פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטכנולוגיה שתזניק את תעשיית היין קדימה וזני ענבים מימי בית המקדש

      אחרי שחקר ואיתר זני גפן מימי בית שני שמהם יוצר יין איכותי, ד"ר שיבי דרורי, מרכז מחלקת חקלאות ויין במו"פ אזורי מזרח: יו"ש ובקעת הירדן וראש מסלול יין באוניברסיטת אריאל, פיתח מערכת רובוטית שבודקת את מצב היין במהלך תסיסתו ומספקת נתונים לייננים, שיסייעו לשפרו

      הטכנולוגיה שתזניק את תעשיית היין קדימה וזני ענבים מימי בית המקדש

      ישראל הייתה מעצמת יין אדירה בעת העתיקה והגפן הייתה אחד הגידולים המרכזיים בארץ. באזור הרי יהודה, שומרון וירושלים הפכה גפן היין לגידול מרכזי ובמרחב זה נותרו מאות גתות במגוון צורות. בעקבות הכיבוש הערבי של ארץ ישראל החל משנת 630, החלה נטישת הפעילות בגתות הפעילות על ידי המוסלמים, שדתם אוסרת עליהם שתיית יין, ותעשיית היין דעכה. אחד ממפעליה הגדולים של התנועה הציונית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה להקים לתחייה מחדש את תעשיית היין בארץ ישראל.

      עד לשנים האחרונות התאפיינה תעשיית היין בהיותה תעשייה מסורתית, הן בשימוש בטכנולוגיה מסורתית והן משום השמרנות בשימוש בזני הענבים. מחקריו של ד"ר שיבי דרורי שואפים לקדם את עולם היין בשני המישורים.

      "לפני כחמש שנים החלטנו במו"פ האזורי מזרח לנסות למצוא לאן נעלמו זני היין העתיקים ומצאנו יותר מ-70 זנים, כך שלהערכתנו מצאנו את מה ששרד פה בארץ ישראל", אומר ד"ר שיבי דרורי, חוקר יין המרכז את מחלקת חקלאות ויין ב"מו"פ האזורי" וראש מסלול היין באוניברסיטת אריאל. "בסיוע ובמימון הקק"ל, מצאנו עדויות היסטוריות לשימוש בזן 'חמדני' בתקופת בית שני, למדנו איך מייצרים ממנו יין וייצרנו ממנו יין איכותי למדי וכיום כמה יקבים בארץ משתמשים בזן זה".

      איתור ואבחון הזנים והחייאתם מחדש הינם תוצאה של מחקר אקדמי מקיף בנושא, שהתבצע בין היתר באמצעות זיהוי ה-DNA של הענבים, שחלק ממימונו, כאמור,בסיוע קרן קימת לישראל. המחקר החזיר אל תעשיית היין בישראל זני ענבים קדומים שמהם הופקו יינות בעלי טעם חדש ושונה.

      ידוע בתעשיית היין שמאחורי כל בקבוק יין סיפור שמשלב אנשים, אדמה וידע. שאיפתם של בעלי היקבים ליצור בעזרת זני הענבים השונים טעם שיספק ליין מתוצרתם אמירה אישית, ייחודיות. לצד זני יין מגוונים גם טכנולוגיה עדכנית עשויה לאפשר שאיפה זו.

      ד"ר דרורי השכיל להבין זאת והוא אחד ממפתחיה של מערכת רובוטית חדשנית אשר בודקת את מצב היין במהלך תסיסתו ומספקת נתונים לגבי איכות המשקה, באופן שמאפשר ליינן לממש את מלוא פוטנציאל הענבים. מחקרו האקדמי של ד"ר דרורי בנושא זני היין העתיקים, לצד הטכנולוגיה החדשנית שהוא ממפתחיה, עוררו הדים בתעשיית היין והם עשויים לשנות את מסורת ייצור היין בישראל ובעולם.

      "זה השלב הבא באבולוציה של עולם היין", אומר ד"ר דרורי, "מצד אחד עוסקים בטכנולוגיות הכי עתיקות ובזנים הכי עתיקים, ומצד שני מנסים לפתח את הצעד הבאולשלב את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר לתוך עולם מסורתי זה. השילוב של שני תחומים אלו יילמדו באוניברסיטת אריאל- מצד אחד תחום ההנדסה והטכנולוגיה ומצד שני תחום הייננות וכך להוביל את תחום הנדסת היין בעולם".

      לקריאה נוספת:

      במקום היד האנושית: הרובוט שיסייע לרופא לנתח אתכם בעתיד

      בגודל של סמארטפון: הפיתוח הישראלי שעשוי לשנות את לווייני העתיד

      בדרך לעולם בטוח? הפיתוח למכונית האוטונומית שעשוי לסייע במניעת תאונות

      קל, גמיש וחזק יותר: החומר שעשוי לחסוך לכולנו דלק בעתיד

      למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל