פעם אמרו להם ללכת לשחק בחוץ, אחר כך הבטיחו ש"עד החתונה זה יעבור". כיום יודעים שהתנהגויות כגון תזזיתיות וחולמנות הן חלק מתסמונת רחבה יותר הקרויה הפרעות קשב וריכוז ושתסמיני ההפרעה לא עוברים עם הגיל, אופן הביטוי של חלקן משתנה אך לא נעלם. כך למשל, תלמיד בית הספר שלא הצליח "לשבת על הכיסא" בכיתה נראה לכאורה בבגרותו כשולט בהתנהגותו בישיבות בעבודה, אך עדיין קיים ביטוי לתופעה למשל ב"הקפצת" הרגליים מתחת לשולחן. העלייה במודעות לקיום ההפרעה, הביאה עמה גם עלייה בפונים בבקשות לביצוע אבחון ובהם אחוז ניכר ללא קשיים אמיתיים, שמחפשים דרכים "לעבוד על המערכת" על-ידי דיווח על כך שהם סובלים מתסמיני ההפרעה. שינויים בתקנות הביטוח הלאומי גם הן מגבירות את תופעת ההתחזות, שכן הן מאפשרות קבלת אחוזי נכות על רקע הפרעת קשב וריכוז.
ד"ר יורם בראב, חוקר בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל ובעבר ראש המחלקה, חוקר את הנושא. לדבריו תופעת הזיוף או הגזמת הסימפטומים בגיל צעיר מתבטאת בניסיונות לקבל הטבות או הקלות מסוגים שונים - מתוספת זמן בבגרויות ועד אפילו התחמקות משירות צבאי. "באופן מטריד, נמצא שקל יחסית לזייף את תסמיני ההפרעה מבלי להיתפס", אומר ד"ר בראב. "ברוב המקרים האבחון מתבסס על דיווח-עצמי של הנבדק ועל ההערכה סובייקטיבית של המאבחן. אלו נמצאו כלא רגישים מספיק בזיהוי מקרי רמאות. לאור זאת קיימת דרישה הולכת וגוברת לשילוב מבחנים הבוחנים יכולות חשיבה באופן אובייקטיבי. מבחנים ממוחשבים כדוגמת מבחן ה'טובה' הממוחשב למדידת קשב מתמשך (Test of Variables of Attention) הוא דוגמה לכך. מבחנים אלו נותנים מידע אובייקטיבי על תפקודי החשיבה של הנבדק והם נדרשים כיום על-ידי חלק גדול מהגופים, כגון מדורי ייעוץ ואבחון באקדמיה. עם זאת, גם הידע שלנו לגבי יכולת מבחנים אלו בגילוי רמאות מוגבל, כל שכן באבחונים של מבוגרים. יש צורך לפיכך במחקר ובפיתוח כלים ייעודיים לגילוי התחזות של ההפרעה".
בניסיון לספק מענה לבעיה, החל מחקר משותף בנושא אותו מבצעים ד"ר יורם בראב, ד"ר מיכאל וגנר מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל והדוקטורנטית קורין ברגר מהחוג לפסיכולוגיה. השלושה בוחנים טכניקות חדשניות לזיהוי זיופים של הפרעות הקשב והריכוז. כדי לצמצם ככל האפשר את הדרכים להונות גופים ומוסדות בתואנה כי הנבדק סובל מהפרעת קשב וריכוז כלשהי, החוקרים משתמשים במדדים פסיכו-פיזיולוגיים, כגון מעקב אחר תנועות העיניים, אשר נמצאים תחת שליטה רצונית מוגבלת של האדם לשם זיהוי מקרי הזיוף. במסגרת המחקר, מתבקשים סטודנטים ללא הפרעת קשב וריכוז לנסות ו"לעבוד על המאבחנים", שעה שתנועות העיניים שלהם מנוטרות והם מבצעים מטלה ממוחשבת - מטלה סטנדרטית אשר מבוצעת פעמים רבות כחלק מהערכות של הפרעות קשב וריכוז.
"עד כה מיפינו את תנועות העיניים הצפויות של אנשים שאינם סובלים מהפרעות קשב וריכוז. אלו ישמשו כקבוצת ביקורת לשתי הקבוצות שמעניינות אותנו - נבדקים עם הפרעת קשב וריכוז אותנטית ונבדקים אשר מתבקשים 'לשחק' תפקיד של נבדק שמנסה לקבל הכרה בהפרעה למרות שאין לו אותה", מסביר ד"ר בראב. הממצאים בשלב זה מרתקים. כך למשל, ניתן לראות את אופן הפעולה היעיל של נבדקי הביקורת, אשר פועלים באופן מהיר ויעיל ותנועות העיניים שלהם תואמות את הביצוע שלהם במטלה - העיניים מתרכזות בגירויים החשובים ומתעלמות בצורה יעילה מהסחות דעת שונות שמשולבות במטלה. לעומת זאת, נבדקים עם הפרעת קשב אותנטית נוטים להיות מוסחים בקלות והעיניים שלהם נעות במהירות אל עבר המסיחים, גם אם הם מצליחים לעצור את עצמם ולא להקיש את מקש התגובה במקלדת.
"נבדקים שמנסים 'לרמות את המערכת' נוטים לבצע את המטלה ברמה נמוכה, אך העיניים שלהם נוטות 'לבגוד' בהם", אומר ד"ר בראב. "כך החוקרים מאבחנים שהם מזהים את הגירוי המתאים, אך לוקחים את הזמן כדי לתכנן אסטרטגיית רמאות. כלומר, יש פער זמן לא סביר בין המבט לגירוי המתאים לבין התגובה שפעמים רבות היא שגויה".
"שלב המחקר הראשון הסתיים בהצלחה, והמערכת הצליחה לזהות את ה'רמאים' ביעילות מרשימה", מוסיף ד"ר בראב. "המשך המחקר יתמקד בתיקוף הממצאים וכן יישומם ובדיקתם בשטח לדוגמה, במכוני ייעוץ ואבחון אקדמיים. יש לנו מספר נבדקים עם הפרעות קשב וריכוז, אך המספר עדיין נמוך והמטרה היא להגיע למספרים גדולים שיאפשרו את תיקוף הממצאים שנמצאו עד כה".
המחקר יאפשר, כך מקווים החוקרים, להטמיע את מערכת המדידות בכלי האבחון הסטנדרטיים וכך לשפר את יכולתם של מוסדות חינוך, גופים רשמיים ואף מקומות עבודה שונים לזיהוי מקרי רמאות. "יש עוד הרבה עבודה לפנינו. אך צוות המחקר איכותי וכולי תקווה שהשלבים הבאים במחקר יבוצעו במהירות ויתקפו את הממצאים עד כה", מסכם ד"ר בראב.
לקריאה נוספת:
קשובה לעצמך ומוקפת חברים: הדרך להפוך לאימא "טובה" יותר
הטיפול החדשני שעשוי לרפא הפרעות התנהגות, אוטיזם ודיכאון
למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל