שנת 2017 עומדת להיות השנה המוצלחת ביותר בתולדות האקזיטים בהייטק. כך עולה מהדוח השנתי שמפרסמת הבוקר (שני) רשות החדשנות. בין האקזיטים הבולטים שנרשמו השנה נמנים מכירת חברת מערכות הרכב מובילאיי שנמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, מכירת חברת הביוטק נוירודרם למיצובישי תמורת 1.1 מיליארד דולר וחברת המשחקים פלאריום שנמכרה תמורת חצי מיליארד דולר. בסיכום השנה צפויות ההכנסות ממכירות חברות, בעיקר בתחום התוכנה והתקשורת, להתקרב ל-20 מיליארד דולר. הגידול החד מגיע לאחר ירידה מסוימת בתחום מכירת החברות שהיתה בשנת 2016, והיתה אחד הגורמים לירידה הקלה במדד הכללי של הענף בשנה שעברה.
בשנת 2016, שגם אליה מתייחס הדוח גייסו חברות ההזנק הישראליות סכום שיא של 4.8 מיליארד דולר וההכנסות יצוא ההיי טק הסתכמו ב-43 מיליארד דולר. היקף הגיוסים לחברות סטארט אפ ישראליות בולט דווקא על רקע ירידה במדד זה בארצות הברית. ברשות מצביעים על קיטון בקצב הגידול במספר חברות הסטארט אפ בשנה שעברה, 600 חברות בלבד, ועם זאת אומרים שזהו מספר גדול יחסית למדינות אחרות.
ברשות מעריכים כי קצב גיוס הכספים לחברות ההיי טק ישראלי יהיה דומה לזה שהיה בשנה שעברה והסתכם ב-4.8 מיליארד דולר.
אחד היעדים המרכזיים של הרשות בשנים הקרובות יהיה הגדלת מספר העובדים בתעשיית ההייטק, באמצעות הרחבת מקורות הגיוס: הגדלת הכשרת מהנדסים, גיוס מחדש לתעשיה עובדים ותיקים שהתעשיה נוטה לוותר עליהם כאשר הם מגיעים לגיל 45, הכשרה יעודית עובדים חסרי תואר אקדמאי והגדלת מגוון המקצועות שיעסיקו חברות היי טק מקומיות וחברות זרות המפעילות היום בישראל רק מרכזי פיתוח. להערכת הנהלת הרשות ניתן להוסיף בדרך זו לתעשיה למעלה מ-20 אלף עובדים בשנה.
בשיחה עם וואלה! עסקים לרגל פרסום הדוח אמר מנכ"ל הרשות, אהרון אהרון, כי אחת המטרות העיקריות של הרשות היא הרחבת מעגל העובדים בתעשיה על מנת ששכבות רחבות יותר ומגזרים נוספים יוכלו ליהנות מתנאי העסקה המשופרים בתעשיית ההיי טק. "רק שמונה אחוזים מהשכירים במשק עובדים בהיי טק. הפערים בין השכר הגבוה בתעשיית ההיי טק לשכר במגזרי תעשיה אחרים אינם טובים לחברה שלנו והם עלולים לפרום את האמנה החברתית שעליה אנחנו נשענים", אמר אהרון.
יש מספר מגזרים שחלקם בתעשיית ההיי טק נמוך בהרבה מחלקם באוכלוסייה, כמו החרדים שכמעט אינם נוכחים בתעשיה, הערבים ובני מיעוטים אחרים שחלקם בתעשיה הוא 1.6% בלבד והנשים המהוות רק 26% מהעובדים בהיי טק. במאמץ להרחיב את מעגל העובדים בהיי טק ולסייע לתעשיה להתגבר על המחסור החריף בכוח האדם יוזמת רשות החדשנות הכשרת עובדים שאינם בעלי תארים אקדמאיים או בעלי תארים בתחומים אחרים כעובדי היי טק. "המטרה היא להגיע לחצי מיליון עובדים בתעשיה, לעומת כמאה אלף היום", אומר אהרון.
בשנה האחרונה גיבשה רשות החדשנות תוכנית מקיפה להרחבת התעסוקה בענפי ההיי טק, לעידוד חברות בינלאומיות להרחיב את פעילותן בישראל ולקידום טכנולוגי של תעשיות מסורתיות. "יש לחבר את קרונות התעשיה המסורתית לקטר ההיי טק באמצעות שילוב חדשנות בתעשיה המסורתית והעלאת הפריון גם בתעשיות שאינן שייכות לתחומי הטכנולוגיה" אומר אהרון. תכנית הרשות לחדשנות מכוונת ולהרחיב את פעילותן של חברות ההיי טק הבינלאומיות המחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בלבד. "אנחנו זקוקים לחברות שלמות המעסיקות גם עובדי ייצור ובעלי מקצועות אחרים. בחברות כאלה עובדי הפיתוח מהווים לרוב רק כרבע ממספר העובדים. חברות כאלה יאפשרו לנו להרחיב את מעגל עובדי ההייטק הנהנים משכר גבוה", אומר אהרון.
מיעוט ההשקעה בביוטכנולוגיה - כשל שוק
אהרון מסביר שתעשיית ההיי טק הישראלית מתבססת בעיקר על חברות בתחום התכנה והתקשורת, בעוד שעולם ההיי טק רחב יותר ופועלות בו חברות במגוון גדול של תחומים כמו מדעי החיים והחקלאות. "בזמן האחרון תעשיות בתחומים רבים מתבססות על ידע בתחום התוכנה והתקשורת ואם נוכל לחבר את החברות העולמיות בתחומים האלה לידע הייחודי שפותח כאן נוכח להביא לישראל יותר חברות טכנולוגיה בינלאומיות", אומר אהרן.
ברשות לחדשנות מגדירים ככשל שוק את מיעוט ההשקעות בתחום הביוטכנולוגיה ומדעי החיים. לאחרונה רכשה חברת התרופות האמריקאית גיליאד את חברת הביוטכנולוגיה קייט פארמה תמורת 11.9 מיליארד דולר. קייט פארמה מפתחת תרופה לסרטן על בסיס טכנולוגיה ישראלית שפותחה במכון וייצמן. "בוודאי שהתעשיה הישראלית החמיצה כאן הזדמנות", אומר אהרון. "בישראל פועלת רק קרן גדולה אחת להשקעות בתחום. אם היו פועלות מספר קרנות כאלה היה המצב שונה".
במרכז ההטבות שבאמצעותן פועלת ישראל למשוך חברות היי טק להקים מרכזי פיתוח וייצור עומדות הקלות מס. בתחום זה ישראל מתואמת בעיקר עם מדיניות המיסוי החדשה המתגבשת באיחוד האירופי, שנועדה למנוע מחברות בינלאומיות ניוד מלאכותי של רישומי הכנסות בהתאם לשיקולי מס. לאחרונה הודיעה ארצות הברית על הפחתת שיעורי המס על חברות מ-25% ל-20%, במטרה לעודד חברות אמריקאיות להשאיר את פעילותן בארצות הברית או אף להחזיר לארצות הברית פעילות. להערכת אהרון לא תשפיע המדיניות החדשה על חברות אמריקאיות הפועלות בישראל מכיוון ששיעורי המס שמשלמות החברות בישראל, 16-11% בלבד, נותרו נמוכים לעומת מס החברות בארצות הברית.