פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עוקבים אחריכם: מתי מותר למעסיק להתקין מצלמות בעבודה

      לנוכח ריבוי מצלמות האבטחה במקומות העבודה, פרסמה הרשות לפרטיות הנחיה המבהירה למעסיקים ולעובדים באיזה מצבים מותר למעסיק להתקין מצלמות מעקב במקום העבודה

      מצלמת אבטחה (ShutterStock)
      מצלמת אבטחה (צילום: shutterstock)

      האם למעסיק מותר להתקין מצלמות מעקב במקום העבודה? הנחיה חדשה של הרשות להגנת הפרטיות מבהירה את זכויות וחובות המעסיקים בשימוש במצלמות במקום העבודה. ההנחיה פורסמ עקב החשש מפני השלכות הצילומים הנאספים במצלמות מסוג זה על הפרטיות של העובדים, להם אין כל שליטה על מיקום המצלמות או מתכונת הפעלתן.

      על פי ההנחיה מותר למעסיק להשתמש במצלמות רק למטרות הרלוונטיות למקום העבודה. שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לשם מעקב אחר העובדים מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות ולחשיפה לתביעות אזרחיות. ההנחיה מבהירה כי על המעסיק לגבש מדיניות ברורה בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן ולהציגה בשקיפות בפני העובדים.

      לקריאה נוספת:
      הצד האפל של השמש: מה הבעיה עם אנרגיה סולארית?
      בשורה לצרכנים: פטור ממכס לייבוא אלפי טון שמן זית
      חוסך זמן או מאכזב: בדקנו אם משתלם להזמין משלוח מסופר פארם

      בנוסף, התקנת מצלמות יכולה להתבצע רק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק או אינטרס הציבור ומתיישבת עם התכלית העסקית או הארגונית שלו. כך למשל התקנת מצלמות במקום עבודה עשויה להיות לגיטימית לשם הגנה על ביטחון הנמצאים במקום העבודה – כגון חוסים ומטופלים בגני ילדים או במוסדות סיעודיים, כדי לשמור על הרכוש הנמצא בו, מטעמים של אבטחת מידע אישי רגיש והמערכות המשמשות לניהולו, ואף ככלי למנהלים לפקח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות. חשיבות האינטרס משפיעה על היקף ומתכונת הצילום המותר ועל האזורים בהם ניתן להתקין את המצלמות.

      עוד מבהירה ההנחיה כי אין להשתמש בהקלטות הצילומים למטרות החורגות מן התכלית שנקבעה מראש להתקנת המצלמה, אלא אם השימוש החורג מחויב לשם מילוי חובה חוקית. שימוש בצילומים למטרה אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה אינו תקין, אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית. כך, הקלטות ממצלמה שהותקנה לצרכי ביטחון למשל, לא יכולות לשמש את המעסיק לצרכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד.

      עם זאת, באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, אסור לצלם את העובד ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות. כמו כן, אין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם.

      השלכה משמעותית על העובדים

      ההנחיה מדגישה כי מידת הפגיעה בפרטיות העובדים הנגרמת מהתקנת מצלמת מעקב משתנה לפי המאפיינים של המתחמים השונים במקום העבודה, החל מעמדת העבודה האישית של העובד, דרך אזורי מנוחה, אזורים "ציבוריים" ואיזורים הפתוחים לקבלת קהל. הלגיטימיות בהתקנת המצלמה באיזור מסוים מושפעת מהציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באיזור זה. כך למשל בחדרי שירותים הצילום יהיה אסור, באזורי מנוחה דוגמת מטבחון או חדר אוכל, גם בהם הציפייה של העובד לפרטיות גבוהה ניתן יהיה להצדיק צילום רק בנסיבות חריגות ובמתכונת מצומצמת.

      עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות אמר כי "הטכנולוגיה הפכה את השימוש במצלמות מעקב לתופעה נפוצה ורווחת גם במקומות עבודה. למעקב מצולם קבוע אחרי עובדים השלכה משמעותית עליהם, במקום שבו הם נמצאים חלק ניכר משעות היום. יש בכך פוטנציאל גבוה לפגיעה חמורה בזכות האדם הבסיסית לפרטיות. ההנחיה שאנו מפרסמים היום שמה גבולות ברורים, ונותנת כלים לפעילות תקינה בהפעלת מצלמות מעקב לכלל המעסיקים במשק, ודואגת לכך שזכותם של העובדים לפרטיות תישמר בקפידה".

      עו"ד גילי בסמן ריינגולד, היועצת משפטית של הרשות להגנת הפרטיות אמרה כי "אנו נמצאים בעידן טכנולוגי בו השימוש במצלמות מעקב הופך לחלק משגרת חיינו, ובכלל זה שגרת העבודה. לתופעת המצלמות השלכות חמורות על הזכות של כל אחד ואחת מאיתנו לפרטיות. לכן, קיימת חשיבות להבהיר למעסיקים את האחריות הנלווית להתקנה של מצלמות במקומות עבודה, לקבוע קווים מנחים ודגשים לשימוש נכון ומידתי בתוצרי המצלמות, וכמובן - להביא בפני העוסקים תמונה ברורה יותר של זכויותיהם בהקשר זה".