חגי תשרי בפתח, ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר בדקו, כמדי שנה, את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולריים בראש השנה. אז כמה קילוגרמים של דגים, תפוחי עץ ורימונים אנחנו צורכים בחודש תשרי לעומת שאר ימות השנה ואיזה סוגים אנחנו מעדיפים? הממצאים לפניכם.
דגים: הגפילטע פיש מוביל במכירות
הישראלי צורך כ-18 ק"ג דגים בממוצע בשנה. בחודש תשרי עולה הצריכה הממוצעת פי שניים לעומת חודשי השנה האחרים ועומדת על כשני ק"ג לאדם. לקראת ראש השנה צופים במשרד החקלאות פעילות שיווק מוגברת, כאשר הדג המקומי המוביל במכירות הוא הקרפיון, אחריו האמנון ובמקום השלישי הבורי והדניס.
כך, בחודש תשרי נצרכים כ-800 טון קרפיונים, לעומת 250 טון בשאר חודשי השנה; כ-750 טון אמנון בחודש תשרי, לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה; וכ-250 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 150 טון בשאר חודשי השנה.
הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לעומת מדינות אחרות: במדינות הים התיכון הצריכה השנתית היא 20-40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים כ-50 ק"ג לנפש והאמריקאים צורכים כ-15 ק"ג לנפש לשנה.
בשנת 2016 צרכו הישראלים כ-156 אלף טון דגים ומוצריהם, מהם 20 אלף טון דגים טריים מייצור מקומי ו-135 אלף טון מייבוא (ברובם הגדול דגים קפואים). הייצור המקומי של הענף נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ-16 אלף טון (כ-80%); דיג ימים ואגמים כ- 1,000 טון (כ-5%); וחקלאות ימית כ-3,000 טון (כ-15%).
רמות המחירים של הקרפיון, האמנון והבורי צפויות להיות דומות לשנה שעברה - קרפיון 23-25 שקלים לק"ג; אמנון 25-35 שקלים לק"ג; ובורי 28-37 שקלים לק"ג.
תפוחים: עלייה של 70% ברכישת הפרי בשבוע האחרון לחג
על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בישראל ישנם כ-37 אלף דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2016 עמד על כ-100 אלף טון, קצת מתחת לממוצע השנתי שעומד על 115 אלף טון. במשרד מעריכים כי היבול ב-2017 יעמוד על כ-115 אלף טון.
הישראלי אוכל בממוצע כ-97 תפוחים בשנה. לשם המחשה, בשבוע רגיל צרכנים רוכשים ברשתות השיווק כ-730 טון תפוחים. לעומת זאת, לקראת החג רוכשים הצרכנים ברשתות כ-835 טון תפוחים.
הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50-60 מיליון טון. האזורים העיקריים המגדלים תפוחים הם סין (35 מיליון טון לשנה), אירופה (10 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).
במשרד החקלאות מציינים כי "תפוחים אוהבים קור". לכן הרוב המכריע (כ-90%) של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר. ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל הוא עומד על כ-26 אלף טון מארה"ב ואירופה.
הזנים העיקריים של התפוחים הם "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו-"פינק ליידי" (אדום-צהוב). מחיר התפוח בשבוע שלפני ראש השנה בשנים קודמות, היה נמוך מהמחיר הממוצע בשבוע רגיל אחר. כך, בשנה שעברה מחיר התפוח עמד על שבעה שקלים לקילו בשבוע לפני החג, לעומת תשעה שקלים בשבוע רגיל שאינו חג.
בנוסף, ניתן לראות גידול משמעותי במכירת תפוחים, בשנת 2015-2016, ברשתות השיווק בשלושת השבועות האחרונים שלפני ראש השנה. בשבועות אלו נמכרו כ-3,000 טון תפוחים, כאשר בשבוע האחרון לחג, הגידול במכירות הוא המשמעותי ביותר והמכירה בו עולה ב- 70% יותר מהממוצע השבועי השנתי בשבועות ללא החג.
רימונים: הישראלי אוכל בממוצע רק 3 פירות בשנה
על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מגדלי הרימונים חווים קשיים לאחרונה, והרחבת הנטיעות הופסקה. למרות זאת, היבולים עלו משמעותית, ובשנה האחרונה יצוא הרימונים מישראל עמד על כ-18 אלף טון. ישראלי אוכל בממוצע כשלושה רימונים בשנה, מתוכם שני רימונים בחודש תשרי.
היבול בשנת 2016 עמד על כ-66 אלף טון (48 אלף שוק מקומי ו-18 אלף יצוא). השנה מצפים ליבול גבוה יותר, הנובע בעיקר מכניסה למטעים צעירים של זנים חדשים: "עמק", "שני" ו"עכו". גם בעונת הייצוא הנוכחית צפוי הייצוא להגיע לכ-25 אלף טון ויותר.
במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם. לפני כעשור פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים, שאפשרה הגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה.
במשרד החקלאות מציינים כי בעקבות זאת החלה תעשייה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם, ושילוב של זנים חדשים, הורחבו בין השנים 2003-2012 הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת 2017 הענף עומד כיום על כ-20 אלף דונם מטעים מניבי פרי; ועוד כ- 2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ-300 מגדלים בכל רחבי הארץ.
הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) - מוקדמים לעונה, "116", "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו-"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.
מחיר הרימון בשבוע לפני ראש השנה בשנים קודמות היה נמוך מהמחיר הממוצע בשבוע רגיל אחר. כך, בשנה שעברה מחיר הרימון עמד על כשישה שקלים לקילו בשבוע לפני החג, לעומת כשבעה שקלים לקילו בשבוע רגיל שאינו חג.
בנוסף, ניתן לראות גידול משמעותי במכירת רימונים ברשתות השיווק בשלושת השבועות האחרונים שלפני ראש השנה. בשנת 2016 נמכרו ברשתות השיווק כ-900 טון רימונים. בשבוע האחרון נמצא הגידול המשמעותי ביותר - והמכירות עלו ב-800% יותר מהממוצע השבועי השנתי בשבועות שאינם בתקופת ראש השנה.