פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי מושפע יותר ממראה חיצוני, שוטרים או שוטרות? יש תשובה

      הם משרתים את הציבור ללא משוא פנים, אולם גם הם אנושיים. פרופסור מלי שחורי-ביטון, ראש החוג לקרימינולוגיה וסגנית הרקטור באוניברסיטת אריאל, בדקה ביחד עם ד"ר ליזה צבי וד"ר לאה יגר אם דעתם של שוטרים ושוטרות יכולה להיות מוטה עקב הטיות תפיסתיות, בהן מגדריות

      מי מושפע יותר ממראה חיצוני, שוטרים או שוטרות? יש תשובה

      משטרת ישראל מופקדת על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים במדינה. השוטרים והשוטרות המשרתים בה הם התגלמות החוק ואמונים על קיומו. בהם אנו שמים את מבטחנו, הם אלה אליהם אנחנו פונים לעזרה בשעת מצוקה והם המסייעים לאוכלוסייה בעת חירום ובעת שגרה. "אמון הקהילה ימשיך להיות תנאי להצלחת המשטרה", אמר לאחרונה המפכ"ל, רוני אלשיך, בעת חנוכת המבנה החדש של יחידת השיטור העירוני במודיעין. השוטרים, למרות כוונתם לשרת את הציבור ללא משוא פנים, מושפעים כמו כל אחד ואחת מאתנו מהרקע התרבותי ממנו צמחו והוא עלול להשפיע על תפקודם.

      פרופסור מלי שחורי-ביטון, חוקרת משטרה בעבר וכיום סגנית רקטור אוניברסיטת אריאל וראש החוג לקרימינולוגיה, חקרה ביחד עם עמיתותיה ד"ר ליזה צבי וד"ר לאה יגר עד כמה שוטרים, בהשוואה לאוכלוסייה, נגועים בתפיסות סטריאוטיפיות ועד כמה התפיסות שלהם מוטות? האם מראה חיצוני משפיע על עמדתו של השוטר? והאם האמונות בהם הוא מחזיק כלפי קורבנות של עבירות מין ישפיעו על שיפוטו (אחיזה במיתוסי אונס)?

      במסגרת המחקר הציגה פרופ' שחורי-ביטון לשוטרים בחורה יפה ובדקה האם יופייה בהשוואה לנשים אחרות ישפיע על השוטרים בבואם לקבוע את חומרת העבירה שביצעה ואת העונש המתאים. "להפתעתנו ולשמחתנו מצאנו שדעתם של השוטרים לא הוטתה והם שפטו באובייקטיביות יחסית", אומרת פרופ' שחורי-ביטון, "העונש שהם קבעו התאים לחומרת העבירה".

      בהמשך המחקר הכניסו החוקרות למשוואה גם את נושא המגדר של העבריין ושל הקורבן על מנת לבדוק אם מתקיימת הטיה מגדרית: "ראינו שיש הטיה מגדרית בקרב שוטרים ובקרב האוכלוסייה הרחבה", מספרת פרופ' שחורי-ביטון על ממצאי המחקר, "אצל שוטרים בהשוואה לשוטרות, כמו גם אצל גברים בהשוואה לנשים, מצאנו שהגברים יותר סלחניים כלפי נשים עברייניות".

      הטיות דומות נמצאו גם כשנבדקה אחיזה במיתוסי אונס. ייחוסי אשמה לקורבנות של עבירות מין, הפחתה מחומרת המעשים ותפיסה סלחנית כלפי העבריין נמצאו כמאפיינים דווקא את אנשי החוק ופחות את האזרח. המסקנות מהמחקרים הן כי לצד תהליכי חברות של תפקידי מגדר שמתקיימים בחברה הרחבה, מתקיים תהליך ח?ברות נוקשה יותר שמאפיין את התרבות במשטרה.

      לקריאה נוספת:

      העיניים לא משקרות: הדרך לגלות את המתחזים לסובלים מהפרעת קשב

      בני 70 ומעלה ונוהגים? הסכנות בכך ודרכי הפתרון

      חשופות בצריח: הלוחמות הישראליות בשדה הקרב העתידי

      מדע כחול-לבן: גלו עד כמה אתם מכירים פיתוחים ומחקרים ישראליים

      למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל