פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה גורם לנו לשתף ברשת מידע אישי למרות החשש מפגיעה בפרטיות?

      מחקר שערכה ד"ר נילי שטיינפלד, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית בביה"ס לתקשורת שבאוניברסיטת אריאל בשומרון, בדק מה משפיע עלינו לאפשר לאחרים גישה לפרטים אישיים ופרטיים, שאמורים להישאר ברשותנו בלבד, בעולם האינטרנטי בכלל וברשתות החברתיות בפרט. צפו

      מה גורם לנו לשתף ברשת מידע אישי למרות החשש מפגיעה בפרטיות?

      פיתוחים טכנולוגיים כגון סמארטפונים, לפטופים וטאבלטים, במקביל לצמיחתה האדירה של רשת האינטרנט מאז תחילת שנות האלפיים, הובילו את העולם אל תוך עידן מהפכת המידע - המשאב הכי חשוב, הכי נצרך והכי שמיש, כיום וכנראה שגם בעתיד. המידע זורם סביבנו ללא הפסקה וגם אנחנו הפכנו ליצרני מידע בזכות הרשתות החברתיות שמאפשרות לנו לשתף סרטונים, פוסטים ומידע מחיינו האישיים, ובמקביל לעקוב אחרי חייהם בני משפחה, חברים, קולגות ואתרים או מפורסמים המעוררים בנו עניין.

      כתוצאה מכך אנחנו לא רק חשופים למידע רב הזורם אלינו מהמדיה ומהרשתות החברתיות, אלא חשופים בעצמנו, מרצון ולעתים שלא מרצון, בפני אחרים. הפרטיות נעלמה. לחברים, למכרים או לגופים מסחריים יש אפשרות לדעת עלינו המון ודי בכך שייחשפו להרגלי הצריכה שלנו, לדעות הפוליטיות שאנחנו מביעים, למקומות שבהם אנחנו מבלים או למקום בחו"ל שבו בחרנו לנפוש.

      מה גורם לנו לרצות לשתף מידע? מה מעורר בנו רצון לעלות פוסט, תמונה או סרטון מסוימים? ד"ר נילי שטיינפלד, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת שבאוניברסיטת אריאל בשומרון, ערכה מחקר שבדק האם המטרה אותה אנחנו רוצים לממש משפיעה על ההחלטה לשתף מידע.

      במסגרת המחקר היא ערכה סקר בקרב גולשים ישראלים, בו הגישה בקשת גישה לעמוד הפייסבוק הפרטי שלהם, ובכל פעם הבקשה מוסגרה באופן אחר. "חשבתי שאחוזי ההיענות הגבוהים ביותר יהיו לצרכים ביטחוניים", היא מספרת, "דווקא אחוזי ההיענות הגבוהים ביותר היו לצרכים מסחריים. זה פשוט נתפס כיותר טבעי".

      לקריאה נוספת:

      חשופות בצריח: הלוחמות הישראליות בשדה הקרב העתידי

      בני 70 ומעלה ונוהגים? הסכנות בכך ודרכי הפתרון

      מדע כחול-לבן: גלו עד כמה אתם מכירים פיתוחים ומחקרים ישראליים

      למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל