אוהבים יותר את רונאלדו או את מסי? ההשפעה שיש לספורט על חיינו

מבוגרים יותר בינינו זוכרים את תחרות קדם האירוויזיון 1992, בה זכתה דפנה דקל וייצגה את ישראל באירוויזיון של אותה שנה. "זה רק ספורט" שרה דקל, והשיר כולו כיוון לפרופורציה - לא צריך להתלהם או להתרגש יתר על המידה, אבל האמת היא שספורט הוא הרבה יותר מרק ספורט.

ספורט קשור באופן הדוק להיבטים רבים בחיינו. מדובר בענף כלכלי שמגלגל מאות מיליארדי דולרים בשנה, הכוללים זכויות שידור, מרצ'נדייז, זכויות פרסום וקנייה ומכירה של ספורטאים. יש לו קשר הדוק לעולם האופנה כשמדי שנה מעוצבים תלבושות ספורט חדשות של קבוצות בענפים קבוצתיים או יחידניים. לספורט קשר הדוק להיסטוריה האנושית והתפתחות תרבות המשחק, וכן לפוליטיקה. קבוצת הכדורגל אתלטיק בילבאו היא דוגמה לאופן שבו הבאסקים בספרד מביעים את גאוותם ומגדירים את זהותם, וביוון העתיקה חדלו ערי המדינה השונות להילחם ביניהן בעת שנערכו תחרויות אולימפיות.

ד"ר אילן תמיר, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, חוקר במשך שנים את האופן שבו הספורט משפיע על הזהות של בני האדם. איך קבוצת הכדורגל או הכדורסל הופכת למשמעותית בחיינו? מדוע אנחנו מתנהגים באצטדיון באופן שונה מאשר בבית? מה גורם לנו לאהוב או להעריץ את כוכבי הספורט? כל אלה באים לידי ביטוי באופן יומיומי שבו הספורט הוא חלק מחיינו, לעתים במודע ולעתים לא.

"רוב האנשים מתייחסים לספורט כתחום מאוד צר, אבל מדובר באחד המרחבים הכי משפיעים בחברה האנושית", אומר ד"ר תמיר, "דרך הספורט אנחנו מבינים בצורה יותר עמוקה את המגמות, הרשות והמחשבות של בני האדם. מכיוון שאהדת הספורט מבוססת על תגובות אמוציונליות ואימפולסיביות, ניתן פעמים רבות לזהות, דווקא במגרשי הספורט, את התחושות והמגמות האמיתיות בחברה. בזמן ש"בחיים עצמם" אנחנו מאוד מחושבים ומקפידים על תקינות פוליטית, כלומר עוטים על פרצופנו מסיכות, במגרשי הספורט האמת יוצאת החוצה. אפשר לראות מה באמת אנחנו חושבים על עצמנו, על האחר ועל כל נושא שהוא. במובן הזה, הספורט הוא ממש הראי של החברה".

"זהות היא דבר מדומיין, אלא אם אתה נותן לו שמות ופנים. חולצות הקבוצות והשחקנים מחברים אותך לקבוצה ולזהות שלך. זאת בעצם גם ההזדמנות היחידה שלנו לאתגר ולבחון את הזהות שלנו מול זהויות אחרות, שהרי זה לא לגיטימי להילחם רק כדי להראות שאתה טוב יותר. בספורט זאת השגרה. מכיוון שכך, הרבה אוהדי ספורט מצהירים שעבורם הקבוצה מעל הכול. האוהדים מקפידים לראות את הקבוצה בזמן אמת, עבורם הקבוצה היא הקודש והספורט מתנהג כמו דת. האוהדים הם חלק מקהילה דתית, יש עונה שמתחילה ומסתיימת, ובמהלכה יש רגעי שיא. כששומעים שירת אוהדים זה נשמע כמו תפילה".

"אני מקווה שהספורט הוא לא דת", אומר פרשן הכדורגל של ערוץ הספורט אבי מלר, "הדת מכלה כל אפשרות לאובייקטיביות. דת פנאטית שאינה מקבלת ומכילה את האחר והשונה היא מבחינתי משהו שיש להירתע ממנו, כך גם לגבי ספורט. ספורט פנאטי הוא ספורט שיש להירתע ממנו והוא גורם בסופו של דבר למה שאנחנו לא רוצים - לאלימות".

לקריאה נוספת:

מי מושפע יותר ממראה חיצוני, שוטרים או שוטרות? יש תשובה

שקט בבקשה: עד כמה השילוב בין רעש לחוסר שינה פוגע בתפקוד שלנו?

מה גורם לנו לשתף ברשת מידע אישי למרות החשש מפגיעה בפרטיות?

למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל