וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האיום הסמוי מן העין שממנו חושש שלטון האייתוללות בטהרן

וואלה! NEWS בשיתוף אוניברסיטת אריאל, בשיתוף אוניברסיטת אריאל

20.8.2017 / 7:13

מחקרו של ד"ר רונן א. כהן, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, בודק כיצד הניסיון האיראני להנחיל משטר אייתוללות בעיראק גורם להתנגדות מפתיעה דווקא בקרב השיעים העיראקיים, ומאיים בעתיד לערער את יסודות המשטר בטהרן

הריסות מוסול לאחר הקרב בין צבא עיראק לדאעש, עיראק, 5 באוגוסט 2017. רויטרס
הריסות העיר מוסול לאחר הקרב בין צבא עיראק לדאעש, אוגוסט 2017/רויטרס

לאחרונה הצליחו כוחות צבא עיראק להשיב לעצמם את השליטה בעיר מוסול שבצפון המדינה. ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי הכריז באופן רשמי ניצחון על ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) במוסול, בנאום ששודר בטלוויזיה הממלכתית, אחרי התבוסה הקשה ביותר שנחל הארגון מאז הכריז על הקמת חליפות אסלאמית לפני שלוש שנים. אבל לא רק העיראקים חגגו את שחרור העיר, גם השלטון האיראני רווה נחת מהמהלך הצבאי המוצלח. כיבוש מוסול על ידי צבא עיראק מהווה יתרון אסטרטגי קריטי עבור איראן, שכן הוא מקל עליה "לשלוח נשק דרך צפון עיראק וסוריה השכנה למיליציה של חיזבאללה שבלבנון", כפי שנכתב ב"וול סטריט ז'ורנל" ב-10 ביולי 2017. "איראן היא אחת הזוכות הגדולות ביותר במאבק עם וושינגטון על ההשפעה בבגדד וברחבי האזור", נכתב.

האמריקאים מודעים לכך שיציאת כוחותיהם מעיראק פינתה את הדרך לטהרן. "איראן שולטת בעיראק אחרי שארצות הברית הושיטה לה אותה", הייתה כותרתו של מאמר מקיף שכתב טים ארנגו ב"ניו יורק טיימס" ימים לאחר כיבוש מוסול. "איראן תמיד ראתה בזאת הזדמנות להפוך את עיראק, אויב מר שנגדו נלחמה בברוטאליות בשנות ה-80, למדינת חסות. אם היא תצליח - עיראק לעולם לא תהווה איום עליה ותשמש מקפצה להפצת ההשפעה האיראנית במזרח התיכון".

איזו עיראק שואף שלטון האייתוללות לעצב? מהי מטרת השלטון בטהרן בטווח הרחוק נוכח האופן שבו הוא שולט כיום בבגדאד? "לאיראן יש אינטרסים רבים בעיראק, החל מגישה למרכזים השיעיים החשובים ביותר בארבע הערים הקדושות - כרבלאא', נג'ף, סמאראא' וכט'מיה - וכלה בניסיונות לעצב או לשנות את התפיסות הדתיות השמרניות בעיראק, שדוגלות בפאסיביות שלטונית, אל עבר האקטיביזם השיעי האיראני", אומר ד"ר רונן א. כהן, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, שחוקר את מידת ההשפעה של איראן בעיראק.

ראש ממשלת עיראק אל-עבאדי מכריז ניצחון על דאעש בעיר מוסול, 10 ביולי 2017. רויטרס
ראש ממשלת עיראק אל-עבאדי מכריז אל כיבוש מוסול/רויטרס

הדרך הגלויה והסמויה שבה איראן שולטת בעיראק

האם איראן מבקשת רק לסייע לרוב השיעי הערבי במדינה, או שמא יש לה נטיות להתערב בפוליטיקה העיראקית על מנת לעצב מודל משטרי שיהיה לה נוח לעבוד מולו? ואולי היא פועלת להקמת משטר דתי א-לה טהרן כדי להרחיב את תפיסת "שלטון איש הדת" לקהילות שיעיות נוספות במרחב ובכך – להשתלט על מדינות האזור? סוגיות אלה, אותן חוקר ד"ר כהן מאוניברסיטת אריאל, הן הרות גורל בקשר לעיצובו של המזרח התיכון החדש.

"מאז ומעולם, תחת כל משטר, איראן ראתה בעצמה כמעצמה אזורית ולכן עיראק, עם גבול פרוץ באורך כאלפיים קילומטרים, מהווה עבורה כיום כר פעולה רחב להרחבת מעגלי ההשפעה הדתיים, הכלכליים והאזוריים" אומר ד"ר כהן. "אבל, וזה אבל חשוב, איראן מנהלת 'מדיניות חוץ' דואלית שמסתכמת בתפיסה – אנחנו נעשה מה שטוב לנו לאור הנסיבות. כלומר, אין קו אחיד שלא מתחשב בנסיבות הקיימות הן באיראן עצמה ובעיראק, אלא, פרגמטיות האומרת – נעשה מה שנכון במקום ובזמן המתאימים באותה השעה לאינטרסים של המדינה. ולכן, כל מה שנאמר לעיל זה בגדר רצונות שחלקם ממומשים לאור הנסיבות וחלקם גם לא".

המשטר באיראן טוען כי אינו רוצה להשפיע על הפוליטיקה העיראקית וכל פעולותיו בעיראק הן לצורך סיוע לעדה השיעית החבולה. באופן מפתיע, הבעיה העיקרית של איראן בעיראק היא השיעים עצמם, שמצד אחד מקבלים בחום את העזרה הכלכלית והצבאית של שלטון האייתוללות, אך מצד שני, לפחות בחלק גדול העדה – הם מסרבים להיות מושפעים פוליטית מאיראן. עזרה כן - פוליטיקה לא.

"איראן מודעת לעניין ולמרבה האבסורד, גם היא חלוקה בנושא סוגיית התמיכה שהיא מעניקה דווקא לחסידיה מקרב הקהילה השיעית העיראקית", מסביר ד"ר כהן, "פעם איראן עוזרת לשיעים בעיראק ופעם מתעלמת מהם, הכול בהקשר לנסיבות והאינטרסים במסגרת מה שהגדרתי כ'מדיניות חוץ דואלית'". "מסתמן כי איראן רוצה להרחיב את תפיסת 'שלטון איש הדת' בכל הקהילות השיעיות במזרח התיכון", מוסיף ד"ר כהן, "מבחינתה, דווקא הרוב השיעי בעיראק, באצטלה דמוקרטית – יכול לנצל את השעה כדי להשתלט על המרכזים הפוליטיים ולייסד תיאוקרטיה שיעית במדינה. כאמור, דווקא השיעים בעיראק עצמה מסרבים לכך".

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
עיראקים שיעים, חברי הכוח הגיוס העממי, מציינים את יום אל-קודס בבגדאד, 23 ביוני 2017. רויטרס
עיראקים שיעים, חברי הכוח הגיוס העממי, מציינים את יום אל-קודס בבגדאד, 23 ביוני 2017/רויטרס

ההתנגדות המפתיעה של השיעים בעיראק לגישה האיראנית

ד"ר כהן בחן את הסוגיה האיראנית בעיראק דרך המודל האנוקרטי שהוא מודל המנסה לתאר תהליך שתחילתו בכאוס של פירוק מדינה משלטון אוטוקראטי או דיקטטורי אל עבר מדינה דמוקרטית. התהליך לא תחום בציר זמן אלא דווקא במדדים ושלבים שהמדינה חייבת לעבור כדי להתנתק מהמודל השלטוני הישן אל עבר הדמוקרטיה.

סממניו בעיראק הם בראש ובראשונה סילוקו של סדאם חוסיין כדיקטטור, ולאחר מכן פתיחת הפוליטיקה למשחק דמוקרטי בו יש מפלגות, נציגים, בחירות וכדומה. סממנים נוספים שהתעוררו בהמשך הוא מאבק האליטות ומלחמת אזרחים, שהם סממנים מובהקים של מלחמה על הכוח הפוליטי, כשמתוך מאבק זה מגיעים לפשרות פוליטיות שמסתכמות בתצורה דמוקרטית. זהו תהליך ארוך ומייגע שלא תמיד נוחל הצלחה.
אם כן, מדוע דווקא השיעים בעיראק מתנגדים למודל השלטוני שאיראן מנסה לכונן במדינתם? "חומייני שינה את ההלכה הדתית וראה במציאות של שלטון איש הדת כהצלת הדת השיעית מקריסה אל לוע החילוניות שהשאה האיראני ניסה בכל כוחו להחיל על איראן, מסביר ד"ר כהן. "המצב בעיראק הוא שונה. איראן היא פרסית ושיעית, הפרסים תמיד שלטו על עצמם בצורה כזו או אחרת ולכן החיבור של אנשי הדת לפוליטיקה הוא יותר מובן מאשר בקרב השיעים העיראקים, שלא שלטו בשום שלב מאז המאה השביעית".

ההבדל בגישה טמון בכך שהשיעים העיראקים ממשיכים להאמין באמונה הפשוטה והעקבית שהאימאם הנעלם צריך להגיע ביום מן הימים ולהחיל את שלטונו על כל העולם כולו. כל שלטון דתי שמהווה תחליף, למעשה מעכב את בואו. "חשוב להבין שהיסוד האמוני בבואו של המהדי הוא חזק מאד בקרב השיעה העיראקית, ודווקא באיראן – הוא מקבל ממד משני", מוסיף ד"ר כהן.

המנהיג העליון באיראן עלי חמינאי מנופף לעבר קהל עובדים בפניו הוא נואם, בטהראן. רויטרס
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי/רויטרס

הדרך שבה הנחלת הדמוקרטיה בעיראק מאיימת על איראן

"החרדה האיראנית היא שבעיראק יוקם משטר דמוקרטי. ברגע שתוקם מערכת פוליטית שכזו, איראן חוששת שיתעוררו בתוכה נטיות פוליטיות דמוקרטיות, דבר שיערער את אחיזת אנשי הדת בפוליטיקה ובמדינה עצמה"

מחקרו של ד"ר כהן באוניברסיטת אריאל בוחן סוגיה שעשויה להיות דרמטית מבחינת המרחב האזורי – הדרך שבה שולטת איראן בעיראק והניסיון להשליט בה שלטון דתי-שיעי עשויים לשנות את המבנה החברתי-פוליטי באיראן וליצור תהליך שיסכן את שלטון האייתוללות.

"החרדה האיראנית היא שבעיראק יוקם משטר דמוקרטי. ברגע שתוקם מערכת פוליטית שכזו, איראן חוששת שיתעוררו בתוכה נטיות פוליטיות דמוקרטיות, דבר שיערער את אחיזת אנשי הדת בפוליטיקה ובמדינה עצמה", מפרט ד"ר כהן. "אם בעיראק תוקם מדינה דמוקרטית שזוכה לשלטון מהעם וזה יעבוד כמו שצריך – מה זה יאמר על השלטון הדתי באיראן עצמה? לכן, איראן, ביודעין, מנסה להביא למצב בו עיראק לא תאמץ מודל דמוקרטי מערבי, ובלא יודעין, דווקא בנוכחותה – מאיצה את התהליך בו עיראק תהפוך לדמוקרטיה. נוכחות זו משפיעה על מלחמת האזרחים והחידוד המפלגתי פוליטי – ואלה משפיעים על השיעים העיראקים לקחת חלק בפוליטיקה אך לא בשם הדת, אלא בשל תיקון עוול היסטורי מצד אחד, ומצד שני נוכח העובדה שהם מהווים כ-60 אחוזים מכלל האוכלוסייה, ובכך יכולים לקבל שליטה בפוליטיקה ללא כל קושי מיוחד".

"אנשי הדת האיראנים מגיעים למרכזי הדת בעיראק ומטיפים לשלטון איש הדת, ולמרבה ההפתעה אנשי הדת השיעים העיראקים מגיעים למרכזים הדתיים באיראן ומטיפים נגד שלטון איש הדת", אומר ד"ר כהן. "השלטון האיראני לא רואה זאת בעין יפה ומעת לעת מצמצם ואף מבטל את הגעתם של אותם אנשי דת עיראקים לאיראן".

חשיבות המחקר של ד"ר כהן מאוניברסיטת אריאל היא בהבנת המציאות החדשה שנוצרה ביחסים שבין איראן לעיראק ובהשפעתם על האזור. "בהקשר הישראלי", מסכם ד"ר כהן, "טוב למדינת ישראל שבמזרח התיכון יצמחו דמוקרטיות שכן הכלל המדעי אומר שדמוקרטיות לא נלחמות זו בזו, ואם עיראק תהיה דמוקרטיה ובכך תערער את השלטון באיראן – הרי זו ברכה כפולה ומכופלת. שנית – כל מה שמעסיק את איראן חוץ מישראל הוא ברכה".

לקריאה נוספת:

חשופות בצריח: הלוחמות הישראליות בשדה הקרב העתידי

שלטו בכלכלת העיר: כתב היד הנדיר שחושף את חייהם של יהודי חלב

למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל

מפגינים שורפים את דגל ישראל ביום אל-קודס, טהראן, איראן, יולי 2015. AP
"כל מה שמעסיק את איראן חוץ מישראל הוא ברכה". איראנים שורפים את דגל ישראל ברחובות טהרן, יולי 2015/AP
וואלה! NEWS בשיתוף אוניברסיטת אריאל, בשיתוף אוניברסיטת אריאל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully