדינות ותוכניות התמיכה של ממשלת ישראל והכרה בפוטנציאל ההודי עבור חברות ישראליות מעודד את המשך ההתפתחות של יחסי המסחר בין המדינות במספר צירים. אם בעבר מירב החברות הישראליות שפעלו בהודו היו חברות גדולות מתחום הביטחון, אנו רואים כיום מגוון רחב בהרבה של שחקנים - הן בהיבט הגודל והן בהיבט הנושאי. מספר חברות הבינוניות והקטנות, לרבות חברות הזנק, הפועלות או בוחנות פעילות בהודו גדל באופן מהיר ויציב. מעבר לכך גם עומק שיתוף הפעולה בין חברות משתי המדינות העמיק ממערכת יחסים של קונה-מוכר ליחסים עמוקים של הקמת חברות משותפות ופיתוחים טכנולוגיים משותפים.

      ביקורו של מודי מסמל שלב חדש ברמת היחסים ונראה כי שתי הממשלות תמשכנה במאמציהן לפתח את הקשרים זו עם רעותה ועל כן ניתן לצפות כי היקפי המסחר ימשיכו להתפתח אולי אף בקצב מואץ וכי אנו במהלכה של ידידות מופלאה.

      הכותב הוא ראש דסק הודו במשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון