פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך תקנו ברשת בזול - ותתקנו את הכלכלה הישראלית

      מוצרים רבים שאמורים להיות קלים למשלוח ומחירם אמור להיות דומה בכל מקום, יקרים בישראל לעומת העולם. הסיבה: מכסי מגן שהמדינה מתקשה לוותר עליהם. הסחר הצומח באינטרנט עשוי לפתור את הבעיה. פרשנות

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הקניות ברשת יתקנו את העיוות שיוצרים המכסים (צילום: shutterstock)

      המסחר ההולך וצומח באינטרנט בישראל, הנמצא החודש בשיאו השנתי בחודש הקניות רווי המבצעים, נוגס בנתח השוק של החנויות הפיזיות והיבואנים הגדולים. בענף הצעצועים, לדוגמא, כבר טוענים לסכנה למשבר חמור בעקבות התחרות החדשה. כדי להבין את השפעת המסחר באינטרנט על כלכלת ישראל, חשוב להבחין בין מוצרים סחירים ומוצרים לא סחירים.

      מוצרים סחירים הם מוצרים שניתן להעביר בקלות בין מדינות. לכן, בהעדר חסמים מיוחדים, ניתן לצפות שהמחיר שלהם יהיה דומה בכל מקום. מוצרים לא סחירים, לעומת זאת, הם מוצרים שקשה להעביר אותם ממדינה למדינה וממקום למקום ולכן קל להבין מדוע המחירים שלהם לא תמיד זהים באזורים שונים.

      דלק, בגדים וטלפונים סלולריים הם דוגמאות למוצרים מהסוג הראשון: אלו מוצרים שעלויות ההובלה שלהם נמוכות ולכן, אין סיבה כלכלית שהמחיר שלהם יהיה שונה במדינות שונות. לעומת זאת, מוצרים כמו דירות או משרדים הם דוגמא למוצרים מהסוג השני: כל דירה וכל משרד נמצאים באיזור אחר ויקר מאד להעביר אותם. לכן, המחירים שלהם משתנים במידה רבה בין אזורים שונים.

      לקריאה נוספת:
      בוטל הסכם הרישיון של המשביר עם מותג הספורט "אינטרספורט"
      האם פתיחת שוק הבשר לייבוא תתגלגל הפעם לכיסו של הצרכן?
      20 שקלים של רחל - מאה של לאה גולדברג: השטרות החדשים יופצו בעוד שבוע

      ההגנה על היצרנים המקומיים נכשלה

      אחת הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית היא שמוצרים רבים שאמורים, עקרונית, להיות סחירים הפכו להיות לא סחירים. זה קרה כתוצאה מהטלת מכסים ומגבלות בירוקרטיות שונות על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן. המקור של חלק גדול מהמכסים והמגבלות הללו, הוא בתקופה שבה ממשלת ישראל ניסתה להגן בכל מחיר על התוצרת המקומית, גם במחיר של עלות גבוהה עבור הצרכן.

      מאז חלפו לא מעט שנים וממשלות ישראל הבינו שהגישה הזו נכשלה. התוצאה של ההגנה על מוצרים מקומיים הינה התפתחות מונופולים לא יעילים בישראל, מחירים גבוהים לצרכנים, והמשק הישראלי הגיע לפשיטת רגל בגלל שבחו"ל לא היה ביקוש למוצרים שיוצרו בישראל. ניתן היה להניח שכשהבינו שהמכסים נכשלו, היו צריכים גם להבין שהגיע הזמן לבטל את ההגנות ולהפוך את כל המוצרים שניתן להביא מחו"ל לסחירים. בפועל, זה לא קרה - בגלל כמה סיבות.

      הסיבה הראשונה היא לובי חזק של יצרנים מקומיים שהמשיכו לנסות להגן על השוק שלהם. דוגמא קלאסית לסוג זה של הגנות הוא שימורי הטונה: במשך שנים רבות נהנו יצרני הטונה המקומיים ממכס גבוה שהוטל על טונה מיובאת. אולם, כמובן שבארץ אין באמת ייצור של שימורי טונה, מכיוון שבישראל לא דגים טונה באופן מסחרי. שימורי טונה "תוצרת ישראל" הם פשוט טונה שמיובאת ומוכנסת לקופסאות בארץ, בזמן שטונה מיובאת היא טונה שמוכנסת לקופסאות בחו"ל. כאשר משרד האוצר ניסה בשנת 2012 להוריד את המכס, הוא נתקל בהתנגדות עזה של לובי "היצרנים המקומיים" שהזהירו מפני גל של פיטורים, כך שבסופו של דבר הוחלט להוריד את המכס בשלוש פעימות. כיום נשאר עדיין מכס של 12% ולא ברור אם ומתי הוא יופחת, מכיוון שבכנסת שוקלים להעלות אותו חזרה לרמתו המקורית - 18%.

      הסיבה השנייה היא הכנסות המדינה. משרד האוצר התרגל לאורך השנים לקבל הכנסות גבוהות ממכסים, והוא אינו מעוניין לאבד אותן. שרי האוצר מניחים שהצרכנים רגילים למחירים הנוכחיים, ושאם תהיה ירידה במחירים, הצרכנים יזקפו אותה לזכות המשווקים ולא לזכות השר שהוריד את המכס. לעומת זאת, את עליית המסים שתידרש כדי לממן את הפסד ההכנסות הם יזקפו לחובתו של שר האוצר. לכן, שרי האוצר מעדיפים בדרך כלל להשאיר את המכסים, כי גם אם המכסים גורמים נזקים למשק, מבחינתם זה הרע במיעוטו.

      הסיבה השלישית היא הבירוקרטיה הישראלית. כל ניסיון להפחית את הבירוקרטיה כרוך במאבקים בהסתדרות ובהשקעה של כספים, ולכן הבירוקרטיה נשארת.

      שר האוצר דואג ליבואנים

      בשנים האחרונות, במידה רבה בזכות האינטרנט, יש ניצנים של שינוי. מכיוון שצרכנים יכולים להזמין באופן קל ופשוט מוצרים כמעט מכל מקום בעולם, הם מצליחים לעקוף חלק גדול מהבעיות שמהם סובלים יבואנים. מכיוון שהם פועלים באופן אישי, הם מצליחים לעקוף את הבירוקרטיה. במקרים רבים, הם גם עוקפים את מגבלת המכסים והמסים על ייבוא. זאת, בעזרת ייבוא בסכומים קטנים, או באמצעות משלוח לכתובת בחו"ל ורק אחר כך משלוח לישראל, מה שגורם לכך שרשות המסים מניחה שזאת סחורה משומשת ושאין צורך לגבות עליה מכסים.

      מכיוון שהצרכנים מיבאים לבד ובזול, הרכישות באינטרנט פוגעות ביבואנים, שצריכים להתחרות פתאום בתנאים לא הוגנים. היבואנים מצדם מפעילים לחצים על הממשלה שתשווה את התנאים. ביטול המכס על טלפונים סלולריים והנעלה והביטול המתוכנן של המכס על בגדי ילדים במסגרת "נטו משפחה" הם דוגמא לכך שהלחץ בסופו של דבר מצליח - שר האוצר לא ביטל את המכסים רק מתוך התחשבות במשקי הבית, אלא גם כסיוע ליבואנים שמתקשים להתחרות באינטרנט.

      אז קנו הרבה באינטרנט: ככל שהקניות באינטרנט ימשיכו לשחוק את הרווחים ממסים, נתקרב למצב שבו מוצרים שצריכים להיות סחירים אכן יהיו כאלו, מה שיוביל לירידה נוספת ביוקר המחיה.

      ד"ר אביחי שניר - כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.