(בווידאו: צפו בדיווח מהבורסה למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS)
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מצא ליקויים בהפעלת תוכנית נבחרת הדירקטורים. בדוח מיוחד שמתפרסם היום (רביעי), בין היתר על רקע קידום חוק הג'ובים שאמור להקל על מינויים של שרים לשעבר וראשי רשויות מקומיות לדירקטורים, קובע המבקר כי יש להדק את הפיקוח על הליך הקמתה של הנבחרת.
בישראל פועלות היום כ-80 חברות ממשלתיות. חלקן, כמו חברת החשמל, התעשיה האווירית, מקורות ורכבת ישראל, הן מהחברות הגדולות במשק. בחברות אלו מכהנים דירקטורים, המופקדים על קביעת המדיניות של החברה, תקציבה, תקני העובדים ומעקב אחר פעילותה.
נבחרות הדירקטורים הוקמו על ידי שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, בשנת 2013, לאחר שנים שבהן נמצאו ליקויים בהליך המינויים לחברות הממשלתיות. המטרה הייתה לבנות מאגר איכותי של דירקטורים שמהם ייבחרו האנשים המתאימים לכהונה בחברות הממשלתיות.
האחראים על מינוי דירקטורים לחברות ממשלתיות הם שר האוצר והשר שתפקידו נוגע לאותה חברה, כשרשות החברות הממשלתיות מעורבת בתהליך. על פי החוק, בהליך בחירת הדירקטורים מעורבת גם הוועדה לבדיקת מינויים בראשות השופטת בדימוס בילהה גלאור. יחד עם זאת, הליך הקמתה של נבחרת הדירקטורים אינו מעוגן בחוק.
בחודשים האחרונים מקודם החוק שמכונה על ידי מבקריו "חוק הג'ובים", ולאחרונה הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על הממשלה למנות משנים למנכ"לי משרדי הממשלה כמשרות אמון, וזאת עד להכרעה בעתירה בנושא. דוח המבקר המתפרסם על רקע קידום החוק, מוצא מספר ליקויים גם בפרוייקט נבחרת הדירקטורים.
מתוך 61 חברות ממשלתיות ל-39 לא היה יו"ר
חלק חשוב בביקורת בדוח המבקר נוגע לאפקטיביות של התכנית. בביקורת שנערכה בשנתיים האחרונות, מצא המבקר כי נכון למאי 2017, מתוך 61 חברות ממשלתיות ל-39 לא היה יו"ר, ל-15 לא היה קוורום (מספר מינימלי של חברים בדירקטוריון המאפשר לערוך הצבעה), ל-8 חברות לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 54%.
מתוך 13 חברות בנות ממשלתיות ל-10 לא היה יו"ר, ל-4 לא היה קוורום, ל-5 לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 47%. מתוך 14 חברות מעורבות ל-11 היה חסר יו"ר, ל-6 לא היה קוורום, ל-5 לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 43%.
בנוסף, מצא המבקר כי במקרים רבים הגדרת פרופיל המועמד הרצוי למשרת דירקטור אינה ברורה. רשות החברות הממשלתיות לא פרסמה מהו מספר המועמדים הנדרש לכל פרופיל ולא תיעדה בחלק מהמקרים באופן מלא את ראיונות המועמדים. נמצאו מקרים בהם לא מולאו במסמכי הראיון עיקרי ההתרשמות של המראיינים מתשובות המועמד על כל השאלות שנשאל או על חלקן ולא ניתן הסבר במסמכי הראיון לניקוד שניתן למועמד בכל הפרמטרים או בחלקם.
במקרה אחד שמצויין בדוח נכתב כי במסגרת הרצון להקפיד על ייצוג הולם, נבחרת מועמדת ערביה למשרה ברמת סיווג גבוהה למרות שקיבלה ניקוד הנמוך מהניקוד המינימלי הנדרש מהמגזר הערבי בפרופיל זה כדי להתקבל לנבחרת.
לא גובש נוהל לכתיבת חוות דעת
המבקר אף מצא כי שרים שהעדיפו לבחור לדירקטוריונים חברים שלא מהנבחרת הליך אפשרי במסגרת החוק עשו זאת בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ללא שיטה מסודרת וללא שקיפות. עוד עלה כי השרים המופקדים על המינוי ועוזריהם אינם מקפידים על אימות הפרטים שהמועמדים ממלאים בשאלון הייעודי.
בהקשר זה לא תמיד ברור כיצד מוערכים המועמדים על ידי רשות החברות הממשלתיות. המבקר מצא כי הרשות לא גיבשה נוהל לאופן כתיבת חוות הדעת של הרפרנט מטעמה על דירקטורים ששרים מבקשים לחדש את כהונתם. בנוסף נמצא כי חוות הדעת של הרפרנטים הן סובייקטיביות, לא שיטתיות ולא אחידות ולעתים הן אינן משמעותיות ואינן מבוססות דיין.
גם לאחר מינויים לתפקיד, מצא המבקר כי רשות החברות הממשלתיות אינה עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות דירקטוריון, ואינה פועלת על פי חוק לפיטוריו של דירקטור הנעדר מישיבות דירקטוריון.
ממצא חמור נוסף נוגע לעובדה שאין טיפול מסודר בתלונות אנונימיות בנוגע למועמדים לתפקיד דירקטור או יו"ר דירקטוריון. לא נקבע אחראי לטיפול בתלונות, שאינן מתועדות ומטופלות בצורה שיטתית. המבקר אף מציין מתיחות בין הרשות, שמעורבת עמוקות בהליך המינוי למרות שמעמדה אינו מעוגן בחקיקה, לבין השרים המוסמכים על המינוי מבחינת החוק.