פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשופות בצריח: הלוחמות הישראליות בשדה הקרב העתידי

      עירית לינור טענה ש"שירות נשים בתפקידי לחימה קרקעית היה צריך להידחות על הסף", אולם במחקר של ד"ר איל לוין, ראש המחלקה הרב תחומית במדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל, שבוחן את הסוגיה, ממצאי הביניים מצביעים דווקא על תרומתן ליחידות השדה והדרך להיעזר ביכולתיהן

      לוחמות של יחידת קרקל (דובר צה"ל)
      לוחמות של יחידת קרקל (צילום: דובר צה"ל)

      גל הפיגועים בשער שכם בעיר העתיקה בירושלים, במהלכם נפלו שוטרות מג"ב הדר כהן והדס מלכא עורר ויכוח ציבורי על מקומן של הנשים בתפקידי לחימה בשורות כוחות הביטחון, ובמשמעות הרחבה יותר - על מקומן בחברה הישראלית. "האם אנחנו חיים בשלום עם נשים לוחמות? נשים שנפלו בקרב? נשים בשבי חמאס? קשה לדעת. לא שאלו אותנו", כתבה הסופרת והשדרנית עירית לינור בעיתון "הארץ", והוסיפה כי "כל ממצאי הפיילוטים לשילוב נשים ביחידות לוחמות העלו את מה שיודע כל מי שאי?פעם צפה בתחרויות אתלטיקה, או קם בבוקר: נשים חלשות משמעותית מגברים. שירות נשים בתפקידי לחימה קרקעית היה צריך להידחות על הסף ולו רק בגלל ההבדלים הפיזיולוגיים המובהקים בין גברים לנשים".

      חברת הכנסת סתיו שפיר ממפלגת המחנה הציוני השיבה לה מעל דפיו של אותו עיתון. "מבחינת לינור, שתי הצעירות הללו אינן אלא קורבן של "מהפכת השוויון המסוכנת" שצה"ל מוביל בשנים האחרונות. על סמך מה היא קובעת שהן נהרגו בשל היותן נשים? שום דבר", כתבה שפיר, "גם כשנשים השיגו את זכות ההצבעה או את הזכות ללמוד באוניברסיטה היו מי שנתקפו היסטריה".

      מחקר שעורך ד"ר איל לוין, ראש המחלקה הרב תחומית במדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל בוחן את סוגיית יכולתן של נשים למלא תפקידי לחימה, סוגיה המסעירה בשנים האחרונות את צבאות המערב ואת החברה המערבית. "את עיקר הוויכוח ניתן לתמצת כפלוגתא בין שיח השוויון לשיח הכשרות המבצעית - בין אלו המונעים מערכים ליברליים הדורשים זכויות שוות לנשים, ובין אלו שמוכנות הצבא למלחמה היא העומדת עבורם בראש סדרי העדיפויות", אומר ד"ר לוין.

      שבוע שדאות בקורס מדריכות חי"ר בביה"ס למכ"ים וחי"ר. 10.01.2000 (משרד הביטחון , אביר סולטן, דובר צה"ל)
      שבוע שדאות בבית ספר למ"כים, ינואר 2000 (צילום: אביר סולטן, דובר צה"ל)

      מחקרו של ד"ר לוין מתמקד במקרה הבוחן הישראלי, המעניק מבט על קשת רחבה של אפשרויות: חיילות בתפקידים עורפיים אשר ממודרות מקרבה לשדה הקרב, חיילות בתפקידי ניהול ביחידות תומכות כגון שלישות, לוגיסטיקה וחימוש, חיילות קרביות המצויות לבדן ביחידה לוחמת גברית, חיילות קרביות ביחידות לוחמות מעורבות, וחיילות ביחידות לוחמות על טהרת הנשים.

      "המחקר מאפשר התייחסות עניינית לכל אחת מן הטענות בעד ונגד שירות נשים בתפקידי לוחמה, ומעבר לכך – מציאת המודל המקצועי הנכון ביותר שאותו כדאי לצבא לאמץ", מסביר ד"ר לוין. "המחקר מתבסס על סקרים ארציים רחבי היקף וכן על עשרות מחקרי עומק ביחידות צה"ל. תוצאות הביניים מלמדות, מצד אחד, על הצטיינות יתר של חיילות דווקא ביחידה לוחמת המורכבת מנשים בלבד; מאידך – קשה להתעלם מן ההישגים הקבוצתיים אליהם מגיעות יחידות לוחמות המורכבות מנשים וגברים ביחד".

      לוחמות מג"ב, העיר העתיקה ירושלים, 18 באוקטובר 2015 (נועם מושקוביץ)
      לוחמות מג"ב בעיר העתיקה (צילום: נועם מושקוביץ)

      מה משותף לאמזונות ולחיילות צה"ל?

      על פי מחקרים היסטוריים עדכניים, האמזונות היו בנות עמים סקיתים ששלטו מאסיה הקטנה ועד לערבות אוקראינה במשך אלף שנים עד לתקופה הרומאית. הן היו שותפות מלאות בצבא, ונלחמו שכם בשכם לצד הגברים. יתרונן המשמעותי היה היותן קשתיות מצטיינות, וזה היה תפקידן העיקרי בקרב. עיון מקרוב בגדודים המעורבים בצה"ל - גדודי חי"ר קל שמאבטחים את גבולות המדינה - מגלה שאחד מענפי המצוינות של החיילות הישראליות הוא מקצוענותן כקלעיות היחידתיות.

      זוהי רק דוגמה לנקודות דמיון נוספות, אשר קושרות בין הממצאים הארכיאולוגיים שחשפו את מקומן של האמזונות בשדה הקרב העתיק, ובין הממצאים הטריים על חיילות צה"ל הנערכות לשדה הקרב העתידי. "הדמיון ההיסטורי מרמז בהחלט על הדגם המומלץ ועל הנוסחה המנצחת לשיתופן של בנות בתפקידי לחימה", אומר ד"ר לוין.

      משמעות תוצאות המחקר עד כה היא שלנשים בהחלט יש יכולת לתרום בתפקידי לחימה, והדרך להיעזר ביכולותיהן בצורה היעילה ביותר היא לשלב אותן בתפקידים שבהן יכולותיהן באות לידי ביטוי באופן בולט. כמו כן, נראה לפי תוצאות הביניים של המחקר שהן יחידות המורכבות מנשים בלבד והן יחידות מעורבות תורמות מבחינה מבצעית, ואין חולק באשר למידת חשיבותן של הנשים בתפקידי לחימה. כלומר, השאלה העקרונית האם על נשים לשרת בתפקידי לחימה מקבל כבר בשלב המחקר תשובה מובהקת לפיה הן גם מסוגלות למלא תפקידי לחימה שונים באופן מוצלח וגם שירותן זה כלוחמות תורם ליכולת המבצעית של היחידות הלוחמות השונות.

      לקריאה נוספת:

      העיניים לא משקרות: הדרך לגלות את המתחזים לסובלים מהפרעת קשב

      קשובה לעצמך ומוקפת חברים: הדרך להפוך לאימא "טובה" יותר

      למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל

      לוחמות בגדוד קרקל (דובר צה"ל)
      לוחמות בגדוד קרקל (צילום: דובר צה"ל)