פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא כולם שווים: יש מקצועות שצריכים לשלם יותר לביטוח הלאומי

      אם יתממשו התחזיות של החשב הכללי במשרד האוצר, בשנת 2046 עלולה קופת הביטוח הלאומי להתרוקן. כדי למנוע מצב זה, על המוסד להגדיל את הכנסותיו - ואחת הדרכים לעשות זאת היא להעלות את התשלום של בעלי המקצועות המסוכנים. דעה

      המוסד לביטוח לאומי (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      החשב הכללי הציג השבוע בדוח השנתי שלו תמונה עגומה של עתיד מדיניות הרווחה של מדינת ישראל, לפחות בכל הנוגע ליכולת של המוסד לביטוח הלאומי לשלם קצבאות.

      על פי הדוח, שמתבסס על הדוח התלת שנתי שפרסם הביטוח הלאומי, בשנת 2026 צפוי הביטוח הלאומי לעבור למצב גירעוני שימשיך לגדול, כשהתקבולים שיקבל המוסד יהיו נמוכים מהתשלומים שהוא נדרש לשלם.

      לא מדובר בחלק רשמי מהדוח השנתי של החשב הכללי, אלא כנספח שלתפיסת האגף חשוב לתת עליו את הדעת. עוד מפורט בדוח כי בשנת 2045 קרן הביטוח הלאומי תרוקן לחלוטין וללא מימון נוסף, אף אחד לא יקבל קצבה מהביטוח הלאומי.

      לקריאה נוספת:
      מחלקים את השלל: כך זורמים כספי המדינה לכיסם של גמלאי צה"ל
      מחכים לדקאתלון: כמה עולים מוצרי הספורט בסניפי הרשת בעולם
      האבטלה בשפל - אבל זה לא ממש משפר את הכלכלה

      כבר בשנת 2016 הגירעון של הביטוח הלאומי עמד על 90 מיליארד שקלים ונראה כי תרחיש בו קופת הביטוח הלאומי תהיה ריקה הוא תרחיש מציאותי. כמובן שיהיו לכך השלכות חמורות ביותר על אנשים הנתמכים על קצבאות הביטוח הלאומי, אך אם המוסד חושש מגירעון כתוצאה מהעלאת הוצאותיו מדוע הוא אינו מנסה להביא לעלייה בהכנסות, בייחוד בהתחשב בעובדה שאינו מקבל את כספו מהמדינה?

      כיום, עומדות בפני הביטוח הלאומי מספר דרכים להעלאת הההכנסות, אך הן אינן מיושמות. אחת הדרכים האפשריות להגדיל את הסכומים הנכנסים לקופת הביטוח הלאומי היא באמצעות שינוי בדרך קביעת גובה המסים שמעסיקים יצטרכו לשלם לביטוח לאומי. כל מעסיק מפריש כיום סכום מסוים בחודש לקופת הביטוח, אך ההכנסות יכולות להיות גבוהות ויעילות יותר אם החלוקה תעשה בהתאם לרמת הסיכון בתחום העבודה בדומה לדרך שבה מס הכנסה נקבע על פי גובה המשכורת.

      לקבוע 3 מדרגות תשלום

      ביכולתו של המוסד לביטוח לאומי לקבוע שלוש מדרגות שונות לתשלום ביטוח לפי סוג המעסיק והסיכון הכרוך בעבודה היומיומית. במדרגה ובסיכון הראשון יהיה ענף הבנייה והתעשייה. כפי שאנו רואים בתקופה האחרונה, מספר התאונות בענף הולך וגדל - בין אם מדובר בנפילה ממנופים או תאונות עבודה אחרות. עובדים ופועלים סובלים לרוב מפגיעות ראש קשות ופגיעות אורתופדיות לא פשוטות שמשפיעות על אחוזי הנכות, לכן ראוי והגיוני שמעסיקים אלו ישלמו את דמי הביטוח הגבוהים ביותר.

      במדרגה השנייה יצטרך הביטוח הלאומי להגדיר עיסוקים בהם מעורבים עובדים בנסיעות מרובות. עובד שנוסע במסגרת עבודתו לעיתים תכופות כמו אנשי שירות ומכירות, נהגים, עובדי ניהול ועוד חשופים לתאונות דרכים בזמן שעות העבודה והסיכון שלהם גבוה יותר מאשר עובד שנמצא במשרד ולא בדרכים.

      במדרגה השלישית, בה המעסיקים ישלמו את סכום הכסף הנמוך ביותר, ייכנסו כל עובדי המנהלה שעובדים במשרד. לרוב, עובדים שנמצאים במשרד רוב שעות היום מול מחשב נמצאים ברמת סיכון נמוכה יחסית לתביעות ותאונות עבודה.

      עוד דרך בה המוסד לביטוח לאומי יכול להגדיל את הכנסותיו על מנת לצמצם את הגירעון הוא תחום השיבוב. כאשר המוסד לביטוח לאומי משלם פיצויים או קצבה לאדם שלא קיבל אותה מחברת הביטוח שלו, הביטוח הלאומי יכול לתבוע את חברת הביטוח על מנת לקבל את הסכום חזרה מחברת הביטוח, ובכך לאזן את קופת המוסד. כיום, המוסד לא עושה זאת ומה שיוצא אינו נכנס חזרה. אם המוסד לביטוח לאומי יקפיד על ביצוע תביעות שיבוב במועד, הוא יגדיל את הכספים בקופה הציבורית ובכך יקטין את הגירעון. כדאי שכל המעורבים בעניין ייגשו למלאכה וימצאו פתרון הולם למצב הבעייתי, לטובת כולנו.

      הכותב הוא עורך דין, מומחה לתביעות ביטוח לאומי וחברות ביטוח ומייסד האתר "ביטוח לאומי עשה זאת בעצמך"