משחקי גביע העולם בכדורגל יפתחו ב-14 ביוני, וישראל נמנית עם המדינות שישדרו את מרבית המשחקים המרכזיים בערוץ פתוח ללא תשלום. עם זאת, גורמים בענף השידורים אומרים שתהיה זאת כנראה הפעם האחרונה שאירוע ספורט מרכזי משודר בערוץ ציבורי פתוח לכל.
זכויות השידור של המונדיאל נרכשו כבר לפני שנתיים על ידי רשות השידור שפורקה בינתיים, והורישה את הזכויות לתאגיד השידור "כאן" שקם במקומה. רשות השידור נהנתה מתקציב של כ-80 מיליון שקל לשנה לרכישה והפקה של שידורי ספורט, ולכן יכולה הייתה להרשות לעצמה את רכישת זכויות השידורים.
העסקה צפויה להעניק לתאגיד השידור אחוזי צפייה גבוהים מכל תוכנית אחרת, המשודרת בערוץ הטלוויזיה המקרטע של התאגיד. תקציב שידורי הספורט של התאגיד עצמו קוצץ ל-15 מיליון שקל בלבד, ולכן לא יוכל להתמודד בעתיד על רכישת זכויות שידור של משדרי ספורט עתירי רייטינג.
המונדיאל הבא עלול לעלות לצופי הספורט הרבה יותר
המונדיאל הבא עלול לעלות לצופי הספורט בישראל הרבה יותר, אם לא תצליח המדינה לחלץ מהבוץ הצעת חוק שיזמה הממשלה. תפקידה של הצעת החוק למנוע התייקרות חדה של שידורי הספורט, כתוצאה מהתחרות הגוברת בענף הטלוויזיה.
התחרות הגוברת על רכישת זכויות שידור, מייקרת מאוד את חייהם של חובבי הספורט; המחירים מאיימים לעלות, ככל שעולה מספר הערוצים והחברות הנכנסות לתחרות בענף הטלוויזיה הרב ערוצית. כבר היום נאלץ חובב ספורט, המעוניין לקלוט את כל השידורים בפלטפורמות הטלוויזיה הרב ערוצית (יס, הוט, סלקום ופרטנר), לשלם כ-200 שקל בחודש, בנוסף לדמי המנוי הרגילים.
שידורי הספורט מושכים צופים רבים המכורים להם, ומוכנים לשלם כסף רב ואף לנטוש חברת טלוויזיה שאינה מצליחה לרכוש שידורים פופולריים, במיוחד בענפי הכדורגל והכדורסל. כניסתן של חברות חדשות, כמו פרטנר ויס, לענף הטלוויזיה, אילצה את משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין לפעול כדי למנוע תחרות שתקפיץ את המחירים לשמיים.
הפתרון המקובל על הכל: "חובת מכירה"
הפתרון המקובל על הכל מכונה "חובת מכירה". כלומר: בעלי הזכויות על השידורים הפופולריים חייבים למכור את הערוצים לכל הפלטפורמות. השיטה מונעת תחרות בין הפלטפורמות ואת עליית המחירים שהיא עלולה לגרום בעקבות כניסתן של חברות נוספות לענף. היא נוסתה בישראל בהצלחה, כאשר חברת שידורי הלוויין (יס) ניסתה לחדור לשוק שנשלט על ידי חברות הכבלים.
יס ניסתה להעביר אליה את הזכויות על ערוצים פופולריים ששודרו בכבלים. אולם התחרות על רכישת התכנים העלתה את המחירים, איימה למוטט את הענף ולהקפיץ את מחירי המנויים. רק התערבות המדינה והנהגת חובת מכירה לכל הערוצים מנעה את הנזק הציבורי הקשה.
הדיון בחובת המכירה חזר לשולחן הדיונים, עם כניסתן של סלקום ופרטנר לענף הטלוויזיה הרב ערוצית. משרד התקשורת לא השכיל להיערך מבעוד מועד להתפתחות העסקית והטכנולוגית, ולא התכונן לאפשרות שחברות חדשות יבקשו להיכנס לשוק הטלוויזיה. כתוצאה מכך, התברר שחובת המכירה וכללי המשחק בתחום רכישת הערוצים אינם כוללים את החברות החדשות.
לפני כשנה, כאשר נערכה פרטנר לחדירה רועמת לשוק הטלוויזיה, היא החלה לנהל מו"מ לרכישה בלעדית של משחקי ליגת האלופות בכדורגל, במחיר אסטרונומי של כ-50 מיליון שקל לעונה. אם הייתה העסקה יוצאת לפועל, היה כל חובב ספורט נאלץ להתחבר לחברה החדשה כדי לראות את המשחקים הפופולריים.
המרכז להעצמת האזרח: ההצעה שתאפשר לסתום את הפרצה מתעכבת
מבדיקה שערך לאחרונה המרכז להעצמת האזרח, העוסק בבקרה על החלטות הממשלה והצלחתה במימוש ההחלטות, עולה שמזה שנתיים מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק המיועדת לסתום את הפרצה - ולאפשר למדינה למנוע תחרות על זכויות שידור באופן הפוגע בצופים.
על פי הצעת החוק, יוענקו למועצת הכבלים והלוויין סמכויות פיקוח להסדרת השידורים של החברות החדשות - במטרה להגן על הצרכנים. אולם על פי הבדיקה, ההצעה אינה מקודמת.
ההצעה גובשה בעקבות עבודתן של 2 ועדות שהקים משרד התקשורת במהלך העשור האחרון, בניסיון להיערך לקראת העידן החדש של התחרות בשוק הטלוויזיה. ההמלצות לחקיקה גובשו בעקבות המלצותיה של ועדה בראשות שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת עד השנה האחרונה.
משרד התקשורת הזדרז להתקין את הצעת החוק המתאימה, ולאשר אותה בקריאה ראשונה בכנסת. ההצעה הועברה לוועדת הכלכלה, שקיימה מספר דיונים רבי משתתפים, אך הליך החקיקה טרם גובש.
גורמים המעורים בנושא אומרים, שאחד הגורמים המרכזיים לעיכוב החקיקה, הוא החלטת משרד התקשורת לשלב את חובת המכירה של שידורי ספורט בחקיקה - אשר תסדיר באופן כולל את פעולת חברות הטלוויזיה החדשות, כמו פרטנר וסלקום; ותנהיג פיקוח ובקרה אחידים על כל חברות הענף. הצעת החוק החדשה צפויה להגיע לכנסת רק בקיץ: הסבירות הגדולה לפיזור הכנסת במהלך החודשים הקרובים ולהכרזת בחירות חדשות - בוודאי לא תיטיב עם אוהדי הספורט.
מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, עינת פישר-לאלו, אמרה כי "מחירי ערוצי התוכן בטלוויזיה מהווים רכיב משמעותי ביוקר המחיה של אזרחי ישראל, בוודאי כאשר מדובר על תכנים פופולריים כדוגמת ספורט, המעניינים חלקים נרחבים כל כך באוכלוסייה. מחויבותה של הממשלה להורדת יוקר המחיה אינה יכולה לבוא לידי ביטוי רק בקבלת החלטה על תיקוני חקיקה לשיפור המצב ויש לדרוש ממנה לעשות הכול כדי לוודא ששינויים אלו אכן מתבצעים בפועל, בפרק זמן סביר, ומשפיעים, הלכה למעשה, על חיי האזרחים".