נושאים חמים

מצוקה או תאוות בצע: גם עובדים זוטרים לא חוששים למעול בבוס

לא רק אתי אלון - בדיקה שביצעה חברת החקירות "אלקלעי מונרוב" מעלה כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה בכמות העובדים הזוטרים המועלים בכספי החברה בה הם עובדים. מהן שיטות המעילה הנפוצות ואיך אפשר למנוע אותן?

רואת חשבון (ShutterStock)
העובדים הזוטרים מועלים הרבה יותר (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

מדי פעם מתפרסמים בתקשורת דיווחים על מעילות שביצעו עובדים בחברה שבה הם מועסקים. המקרה הגדול והמוכר ביותר הוא זה של אתי אלון, שמעלה בזמן עבודתה בבנק למסחר בסכום של יותר מ-250 מיליון שקל - מהלך שגרם אף לסגירת הבנק. בניגוד למעילות הגדולות שמתפוצצות בקול תרועה גדול, מאות מעילות קטנות יותר של עובדים מתגלות על ידי המעסיקים מדי שנה, ולרוב הן מסתיימות בפיטורים והתקזזות כספית - ואפילו לא מדווחות למשטרה.

סקר חדש שבוצע על ידי חברת "אלקלעי מונרוב", העוסקת בחקירות וייעוץ למניעת מעילות בחברות, מגלה כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית (133%) במעילות דווקא בקרב העובדים הזוטרים, בהשוואה לשנים 2013-2014. מעילות בקרב המנהלים, לעומת זאת, נהיות שכיחות פחות - על פי הממצאים, חלה ירידה של 36% לעומת שנים קודמות.

"מתוך מאות המקרים שבהם אנחנו מטפלים מדי שנה, אנו רואים יותר ויותר מעילות בסכומים קטנים יחסית למעילות שראינו בעבר", מסביר המנכ"ל המשותף של החברה שערך את הסקר, רו"ח עופר אלקלעי. לדבריו, "אם פעם אנשים לא היו מסתכנים בשביל סכומים של 100 אלף שקל, היום רואים שדווקא אלה המעילות השכיחות ביותר".

לקריאה נוספת:
6 שנים למחאה החברתית: אז מה בעצם השגנו?
הטיסה בוטלה והמזוודה נעלמה? המדריך השלם לטסים לחו"ל
העובדים מרותקים למיטה? עלייה במספר ימי המחלה במשק

רוב המעילות מבוצעות על ידי אנשי הכספים

אלקלעי מעריך כי "שחיקת מעמד הביניים והתפתחותן של נורמות שליליות הן, ככל הנראה, הגורמים העיקריים לכך - הרי מדובר בסיכון מטורף, והכול בשביל השלמת משכורת? כשאתה יכול לקבל כסף קל בהלוואה, וחי במעגל של אשראי, אתה למעשה חי מכסף שאינו שלך ומעמיק את הבור - כך שהקושי בגיוס כספים נורמטיביים דוחף יותר אנשים למעגל של פשע".

על פי הנתונים, רוב המעילות מבוצעות על ידי אנשי הכספים - כ-40% על ידי מנהלי חשבונות, רואי חשבון ויועצי מס; ו-17.4% על ידי מנהלי כספים. אלקלעי מספר על מקרה שבו חשבת בחברה זייפה במשך שנתיים את הצ'קים של החברה, רשמה אותם על שמה ועל שם בן זוגה, וכך מעלה בסכום של יותר מ-150 אלף שקל. אחת לכמה שבועות היא זייפה צ'ק על סכום של אלפי שקלים והפקידה אותו בבנק. יום אחד החליט הפקיד בבנק לוודא שהחתימה על הצ'ק היא אותנטית, התקשר לבעלי החברה - וגילה שחתימתו זויפה. העובדת פוטרה ונאלצה להחזיר את הכסף לחברה, אך לא הוגשה נגדה תלונה במשטרה.

התפלגות המעילות שהתגלו על פי תפקיד המועל

חוסר אמון במערכת הצדק

מקרה נוסף שהתגלה הוא מעילה של מנהל חשבונות בכספי הלקוחות, ששילמו במזומן על הסחורה שהזמינו במפעל. העובד היה נוהג לבצע עסקה, מכניס את המזומן לכיסו - ומטייח את המכירה והתשלום בניירת.

"באחד הימים כאשר הגיע לקוח לשלם על הסחורה במזומן, סמנכ"ל הכספים של המפעל, שבדיוק נזקק לכסף הזה לעסקה אחרת, ראה זאת וביקש ממזכירתו להוציא את הכסף מהכספת. כך גילה שהכסף לא נמצא בה. לאחר בירור התגלה שהכסף נמצא אצל מנהל החשבונות - וכך נדלקה הנורה האדומה שהובילה לחשיפת המעילה", מספר אלקלעי. גם במקרה הזה העובד פוטר ולא הוגשה תלונה במשטרה.

על פי הסקר, מרבית החברות שנעקצו נמנעות מפנייה לגורמי האכיפה. ב-86% מהמקרים שחשפו חברות בשנים 2015-2016, לא הוגשה תלונה למשטרה, לעומת 73% בסקר הקודם. לדברי אלקלעי, "יש נטייה גורפת בארגונים לא להגיש תלונה למשטרה, ובמרבית המקרים שבהם המעילה הייתה בסכומים נמוכים, מנהלי החברה מעדיפים לדרוש את הכסף מהעובד ולפטר אותו בשקט, ככל הנראה בגלל חוסר האמון במערכת הצדק. תופעה זו יוצרת מצב של היעדר הרתעה והחדרת נורמות פסולות בארגון".

אופן גילוי המעילה

הסיבה למעילה - הסתבכות בשוק האפור

עוד עולה מהסקר כי כמחצית מהמעילות מתבצעות בגלל בצע כסף, ומחצית בגלל מצוקה כספית של העובד. בחלק ניכר מהמקרים, המצוקה נובעת מהסתבכות עם השוק האפור או מהימורים.

"מוכר בחברת רכב, שהסתבך בשוק האפור, מכר מכונית בשווי 80 אלף שקל ללקוח - ולקח את הכסף לעצמו על מנת להחזיר את החוב. במשך תקופה קצרה ניסה להסתיר את עצם המכירה מהחברה, אבל היה ברור שזה יתגלה תוך זמן קצר. כנראה שהוא היה מאוים על ידי אנשי השוק האפור, והעדיף לגנוב כספים על מנת להציל את חייו. הוא פוטר ממקום העבודה והחזיר את הכסף לחברה בעזרת בני משפחה. גם כאן לא הוגשה תלונה במשטרה", מספר אלקלעי.

המניע למעילה

מעילות המבוצעות על ידי קופאים

כספי הארגון עוברים במרבית המקרים דרך הקופאים. עמדה חשובה זו מאפשרת לקופאי לגנוב כספיים לפני רישומם בספרים - דבר המקשה מאוד על איתור הגניבה.

אי רישום תקבולים בקופה: הקופאי מאתר קונים שאינם צריכים קבלה על הקנייה, כגון ילדים או אנשים שממהרים - ואת התמורה מהקנייה משלשל לכיסו. אם הגניבות מבוצעות בהיקפים לא גדולים, מתקשה הארגון לזהות אותן

שימוש בקבלות מזויפות: בשיטה זו פונה הקופאי לבית דפוס ומבקש להפיק קבלות הזהות לקבלות של ארגון. בשעות בהן בעלי העסק אינם נמצאים במקום, מוציא הקופאי את הקבלות המזויפות ומשלשל לכיסו את התקבולים.

שיטות נפוצות אחרות הן שימוש חוזר בקבלות ושימוש בקבלות של עסק אחר בתחום פעילות זהה לארגון בו עובד הקופאי.

מעילות המבוצעות על ידי מנהלים וקניינים

מנהלים וקניינים אחראים על ביצוע רכישות בהיקפים גדולים, ועמדה זו מאפשרת להם לבצע תרגילים שונים.

רכישת מוצרים או שירותים במחיר הגבוה מהמחיר המוסכם, וחלוקת ההפרש עם הספק. במקרים בהם לא קיימת בקרה נאותה על מחירי הרכישה שמבצע הארגון, יכולים המנהלים לבצע תרגילים שונים של רכישת מוצרים או סחורות במחירים מנופחים. את ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר ההוגן מחלקים העובד והספק. הסבר למחיר הגבוה יותר יכול להיות איכות טובה יותר, לחץ זמן לביצוע פרויקט וכדומה.

מכירת מוצרים או שירותים במחיר הנמוך מהמחיר ההוגן וחלוקת ההפרש עם הלקוח: שיטה דומה לסעיף הקודם, אבל במכירת נכסים של הארגון במחירים נמוכים. לרוב המכירות מבוצעות לקרובי משפחה או לגורמים קשורים, כאשר ההפרש בין המחיר ההוגן למחיר המכירה בפועל מתחלק בין העובד ללקוח. הסברים למחיר הנמוך יכולים להיות מוצרים פגומים, סוג ב' וכו'

אישור תשלומים בגין שירותים או מוצרים שלא סופקו לחברה: במקרים רבים המנהלים הם אלו שמאשרים את התשלום עבור שירות או מוצר שהוזמן על ידי הארגון. במקרים אלה יכולים המנהלים לאשר לתשלום חשבוניות של מוצר או שירות שלא התקבלו כלל. התשלום במקרים אלה יתחלק בין מוציא החשבונית והמנהל.

מלגזה מעמיסה מכולה בנמל ברמרהאבן בצפון גרמניה (AP)
אחת מנקודות החולשה של ארגונים רבים היא חוסר הבקרה על השמדות של מוצרים (צילום אילוסטרציה: AP)

מעילות המבוצעות על ידי מחסנאים

הגישה שיש למחסנאים למלאי הנכסים של הארגון, מעמידה אותם בעמדה המאפשרת להם לגנוב סחורה מהמחסן. עם זאת, החוסר של המלאים יתגלה במסגרת ספירות המלאי. הסתרת הגניבות תתבצע לרוב באחת השיטות הבאות:

גניבת סחורה ורישום השמדות מלאי - אחת מנקודות החולשה של ארגונים רבים היא חוסר הבקרה על השמדות של מוצרים פגומים, או כאלה שעבר מועד השימוש בהם. בהיעדר בקרה כאמור, יכול המחסנאי לגנוב סחורה - ולהסביר את החוסר בהשמדות מלאי.

גניבת סחורה וזיוף ספירות המלאי - גניבת מלאים תתגלה במועד ספירת המלאי. זיוף תוצאות הספירה, כך שיראו כמות מלאי גדולה יותר מהרשומה בספרים, תסייע להסתרת המעילה. זיוף הספירה יכול להתבצע על ידי ספירת סחורה פעמיים, "טעויות" בסיכומים והכפלות, הוספת פריטים לאחר ביצוע הספירה, רישום סחורה שלא שייכת לארגון וכולי.

גניבת סחורה ורישום כוזב של יציאות וכניסות מהמחסן - רישום כמות קטנה יותר של סחורה בספרים מאשר זו שנכנסה בפועל למחסן, או רישום כמות גדולה יותר ביציאה מהמחסן, יסתירו גם הן גניבות של סחורה. פעולות אלה יכולות להתבצע כאשר קיימת בקרה לקויה על הכניסות והיציאות מהמחסן.

אז איך מקטינים את האפשרות לביצוע מעילה?

"מרכיב מרכזי במניעת מעילות הוא הפרדת תפקידים, כך שגורם אחד לא יוכל לבצע תהליך מתחילתו ועד סופו", אומר אלקלעי. "לדוגמא, מנהל חשבונות שזייף המחאות בארגון גדול הסתיר את המעילה בקלות, בזכות העובדה שהיה זה שרושם פקודות יומן, ואחראי על התאמות בנקים".

כמו כן, אלקלעי ממליץ לבצע רוטציה של עובדים בתפקידים רגישים, כמו כספים ורכש, אחת לכמה שנים. "רצוי גם לדאוג ליציאת עובדים לחופשה רציפה. אחד הלקחים שנלמדו מפרשת אתי אלון, הוא העובדה שעובדים שמועלים ממעטים לצאת לחופשה, מחשש כי המעילה תתגלה בהיעדרם", אומר אלקלעי.

המלצה נוספת היא עריכת בדיקות אמינות ורקע למועמדים חדשים. "כיום קיימים לא מעט סוגים של בדיקות היכולות לסייע באיתור חוסר אמינות: מבדקים ממוחשבים, בדיקות גרפולוגיות, בדיקות פוליגרף לגבי פיטורים על רקע אירועים דומים, וכן תשאול על ידי גורמים המתמחים בנושא".

לבסוף, מומלץ לא להירתע מ"הלשנה" ככלי חשוב לגילוי המעילות: "לאורך השנים התגלו מעילות רבות דרך מידע שהגיע מעובדים אחרים. שירות המלשינון אמנם מרתיע מנהלים רבים, הן מבחינה מוסרית והן מכיוון שהוא יכול להיות מנוצל לתלונות שווא, אך מדובר בכלי מרכזי במניעת מעילות בארגונים רבים", מסכם אלקלעי.