פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הצד האפל של השמש: מה הבעיה עם אנרגיה סולארית?

      אנרגיה מתחדשת נתפשת לרוב כנקייה ובריאה יותר לסביבה, אך גם היא לא חפה מבעיות. שימוש באנרגיה סולארית יוצרת פסולת רבה המזיקה לסביבה - האם אנו בדרך למשבר?

      פאנל סולארי (ShutterStock)
      פאנלים סולאריים (צילום: shutterstock)

      אנרגיה סואלרית היא אנרגיה "ירוקה", ומתקשרת לנו אוטומטית עם הגנה על הסביבה ועל הבריאות. אבל גם האנרגיה המתחדשת הזאת יוצרת בעיות סביבתיות לא פשוטות - כמו למשל היקפים עצומים של פסולת אלקטרונית (כמו פאנלים סולאריים פגומים, למשל) שעלולה להיות מסוכנת לסביבה.

      אנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיית שמש, רוח, מים, גלים ואנרגיה גיאותרמית, הן הטכנולוגיות היחידות הישימות כיום שמסוגלות לספק אנרגיה ללא חשש של ניצול עד תום של משאבי האנרגיה (לפחות כל עוד השמש וכדור הארץ קיימים). כל מדינה יכולה להפיק אנרגיה לפחות מחלק ממקורות אלה וכך להשתחרר מהתלות המוחלטת ביבוא דלק, כפי שאכן קורה היום ברוב מדינות העולם.

      לקריאה נוספת:
      חוסך זמן או מאכזב: בדקנו אם משתלם להזמין משלוח מסופר פארם
      "זארה הפולנית": המותג RESERVED בדרכו לישראל
      לא רק לעשירים: כך הפכו פירות הים למנה קבועה בצלחת

      מערכות להפקת אנרגיה מתחדשת (פאנלים סולאריים, טורבינות רוח) הן לרוב קטנות יחסית לתחנות כוח גדולות, מה שמוביל לביזור במערך יצור האנרגיה. ביזור זה מונע הסתמכות על מספר מצומצם של תחנות כוח. כך, אם תקלה גדולה (אסון טבע, תקלה טכנית, אירוע מלחמתי, התקפת סייבר וכו') תפגע בתחנה אחת או שתיים, רשת החשמל באזורים נרחבים במדינה לא תקרוס בהכרח.

      אם משלבים מערכות להפקת אנרגיות מתחדשות עם טכנולוגיות לאגירת אנרגיה ועם רשת חשמל חכמה, ניתן להקים רשתות חשמל אמינות ולא יקרות תוך צמצום פליטת מזהמים לסביבה, צמצום דרמטי בפליטת גזי חממה ויצירת סיכוי לבלימת שינוי האקלים.

      עם זאת, עליה דרמטית במספר מתקני הפקת האנרגיה מובילה בהכרח גם לעליה בכמות הפסולת של מתקנים כאלה, כשאלה יסיימו את חייהם ויהפכו לפסולת. האם במקרה כזה פוחתת באופן משמעותי התועלת שבאנרגיה המתחדשת?

      800 אלף טון אשפה בשנה

      האנרגיה מתחדשת הרלוונטית ביותר לתנאים בישראל היא ללא ספק האנרגיה הסולארית והדרך הטובה ביותר לרתום אותה הם פאנלים סולאריים. אורך חייהם של פאנלים סולאריים שבהם נעשה שימוש כיום הוא כ-30-20 שנה. זאת מכיוון שעם הזמן, תפוקת הפאנלים הולכת ויורדת. לאחר 30-20 שנה התפוקה יורדת ל-80 אחוז מהתפוקה בעת ההתקנה.

      בהסתמך על קצב התקנת פאנלים סואלריים ואורך חייהם הצפוי, המשרד להגנת הסביבה היפני פרסם תחזית לכמות הפסולת הצפויה מפאנלים סולאריים בעשורים הקרובים. כמות זו צפויה להגיע ל-10,000 טון בשנת 2020, ול-800 אלף טון ב-2040. לצורך המחשה, ב-2015 יוצרו ביפן כ-44 מיליון טון של פסולת. כך, ובהנחה וכמות הפסולת היפנית לא תשתנה משמעותית, מדובר על כ-2 אחוזים מכמות הפסולת הכוללת במדינה.

      לא מדובר כאן בפסולת רגילה. פאנלים סולאריים מכילים מתכות כבדות (כמו קדמיום המסרטן והרעיל) וחומרים מזיקים אחרים (כמו גז החממה החזק גופרית שש-פלואורית), שעלולים לדלוף לסביבה ולזהם אותה. לכן, מדינות מערביות רבות מייצאות את הפסולת האלקטרונית שלהן אל אתרי פסולת אלקטרונית ברחבי העולם השלישי. באתרים כאלה נוהגים המקומיים לשרוף את הפסולת ללא אמצעי הגנה או טיהור גזים נאותים, כדי להיפטר מהפלסטיק ולהשיג גישה למתכות בעלות הערך שמשולבות בפסולת האלקטרונית. "טיפול" זה בפסולת, חושף את המקומיים לזיהום חמור ולסכנות בריאותיות.

      על פי נתונים של משרד הגנת הסביבה היפני, מפעל המחזור לפאנלים סולאריים של טושיבה ביפן, מסוגל להתמודד עם 44 טונות של פסולת סולארית בחודש. בקצב זה, צפוי לקחת למפעל 19 שנים למחזר את 10,000 הטונות של הפאנלים הסולאריים הצפויים לצאת לגמלאות ביפן ב-2020 בלבד. לכן, ללא פתרונות טיפול מהירים, מוצלחים, סביבתיים וזולים יותר - אנחנו בהחלט בבעיה.

      רואה צאן טורקי עם פאנל סולארי (GettyImages , ANADOLU AGENCY / GETTY IMAGES)
      מדינות עולם שלישי ישמחו לקבל פאנלים ישנים (צילום: GettyImages)

      להאריך את חיי הפאנל

      בישראל מיוצרים בשנה כ-5.4 מיליון טון פסולת עירונית ומסחרית. כמות דומה של פסולת פאנלים סואלריים לתחזית היפנית ל-2040 מקבילה לכ-100 אלף טון בישראל. אין ספק שזו כמות רצינית למדי של פסולת, אך היא קטנה משמעותית מכמות הפסולת המוצקה השנתית של אפר פחם מתחנות הכוח (0.8-1.5 מיליון טון בשנה בעשור הנוכחי), וקטנה פי 20-10 מפליטת גזי חממה של כל דלקי המאובנים, כולל גז טבעי.

      יש פתרונות מערכתיים לצמצום הבעיה. ניתן, למשל, להאריך את חיי הפאנלים הסולאריים באמצעות הנדסה מוצלחת יותר. אפשר להתפשר על תפוקה של פחות מ-80 אחוז עבור פאנלים מזדקנים (פאנלים סולאריים שיורדים בתפוקתם יתקבלו בברכה במדינות המתפתחות, למשל). גישה הגיונית נוספת היא לעצב ולייצר פאנלים סולאריים כך שיהיה קל וזול יותר למחזר אותם בבוא העת. כך או כך, מה שבטוח זה שללא פתרונות מערכתיים כאלה הפסולת הסולארית צפויה להתגלות כבעיה סביבתית רצינית בעתיד הלא-רחוק.

      הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"