(בווידאו: הסנאט האמריקאי מקבל את הרפורמה במס שהציע טראמפ)
בניסיון להביא לגידול בצמיחה בארצות הברית, החליט הנשיא דונלד טראמפ לבצע רפורמה במס ההכנסה ובמס החברות במדינה. הנשיא נבחר על בסיס ההבטחה "להחזיר את אמריקה להיות גדולה". בינתיים, למרות שהכלכלה צומחת בקצב סביר עדיין לא מדובר בקצב הצמיחה שהציבור האמריקאי חיכה לו.
הציבור האמריקאי מחכה לצמיחה בקצב דומה לזה של לפני שנת 2000. הציבורי האמריקאי עדיין זוכר את תקופת הנשיאות של ביל קלינטון, שבה התוצר גדל בכמעט ארבעה אחוזים בשנה. זאת היתה תקופה שבה הכלכלה גדלה בקצב מהיר, האינפלציה נשארה נמוכה וארה"ב הובילה את העולם בחדשנות טכנולוגית. מאז, כפי שאפשר לראות בתרשים 1, שמראה את קצב הצמיחה הממוצע בתקופתו של כל נשיא מאז אמצע שנות ה-70, הצמיחה הרבה פחות מהירה. התחושה בארה"ב היא שהיא מפסידה את המאבק הכלכלי מול הכוח העולה של סין.
הנסיון של טראמפ להאיץ את קצב הצמיחה לזה שהיה לפני שנת 2000, הוא בדיוק מה שטראמפ הבטיח לעשות. טראמפ מנסה לחזור אחורה, ולעשות את מה שכבר הצליח פעם אחת בעבר: הוא מנסה לעשות את מה שעשה הנשיא רונלד רייגן ברפורמת המסים הגדולה שלו בתחילת שנות ה-80, רפורמה שבזכותה הוא זכור כאחד הנשיאים המוצלחים ביותר מבחינה כלכלית.
תנאי התחלה דומים, מצע דומה
הנסיון הזה של טראמפ לשחזר את ההצלחה של רייגן מובן עוד יותר לאור קווי הדמיון בין שתי התקופות והמצע של שני האישים: רייגן החל את הקדנציה שלו בתקופה של מיתון כלכלי חמור והמהלכים שלו נועדו להתניע מחדש את הכלכלה. טראמפ נמצא במצב דומה הוא קיבל כלכלה שנמצאת אחרי שנים של צמיחה איטית, והוא צריך להאיץ את הקצב.
רייגן הצטיין, מצד אחד, בהסרה של חסמים בירוקרטיים על מערכת הבנקאות ועל תחומים אחרים בכלכלה האמריקאית (בעיקר הגז והנפט). מנגד, רייגן הטיל מכסים והגביל מאד את הייבוא לארה"ב בכדי לסייע לתעשייה המקומית. אלו שני דברים שנמצאים חזק מאד ברטוריקה של טראמפ: מצד אחד, הבטחה לביטול חלק גדול מהרגולציה של אובמה בתחומי הפיננסיים והבריאות, ומצד שני, הבטחה להגן על היצרנים האמריקאים מפני תחרות.
אז האם זה יכול להצליח לטראמפ באותה מידה שזה הצליח לרייגן? כנראה שלא. לפחות בטווח הקצר, הקלות המס על עסקים ועל ההכנסה של אנשים בעלי הכנסות גבוהות בהחלט יכולים להפוך את ארה"ב למקום יותר אטרקטיבי לעסקים ולכן לדחוף לגידול בקצב הצמיחה. אבל, מחקר של מכון ברוקינגס, מכון שמרני שאמור לתמוך במהלכים מהסוג שטראמפ ממליץ עליו, מראה שההשפעה של ירידה במס הכנסה שאינה מלווה בקיצוצים בהוצאות הממשלתיות על התוצר בטווח הארוך היא קטנה מאד. לפחות בינתיים, לא נראה שטראמפ מעוניין או מסוגל לקצץ בהוצאות הממשלתיות, גם בגלל שנראה שהוא מתכנן הגדלה בהוצאות הבטחון.
לקיצוץ במס החברות תהיה השפעה חיובית חזקה יותר. אבל גם ההשפעה הזאת תחלש לאורך זמן אם היא לא תלווה בקיצוצים מתאימים בהוצאה הממשלתית. בנוסף, הקיצוץ בהכנסות הממשלה ממסים יוביל לגידול בגרעון הממשלתי. רייגן התמודד עם הגרעון באמצעות העלאה של התשלומים לביטוח לאומי, מסים על מוצרים וביטול של פטורים שונים ממסים. בינתיים, טראמפ לא עושה מהלך מקביל. לכן, בתוך זמן לא ארוך, טראמפ יאלץ להתמודד עם הגרעון שהולך וגדל: הגרעון הזה כבר הוביל להשבתה של הממשל למשך כמה ימים בזמנו של אובמה. לא ברור איך טראמפ יצליח להתמודד עם המכשול הזה, ואם הוא יתקשה, הדבר עלול להוביל לגידול בריבית על החוב של ארה"ב, מה שיצור בעיה קשה להמשך הצמיחה באמריקה.
נושא הריבית הוא קריטי: חלק לא מבוטל מההצלחה של רייגן נבע מהעובדה שכשהוא התחיל את הקדנציה שלו, הריבית בארה"ב הגיעה ל-20%, כחלק מהנסיון של הנגיד אז, פול ווקר, להוריד את האינפלציה. מרמה כזאת, הריבית יכולה רק לרדת, מה שסייע מאד לכלכלה בזמנו של רייגן. טראמפ התחיל את הקדנציה עם ריבית של פחות מאחוז. לכן, הוא לא יקבל סיוע מירידה נוספת של הריבית.
כך שלמרות הדמיון המסוים, טראמפ יתקשה לשחזר את ההישג של רייגן. בעיקר בגלל שבזמנו של רייגן, קצב הצמיחה הנורמלי של ארה"ב היה באזור ה-3%-5%. מאז שנת 2000 המצב שונה. אנחנו עדיין לא יודעים את הסיבה, אבל מה שברור הוא שלמרות שהאבטלה בארה"ב נמוכה, קצב הצמיחה לא מתרומם, כנראה בגלל שהשיפורים הטכנולוגיים כבר לא מגיעים באותו קצב כמו לפני 30 שנים. אז אם הקצב של השיפורים הטכנולוגיים לא יאיץ פתאום, ייתכן שהרפורמה של טראמפ תאיץ את התוצר קצת בטווח הקצר, ובטווח היותר ארוך, הצמיחה תואט, אי השוויון יגדל, וטראמפ יצטרך להתמודד עם האופוזיציה התקשורתית שנובעת מכך.
ד"ר אביחי שניר- המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן