פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בנות ממשיכות: נשות העסקים שהגדילו את הירושה ב-2017

      גבות הורמו כאשר הן קיבלו את השליטה על חברות ענק השוות מיליארדים, אבל ניהול מוקפד ועלייה בשווי החברות העמידו את הספקנים במקומם. שרי אריסון, דנה עזריאלי וליאורה עופר הן יותר מסתם יורשות

      בנות ממשיכות: נשות העסקים שהגדילו את הירושה ב-2017
      צילום: יותם רונן, עריכת וידאו: ניר חן

      (בווידאו: גיא בן סימון, כתב ביזפורטל, מדווח למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS על הקניות לחג המולד באמזון)

      לפני שנים הן ירשו מיליארדים, אבל היום הן שוות הרבה יותר. שלוש היורשות העשירות בישראל מנהלות עסקים בשווי של מיליארדי דולרים, שומרות על פרופיל תקשורתי נמוך ומוקפד ומחשבות בזהירות סיכונים.

      שרי אריסון, דנה עזריאלי וליאורה עופר עונות להגדרה המקובלת של "טייקוניות", אבל שמותיהן מעולם לא עלו בהקשר של "תספורות" למשקיעים באגרות החוב. גבות הורמו כשקיבלו לידיהן אימפריות מן המוכן, אבל הן הדהימו את אנשי הפיננסים ביכולתן לנווט את קבוצות העסקים שלהן דרך סערות ומשברים. בסוף 2017 הן יכולות לסכם עוד שנה מוצלחת בעסקים.

      לקריאה נוספת:
      הבנקים לא ייעלמו בגלל הביטקוין - הם יתכווצו
      הישראלים מוציאים 20 מיליארד שקל בשנה על בתי קפה ומסעדות
      מתיחת פנים לקופיקס: מחירי הקפה והסנדוויץ' חוזרים ל-5 שקלים

      שרי אריסון

      שרי אריסון (יח"צ)
      שרי אריסון (צילום: יח"צ)

      שרי אריסון (60) היא העשירה והבולטת בין נשות העסקים בישראל. אביה, המיליארדר תד אריסון, עשה את הונו בעסקי ספנות בארצות הברית. בשנות התשעים העתיק את מגוריו מפלורידה לתל אביב וביצע כאן מספר השקעות, שהבולטות בהן היו רכישת השליטה בבנק הפועלים ובחברת התשתיות והבנייה שיכון ובינוי. עם המעבר לישראל העביר אריסון את עיקר עסקיו - חברת הספנות "קרניבל קרוז" לבנו מייקל, שנותר בארצות הברית. בתו הצעירה, שרי, עלתה בעקבותיו לישראל, אולם אריסון מעולם לא ייעד אותה, על פי עדותה, לעסקים.

      לפני מותו, מינה אריסון את איש אמונו, שלמה נחמה, למעין "חונך" לשרי שקיבלה לידיה את השליטה בעסקיו בישראל. נחמה, ששימש יו"ר בנק הפועלים, נפרד משרי שבע שנים מאוחר יותר, כשהוא מוכר את מניות המיעוט שלו בחברת אריסון השקעות. אריסון המשיכה בניהול עסקיה לבדה, כשהיא נעזרת במנהלת העסקים הראשית שלה ואשת אמונה אפרת פלד.

      ההנחה הרווחת שאריסון תתקשה בניהול העסקים המסועפים ללא סיוע של איש עסקים מנוסה לצידה התבדתה חיש מהר. אריסון אמנם לא התבלטה ביוזמות עסקיות ראויות לציון אולם היא משכילה לנהל את עסקיה בזהירות וללא תקלות קשות. מאז ירשה את השליטה בבנק הפועלים שילשה ההשקעה את שווייה, בגלל עליית ערך מניות הבנק וחלוקת דיבידנדים.

      אבל הפועלים לא ידע רק הצלחות תחת שליטתה של אריסון. כשפרץ המשבר הפיננסי התברר שהבנק, אז בראשותו של נחמה, נאלץ לרשום הפסדים כבדים בגלל השקעה בניירות ערך מגובי משכנתאות שערכם האמיתי היה נמוך בהרבה מהמחיר ששילם הבנק. משבר ניהולי חמור התרחש כאשר התברר שיו"ר דירקטוריון הבנק, דני דנקנר, מעל באמון וניצל את מעמדו לגריפת רווחים אישיים על חשבון הבנק. בנק ישראל דרש מאריסון לפטר את דנקנר מבלי לחשוף את החשדות נגד היו"ר. אריסון ניסתה להתייצב לצידו של דנקנר בטענה שאינה מוכנה לפעול מבלי לדעת מה הסיבה לדרישת בנק ישראל.

      גורמים בשוק ההון מעריכים מזה זמן רב שאריסון אינה מעוניינת להמשיך ולשלוט בבנק הפועלים. בעבר נאלצה אריסון להתמודד עם ביקורת קשה לאחר שהבנק הכריז על פיטורים של מאות עובדים במסגרת תכנית התייעלות. על פי ההערכות, הנשמעות גם מהמפקחת על הבנקים, ייאלץ הבנק בקרוב להפעיל תכניות התייעלות מקיפות יותר שיפגעו באלפי עובדים נוספים. אריסון מסרה אמנם שהיא מנהלת מגעים מתקדמים למכירה של מחצית ממניותיה בבנק למשקיעים אמריקאים תמורת 3.25 מיליארד שקל, אולם טרם נחתמה עסקה מחייבת בין הצדדים. מקורבים לאריסון מכחישים את ההערכות שהמכירה היא מהלך המקדים ויתור על השליטה בבנק ומכירת יתרת האחזקות.

      לאריסון אין כמעט מעורבות אישית בניהול בנק הפועלים, בעיקר בשל מגבלות שמטיל בנק ישראל על בעלי השליטה בבנקים. השפעתה ניכרת יותר בהתנהלותה של שיכון ובינוי אחזקות. אריסון מנסה להדגיש בחברה נושאים של קיימות: שמירה על איכות הסביבה, שימוש באנרגיות נקיות ואחריות חברתית. החברה ביצעה השקעות גדולות במתקנים סולאריים להפקת אנרגיה מהשמש, ומדגישה את השמירה על הסביבה בפרויקטים שהיא בונה. תחת הנהגתה של אריסון נותרה שיכון ובינוי חברה רווחית ויציבה אולם בשנים האחרונות היא אינה נהנית מצמיחה המאפיינת חברות אחרות בתחומי פעילותה.

      אריסון ניסתה במהלך השנים את כוחה גם ביזמויות עסקיות מקוריות - בהשקעות קטנות יחסית להיקף רכושה העצום. היא כשלה במיזם להקמת רשת אורחנים בגליל ובמוקדי תיירות אחרים, בשיתוף עם חברת אגד. החברה הפרטית "מיה" של אריסון משקיעה בטכנולוגיות מתקדמות לפיתוח מערכות מים והשקיה, ופועלת בחו"ל. מידת ההצלחה העסקית של החברה לא ידועה.

      דנה עזריאלי

      דנה עזריאלי (יח"צ)
      דנה עזריאלי (צילום: יח"צ)

      איש העסקים המנוח דוד עזריאלי חילק את רכושו בין שלוש בנותיו: דנה, שרון ונעמי. בעת מותו, ב-2014, נאמד שווי רכושו בכחמישה מיליארד שקל. היתה זו הבת הצעירה, דנה, שגילתה עניין בעסקים, ולכן דאג עזריאלי לשלבה מבעוד מועד בעסקיו המסועפים, שהתחלקו בין צפון אמרקה לישראל.

      כשהאב הלך לעולמו היתה דנה מוכנה: מספר שנים קודם היא מונתה למועצת המנהלים של קבוצת הנדל"ן הציבורית הגדולה, ולסגן יו"ר הדירקטוריון. כשמת דוד עזריאלי היתה הבת מוכנה לנהל את החברה ששוויה היה כ-13.5 מיליארד שקל. דנה המשיכה במסורת: התמסרות מוחלטת לתפקיד, מעקב אישי צמוד אחר הנכסים ופעילות הפיתוח והצמדות לאסטרטגיה ברורה. בשנותיו האחרונות ניסה עזריאלי לגוון מעט עסקיו ונכנס לתחומים חדשים מבחינתו: כך רכשה הקבוצה את חברת חומרי הבניין "טמבור" או את קבוצת ההשקעות "גרנית הכרמל" שבמרכזה חברת האנרגיה סונול. את טמבור הספיק עזריאלי למכור, דנה השלימה את מכירת סונול שנתיים מאוחר יותר.

      עזריאלי היה גאון עיסקי שהביא לישראל את בשורת הקניונים. הוא בנה את הקניון הראשון ברמת גן ושיחזר את ההצלחה ב-15 קניונים נוספים שבנה ברחבי הארץ. עוד לפני שהגיעה דנה לתפקיד היה ברור שהענף הגיע לרוויה ושיש לחפש אחר מנועי צמיחה אחרים. ההמשך הטבעי היה הקמת בנייני משרדים. ההחלטה האסטרטגית החשובה ביותר שקיבלה דנה עזריאלי היה השקעה ברשת בתי אבות. זהו ענף מסובך המשלב ידע בנדל"ן ושירותים לאוכלוסייה מבוגרת ובעלת צרכים מיוחדים.

      עזריאלי בחרה להיכנס לתחום באמצעות רכישת בית אבות של חברת פאלאס הפונה ללקוחות מבוססים יחסית היכולים לרכוש דיור מוגן מודרני ומשוכלל במיקום מרכזי. עזריאלי מניחה שבעקבות עליית רמת החיים והזדקנות האוכלוסיה צפוי גידול מהיר יחסית בקהל היעד המסוגל להרשות לעצמו את שירותי הרשת. זהו תחום השקעה יציב יחסית אבל ההצלחה אינה מובטחת ודורשת סבלנות וראיה ארוכת טווח.

      היום מהווים הקניונים רק פחות מחצי מתיק ההשקעות של עזריאלי, לצד רשת בתי האבות, בנייני משרדים והשקעה של כמאה מיליון דולר בחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד. השקעה קטנה יותר, עשתה דנה עזריאלי לאחרונה בחברת המסחר המקוון ביי2נטוורקס אותה רכשה ב-61 מיליון שקל.

      האיום הגדול ביותר על הקניונים בעולם המערבי הוא המסחר המקוון, המעביר אליו חלק גדול מלקוחות האופנה שעליהם מבוססים הקניונים. השינוי בהרגלי הקונים כבר הביא לקריסתם של מרכזי קניות בארצות הברית. גם בישראל חשים בשינוי וההשקעה של עזריאלי במערכת המסחר המקוון נועדה למתן את הפגיעה הצפויה במכירות הפיזיות. עם זאת עזריאלי אינה צופה שהקניונים המצליחים שלה יתרוקנו בעתיד הקרוב: "הקניה בחנויות הפיזיות תמשיך להתקיים לצד הקניות ברשת", אמרה עזריאלי לא מכבר.

      היום נהנית דנה עזריאלי מאמון רב מצד המשקיעים. מניותיה של קבוצת עזריאלי היו תמיד אחת ההשקעות המשתלמות בבורסה. מאז כניסתה של עזריאלי לתפקידה עלה שווי החברה בכ-75%, מתוך זה עליה של 20% רק בשנת 2017.

      ליאורה עופר

      ליאורה עופר (יח"צ)
      ליאורה עופר (צילום: יח"צ)

      מגיל צעיר מאד ידעה ליאורה עופר שהיא תהיה חלק מעולם העסקים, כמו אביה יהודה (יולי) עופר, סבה ברנרד ומרבית בני המשפחה האחרים. עסקי משפחת פרושים על פני תחומים רבים: ספנות, נדל"ן, תעשיה ושירותים. אביה יולי התמחה בעיקר בנדל"ן.

      בצעירותה מינה אותה האב לנהל את חברת חוף האלמוג, שנכסיה העיקריים היו שני מלונות באילת. חוף האלמוג היתה חברה ציבורית בעת שנוהלה על ידי עופר ובהמשך נרכשו מניותיה מהציבור וליאורה טיפלה במכירת נכסיה. חוף אלמוג היתה נכס שולי בקבוצת העסקים של יולי עופר שכללה נכסי נדל"ן רבים, ספנות ומפעל מתכת.

      רק בשנת 2007, לאחר שיולי עופר התבגר והקטין את פעילותו העסקית, קודמה ליאורה לתפקידים מרכזיים יותר בקבוצה. היא מונתה לסגנית יו"ר חברת הקניונים מליסרון, בתוך שנה קודמה לתפקיד היו"ר, הפכה לבעלת הדעה הקובעת בחברה ונערכה לקבל לידיה את עסקי הנדל"ן של עופר כאשר יפרוש סופית מפעילות.

      חברת מליסרון היתה קטנה כשקיבלה אותה ליאורה, והנכסים שלה היו שני קניונים: האחד ברעננה ("רננים") והשני בקריית ביאליק ("הקריון"). ההזדמנות לזינוק הגדול קדימה הגיעה כאשר חברת אפריקה ישראל נקלעה למשבר והעמידה למכירה את הקניונים הרווחיים שלה. עופר קנתה את הקניון הגדול ברמת אביב וקניון קטן יותר ("הסביונים") בעסקה של 1.1 מיליארד שקל.

      שנתיים מאוחר יותר נרכשו הקניונים של חברת בריטיש ישראל. בעסקת הענק נרכשו על ידי מליסרון 16 קניונים והיא עקפה את "מלך הקניונים" דוד עזריאלי. החשש שמליסרון הגיעה לשליטה מוגזמת בשוק מרכזי הקניות הצפוף הניעה את הממונה על ההגבלים דיויד גילה להתנות את אישורו לעסקה עם בריטיש במכירה של חמישה מהקניונים של מליסרון. המשמעות היא שמליסרון מיצתה את יכולתה לצמוח באמצעות רכישת קניונים נוספים, לפחות בשנים הקרובות. הקבוצה כוללת היום 20 קניונים וכן עשרות אלפי מטרים רבועים של פארקים לתעשיות עתירות מדע, משרדים ומרכזים מסחריים, בשווי כולל של 17 מיליארד שקל.

      יולי עופר נפטר ב-2011 כשהוא מוריש לשני ילדיו, ליאורה ודורון את חברת עופר השקעות שהנכס העיקרי שלה הוא מליסרון. למרות שרכושו הרב חולק שווה בשווה, זכתה ליאורה בשליטה בחברת עופר השקעות. אחיה דורון ראה עצמו מקופח וניהל מאבק משפטי ארוך, שבסיומו ניצחה ליאורה ונותרה בעלת השליטה במליסרון: היא מחזיקה ב-52% מעופר השקעות, השולטת ב-81% במליסרון. שווי רכושה האישי של ליאורה עופר נאמד היום בכ-4 מיליארד שקלים.

      מהלכים אלה של ליאורה עופר היו מהלכים נועזים, שבוצעו בעזרת מינוף גבוה של הלוואות בנקים. בשוק ההון טענו רבים שליאורה עופר ומנהל רשת הקניונים שלה, אבי לוי, לקחו סיכונים גבוהים והם עלולים לשלם מחיר גבוה במקרה שהרוחות בשוק הנדל"ן ישנו כיוון. עופר היתה מודעת לסיכון ופעלה בשנים האחרונות להקטנת החוב הרובץ על החברה באמצעות הנפקות מניות והכנסת גופים מוסדיים כשותפים כנגד הזרמת הון לחברה. מליסרון נחשבת היום לחברה יציבה מבחינה פיננסית. איגרות החוב שלה זוכות לדירוג גבוה של AA -, והיא שומרת על מיקוד אסטרטגי בתחום הנדל"ן המסחרי. בניגוד לחברות אחרות העוסקות בקמעונות, ליאורה עופר אינה רואה צורך להיכנס להשקעות בתחום המסחר האלקטרוני.

      עדכון ראשון 28.12 17:00