מדריך: האם עסקת ליסינג מוכרת לצורכי מס?

הוצאות רכישת ואחזקת רכב בישראל מהוות את ההוצאה השנייה בגובהה של משקי הבית לאחר אחזקת דירה. לכן, מנסות חברות הליסינג לשכנע את הציבור בכל דרך אפשרית כי מדובר בעסקה אטרקטיבית. כך למשל לאחרונה אנו נחשפים לקמפיין אגרסיבי שמאיץ בציבור העצמאיים לבצע עיסקת ליסינג בטענה שמדובר על הוצאה מוכרת שניתן לקזז אותה במלואה ולשלם בעקבות כך מס מופחת.

אלא שבפועל לא כל עסקה שמוצגת כעסקת ליסינג היא כזו במבחן של רשות המס. בפועל, קיים פער משמעותי בין המסר המפתה של החברות לבין הוראות רשות המסים שקובעות באילו מקרים, אם בכלל, ניתן יהיה לקזז את הוצאות הליסינג. נישום שמגיש דו"ח כספי לרשות המסים הכולל בקשה להכרה בהוצאות בגובה מסוים בעוד שבפועל בהתאם לחוקי המס, הוא זכאי לקבל הכרה מופחתת, נוטל על עצמו סיכון שהוא הרבה מעבר לתשלום מס גבוה.

פקיד השומה עלול לראות בבקשה כזו ניסיון להוליך שולל את רשות המסים, מצב שיכול להביאה לפסילת ספריו של המבקש, עד לכדי נקיטה של הליך פלילי נגדו. על מנת למנוע אי הבנות, הכנו מדריך שמפרט באילו מקרים תכיר רשות המסים בהוצאות הליסינג כהוצאה מוכרת ובאיזה שיעור.

לקריאה נוספת:
יוצאים לנופש בתקופת החגים? מה צריך לדעת כשקונים ביטוח נסיעות
לקחתם הלוואות לחג? כך תנצחו את האוברדראפט
"הקופיקס" של רשתות הפארם מתקשה לממש את ההבטחות

ליסינג מימוני היא עסקה בה הלקוח - חוכר הרכב, משלם תשלום חודשי קבוע לחברת הליסינג אך זו אינה מספקת לו כל שירות נוסף (כגון כיסוי ביטוחי, טיפולים וכו') מלבד העמדת הרכב לשימושו.

רשויות המס יכירו במלוא שווי העסקה לצורך קיזוז במס, רק אם תקופת ההחזר נמשכת על פני תקופה של למעלה מ-5 שנים, שבתומה תינתן לחוכר הרכב האפשרות לרכוש את הרכב במחיר הנמוך משמעותית משווי השוק.

היה ותקופת ההחזר קצרה יותר, יראו בה רשויות המס כעסקת הלוואה – כלומר, חוכר הרכב יוכל לקזז רק את הריבית ששולמה על קבלת ההלוואה ואת הפחת שנוצר בשל ירידת שווי הרכב.

ליסינג תפעולי היא עסקה שבה הלקוח משלם סכום חודשי קבוע לתקופה ידועה מראש על העמדת הרכב לשימושו. בנוסף, העסקה כוללת מימון מלא של כל הטיפולים המכניים השוטפים, ביטוח הרכב ושירותים נוספים כגון: שרותי חילוץ וגרירה, רכב חלופי, שירות נהגים, מוקד טלפוני 24 שעות ועוד.

במקרה בו הלקוח בחר במסלול של ליסינג תפעולי, יש חשיבות לאופן רישומו ברשות המסים: אם הלקוח רשום כחברה בע"מ, והרכב נמצא בשימוש של עובד שלו, שממשכורתו מנוכה מדי חודש מס עבור כך (שווי שימוש), ניתן יהיה לרשום את כל ההוצאות ולהכיר במלואן. אולם ישנם בישראל מאות אלפי עצמאיים שמעסיקים עובדים אולם לא נרשמו כחברה בע"מ אלא מוגדרים כעוסק מורשה. במקרה כזה, רק 45% מההוצאות בגין הליסינג התפעולי תוכרנה לצרכי מס.

ליסינג פרטי היא עסקה בה הלקוח, חוכר את הרכב ומקבל אותו לשימושו לפרק זמן של עד שלוש שנים בתמורה לתשלום חודשי קבוע. בנוסף עומדת לרשותו האפשרות לשלם סכום נוסף תמורת רכישת כיסוי ביטוחי שיינתן ע"י חברת הליסינג וכן תחזוקה שוטפת של הרכב (לרוב מדובר על ביצוע 3 טיפולים ראשונים והחלפת צמיגים).

בהנחה כי החוכר הוא חברה בע"מ, מלוא ההוצאה תהא מוכרת, אך המעסיק או העובד ישלמו מס חודשי (שווי שימוש). היה והחוכר רשום כעוסק מורשה – תוכרנה 45% מכלל הוצאותיו ללא שיידרש לשלם שווי שימוש.

לרשות הלקוח עומדת אפשרות נוספת לקבלת רכב חדש וזאת באמצעות נטילת הלוואה - מחברת הליסינג, מהבנק או מכל גורם אחר. בכל מקרה בו פרק הזמן להחזרת ההלוואה פוחת מחמש שנים והלקוח לא מקבל מחברת הליסינג כל שירותי תחזוקה או כיסוי ביטוחי, רשויות המס יראו בכך כעסקת הלוואה. משמעות הדבר כי הוא יוכל לקזז רק את הריבית ששולמה על קבלת ההלוואה ואת הפחת שנוצר בשל ירידת שווי הרכב בגובה של 15% לשנה.

אבי הורוביץ הוא יועץ ליסינג בלתי תלוי לציי רכב