למעלה מ-1.5 מיליון ילדים ובני נוער שבים מדי שנה למסגרות החינוך, בתי ספר וגני הילדים, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוריהם של התלמידים, המועסקים במשק, נוהגים לבקש חופש ביום הכניסה למוסדות החינוך, כדי ללוות את ילדיהם (בעיקר הרכים מביניהם) בתחילת תהליך החזרה לשגרה וההסתגלות למערכת החדשה.
אלא שנראה כי השנה המשימה צפויה להיות מורכבת יותר - יום החזרה ללימודים הוא יום שישי - יום עבודה עבור לא מעט הורים (אם כי קצר), שלאחריו שבת - יום מנוחה. תהליך ההתאקלמות "האמיתי" מתחיל למעשה מחדש ביום ראשון - ובעקבותיו צפויות בקשות נוספות לחופש מצדם של הורים עובדים.
לעתים מדובר בהתאקלמות של יותר מילד אחד, וכך הופך המעסיק להיות חלק מהמאמץ המשפחתי לחזור לשגרה - באמצעות מתן ימי חופש שנחוצים להורים עובדים להשלמת התהליך. לפניכם שאלות ותשובות לטובת ההורים שזקוקים ליום חופש כדי לוות את ילדיהם לבית הספר גם ביום ראשון.
מי קובע את מועדי החופשות?
המעסיק מאשר את מועדי החופשה, זאת על פי חוק חופשה שנתית, ועליו לעשות כן בתיאום עם העובד ותוך התחשבות בצרכיו, עד כמה שאפשר.
באילו תנאים יכול עובד להיעדר ב-1 בספטמבר?
חוקי העבודה אינם מגדירים זכות כזאת. אולם, לפי חוק העובד יכול לקבוע, מתוך מכסה שנתית, יום אחד בשנה שבו ייעדר מעבודתו על פי צרכיו האישיים. עליו להודיע על כך למעביד 30 יום מראש.
אם העובד לא ניצל זכאות זו במשך השנה, הוא יכול להודיע למעסיק 30 יום מראש על רצונו להימצא בחופש ב-1 בספטמבר, ועל המעסיק יהיה לכבד הודעה זו. אותו היום החופשי יופחת מסך ימי החופשה הצבורים לטובת העובד.
כיצד ניתן לגשר על הפער בין צרכי העובדים כהורים לבין המעסיק
עובדים רבים עשויים לבקש מאותו המעסיק את ה-1 בספטמבר כיום חופש. תוספת ימי החופשה שנקבעה לאחרונה בחקיקה לעובדים בוותק נמוך, שהם בדרך כלל עובדים צעירים והורים לילדים קטנים, יכולה לענות על הצורך שנוצר כעת, בפתיחת שנת הלימודים. סביר להניח כי במרבית המקרים, בקשות לחופשה בתחילת שנת הלימודים יזכו להתחשבות והצדדים יגיעו להבנה הדדית.
כיצד יוכלו עובדים להתמודד עם ליווי הילדים למוסדות החינוך ביום ראשון
ברוב מקומות העבודה, עניינים אלה נפתרים - מדובר ביחסים מתמשכים המתנהלים בהבנה והתחשבות הדדית. עם רצון טוב ותיאום, אפשר להניח שהעובד יקבל הסכמת מעסיקו לימי חופש נוספים. אך במקרה שהיחסים מעורערים - המעסיק יכול להקשות על העובד ולא לאפשר להיעדרות מעבר ליום הבודד, העומד לזכותו.
מה מקובל במגזר הציבורי?
במקומות עבודה מאורגנים גדולים (בעיקר במגזר הציבורי) נהוגים "ימי בחירה". אלו ימים שבהם יכול העובד להיעדר מעבודתו, בנוסף למכסת ימי החופשה שלו. מדובר ברשימה של מועדים שמתוכם יכול העובד לבחור מדי שנה יומיים שבהם ייעדר מן העבודה.
יום תחילת שנת הלימודים נמנה בדרך כלל עם אותה רשימה של ימי בחירה. למעשה, העובד בוחר את היום הנוח לו - עד יומיים בשנה - מתוך רשימה, מבלי שההיעדרות פוגעת בשכר הרגיל או במכסת ימי החופשה שלו.
מה מאפיין את ימי הבחירה במגזר הציבורי?
ימי הבחירה מתחשבים בעובדים, בעיקר בצרכים האישיים שלהם: ה-1 בספטמבר כיום התארגנות ושאר הימים קשורים לאמונה ואורח חיים, כמו צום גדליה, צום יום הכיפורים, ערב חג הסוכות, הושענא רבה, צום עשרה בטבת, תענית אסתר, פורים, שושן פורים, ערב חג הפסח, ערב שביעי של פסח, חג המימונה, ל"ג בעומר, ערב חג השבועות, צום י"ז בתמוז, צום תשעה באב וערב ראש השנה.
כמו כן, ניכר כי החוק מתחשב בעובדים ממגזרים שונים על מנת לאפשר לעובדים אלה לפעול על פי צו ליבם ואמונתם. לכן נכללים ברשימת ימי הבחירה גם חג הסיגד לבני העדה האתיופית, יום קרבן זבח פסח לבני העדה השומרונית וכן מועדים קדושים לנוצרים, למוסלמים, לבני העדה הצ'רקסית וכו'.
האם ניתן להשתמש ביום הצהרה לצורך חופשה ב-1 בספטמבר?
במגזר הציבורי מוכרת זכות להיעדרות בשל מחלה מספר פעמים בשנה, ללא המצאת אישור רפואי, תוך הצהרה אישית של העובד על מחלה. מטבע הדברים, מדובר בהצהרה על מחלה, שאינה אמורה להוות פתרון להיעדרות בתחילת שנת הלימודים. להיפך, עובד שינסה לעשות שימוש בזכות זאת יבצע, לכאורה, עבירת משמעת.
מה קובע החוק במקרים של הישארות בבית עם ילד חולה
הורים לילדים מתחת לגיל 16 זכאים לזקוף עד שמונה ימי היעדרות בשנה, עקב מחלת ילד על חשבון ימי המחלה הצבורים להם. החוק מאפשר ניצול של יום מחלה אחד, ללא תשלום, בגין היעדרות עקב מחלת ילד, וביום השני והשלישי, בתשלום בגובה 50% מהשכר כאשר מהיום הרביעי ואילך יעמוד גובה התשלום על 100% מהשכר עבור אותם ימי היעדרות.
במקרים של הורות יחידנית - הורים שילדיהם בחזקתם הבלעדית - הם רשאים לזקוף 16 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה הצבורים להם. הורה שעובד לפחות שנה במקום עבודה, שילדו מתחת לגיל 18 וחולה, חלילה, במחלה ממארת, זכאי לזקוף 90 ימי היעדרות על חשבון ימי מחלה הצבורים לו או ימי החופשה שלו.
הכותב הוא עו"ד מומחה בדיני עבודה, שותף בנ. פינברג ושות'