(בווידאו: אלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן מדווח במהדורה המרכזית של וואלה! NEWS על המסחר בבורסה והדאגות מהתחזקות הביטקוין)
במהלך החודשים האחרונים משגע הביטקוין - המטבע הווירטואלי - את העולם. שערו מזנק בקצב מסחרר ובשבוע שעבר הוא כבר נשק ל-20 אלף דולר. השבוע המטבע דווקא צונח במהירות ושערו ירד אל מתחת ל-12 אלף דולר. עדיין לא ברור עם מדובר בשינוי מגמה זמני או בקריסה אמיתית - בכל מקרה לטכנולוגיה אותה מייצג המטבע צפויה להיות השפעה מהותית על הכלכלה.
בשיחת אגב שנערכה במזנון הכנסת, העריך השבוע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הבנקים עתידים להיעלם בעתיד. לדבריו, הדבר ייגרם כתוצאה מהביטקוין או טכנולוגיה חדשה אחרת. ספק אם השואל, שבסך רצה לדעת מה דעתו של ראש הממשלה על השקעה בביטקוין, הבין למה התכוון נתניהו.
אולם נראה כי ראש הממשלה דווקא מעודכן היטב בהתפתחויות. אלפי חברות סטארט אפ, מחלקות פיתוח של חברות ענק ובנקים מגייסים את מיטב המוחות כדי לפתח טכנולוגיה שתייתר, כנראה, חלק ניכר מהפעילות הבנקאית כפי שהיא מוכרת לנו.
הטכנולוגיה הזו מכונה "בלוקצ'יין" - בתרגום מאולץ משהו, שרשרת של בלוקים. הבלוקים המדוברים הם בלוקים של מידע, המחוברים ביניהם בשרשרת שמחברת ומקשרת בין המידע החדש שנוצר, מצפינה אותו ומאחסנת אותו באופן מאובטח. גם כסף, כשחושבים על זה, הוא סוג של מידע; והשימוש העיקרי של הבלוקצ'יין יהיה, כפי הנראה, שמירה והעברת כסף בין אנשים.
התנגדות עזה למטבע
הביטקוין הוא הדוגמה המוכרת לשימוש בבלוקצ'יין ולפוטנציאל של הטכנולוגיה לשנות את העולם. מפתחי הביטקוין, שזהותם אינה ידועה בוודאות, המציאו מטבע שניתן לשמור אותו ולהצפין אותו באופן בטוח ברשת האינטרנט.
הביטקוין מאפשר לבעליו להעביר אותו מהר וללא עלויות תיווך מיותרות מהאחד לשני, מכל מקום לכל מקום על פני הגלובוס. הקלות בשימוש מפתה רבים להמיר את כספם למטבע הווירטואלי הנוח. בהמשך התפתח גם סחר בביטקוין, והביקוש העצום הקפיץ את שערו למחירים אסטרונומיים.
המסחר במטבע היה אמור להיות תופעת לוואי של השימוש המסחרי בו, אבל בינתיים זהו השימוש העיקרי. למרות התלהבות המשקיעים והגישה הליברלית שנוקטות חלק מהמדינות המתייחסות לביטקוין כמטבע לגיטימי, קמה במרבית העולם המערבי התנגדות עזה למטבע הווירטואלי והסחר בו.
אין כמעט בנקאי או נגיד בנק מרכזי שאינו מזהיר כי הביקוש העצום לביטקוין אינו אלא בועה ספקולטיבית, שסופה להתפוצץ ולקבור את כספי המשקיעים. רשות ניירות ערך בישראל פתחה במלחמת חורמה נגד הביטקוין, ואף הטילה הגבלות על מסחר במניות של חברות שינסו לשלב מטבעות וירטואליים בעסקיהן.
יש סיבה לבהלה הזו: בניגוד למטבעות הרגילים, אין מאחורי הביטקוין בנק מרכזי שיכול לכוון את השימוש בו ולפקח על יציבותו; ואין שוק סחורות ושירותים המאפשר להעריך את שוויו ואת כוח הקנייה שלו. חלק גדול מהסחורות והשירותים המוצעים למכירה תמורת ביטקוין, מבטא רק את נכונות המוכרים להשתמש בו כאמצעי להעברת הכסף: ברגע ביצוע העסקה הם ממירים את הביטקוין שקיבלו מהלקוח למטבע רגיל, בדרך כלל לדולרים.
צפו בדיון: בעד או נגד הביטקוין במהדורה המרכזית של וואלה! NEWS
המשכורת יכולה להיכנס ישירות לחשבון הדיגיטלי
הביטקוין ומטבעות וירטואליים רבים כמותו המסתובבים בשוק, אינם אלא דוגמאות לכוחה העצום של הטכנולוגיה הפיננסית החדשה לשנות את העולם. טכנולוגיית ההצפנה והעברה ברשת יכולה לשמש יישומים רבים בכל מקום שבו נדרשים שמירה והעברה של אינפורמציה מאובטחת.
בחברת הייעוץ בייקר טילי מציינים שימושים אפשריים של שמירה והעברת מסמכים, או וידוא מקוריות של מסמכים או מסמכי זיהוי. לא קשה לדמיין איך יראה עולמנו, כאשר תפותח הטכנולוגיה ויוסרו חסמים רבים על פעילותה - ולכך רמז ראש הממשלה בשיחה בכנסת.
היכולת להחזיק ולהעביר כסף בצורה דיגיטלית ומאובטחת, יכולה לפטור אותנו מהשימוש בחשבון בנק. אין סיבה לקבל את המשכורת לחשבון ולשלם עמלות - אם המשכורת יכולה להיכנס ישירות לחשבון הדיגיטלי. מהחשבון הדיגיטלי אפשר יהיה לשלם בכל מקום בעולם, ללא צורך בשערי המרות מטבע ועמלות.
החשבון הדיגיטלי יוכל לערוך מכרזי בזק בין בעלי חשבונות אחרים המוכנים לשלם לנו ריבית על יתרת הזכות שלנו, או לממן תמורת ריבית את יתרת החובה שלנו. יתכן שגם נוכל לגייס הלוואה לרכישת דירה או מכונית באמצעות מימון המונים, שייערך באמצעות הרשת בין בעלי חשבון אחרים המעוניינים להשקיע בנו.
לא רק הבנקים - גם הממשלות חוששות
לא רק לבנקים יש סיבה לחשוש ממה שהם מכנים "חשבון אגרגטיבי" ממוחשב - גם הממשלות חוששות. ממשלות נעזרות בבנקים לצורך דיווח ומעקב אחר תנועות כספים, ולעתים אף לצורך החרמת כסף מגורמים עברייניים או יירוט העברות של ארגוני טרור. זו הסיבה שממשלות שונאות העברות כספים במזומן - ופועלות בשנים האחרונות לצמצם בכל דרך אפשרית את השימוש בו.
מערכות הבלוקצ'יין שיפעלו ללא תיווך הבנקים, עלולות לפגוע ביכולתן של הממשלות למנוע העברות כספים בלתי חוקיות; או לעקוב אחר הכנסות שלא שולם עליהם מס כחוק. נראה שמפתחי המערכות החדשות יצטרכו למצוא דרך לספק לממשלות אפשרות למעקב אחרי העברות הכספים, כתנאי לשיתוף פעולה מצדן.
בשנים האחרונות משקיעים בנקאים ברחבי העולם מיליארדי דולרים בניסיון להשתלב בטכנולוגיה החדשה, לנסות להשתמש בה לטובתם ולנטרל את האיומים שהיא צופנת. האפשרות שאנשים ועסקים יפסיקו לנהל חשבונות עובר ושב בבנקים, עלולה להיות מהלומה קשה ביותר. לבנקים יש את כל הסיבות להניח שבעתיד הנראה לעין הם יצטרכו להתכווץ מאוד. כבר היום יש במערכת הבנקאית הישראלית אלפי עובדים מיותרים, שהבנקים מתכוונים לצמצם את מספרם בשנים הקרובות.
אבל הבנקאות לא תיעלם מהר כל כך - כמו פירמות רואי החשבון הגדולות שכמעט נעלמו בעידן המחשב, צפויים הבנקים להפוך לחברות ייעוץ פיננסי, שיסייעו לאנשים פרטיים ולעסקים לקבל החלטות מורכבות ולנהל סיכונים בהשקעות ובאשראי.
בישראל: הבנקים מקשים על הסחר
המסחר בביטקוין בישראל מבוצע בעיקר במזומן. מי שינסה לקנות מטבעות וירטואליים באמצעות תשלומים בצ'קים או בהעברות בנקאיות עלול להיתקל בקשיים לא מבוטלים. לפחות לשניים מהבנקים, הבנק הבינלאומי ודיסקונט, יש מדיניות ברורה וקשוחה שלא לספק שירותים ללקוחות לצורך מסחר בביטקוין.
הסיבה: על פי תקנות בנק ישראל, צריכים הבנקים למנוע שיתוף פעולה עם פעולות שעשויות לשמש להלבנת הון או עבירות אחרות. מכיוון שהביטקוין משמש, לעתים קרובות, לצרכי הלבנות הון והעברות כספים למטרות לא חוקיות - חוששים חלק מהבנקים מהאפשרות שיואשמו בסיועי לפעולות כאלה.
המדיניות של שני הבנקים הגדולים גמישה יותר. בנק לאומי נתקל בתביעה משפטית, לאחר שסירב לספק שירותים לחברת "ביטס אוף גולד" העוסקת בסחר בביטקוין. החברה עתרה לבית המשפט, שהוציא צו מניעה זמני אשר חייב את הבנק להמשיך לספק לחברה שירותים, אך המחלוקת טרם הוכרעה. בנק הפועלים מאפשר לבצע פעולות באמצעותו, אבל הלקוחות נדרשים לחתום על הצהרות שהקנייה לא תשמש לצרכי הלבנת הון.
בבנק מזרחי טפחות לא מגבילים לקוחות פרטיים בהעברת כספים לצורך קנייה או מכירה של מטבעות וירטואליים. עם זאת, נמנעים ממתן שירותים בעסקים למסחר בביטקוין, ככל הנראה בגלל החשש לסיכון העסקי שבהשקעות במטבע.
ההגבלות הבנקאיות נחשבות לאחד הגורמים לכך שהמסחר בביטקוין בישראל מצומצם מאוד, וישראלים אינם יכולים להשתמש בחשבונות בנק מקומיים לצורך מסחר מקוון בבורסות הביטקוין ברחבי העולם. עם זאת, נראה שלא יהיו מגבלות חוקיות על פעילות של ישראלים בזירות בהן נסחרות אופציות על הביטקוין. בבורסות אלה יכולים המשקיעים להמר על תנודות המטבע - מבלי להשקיע ישירות בביטקוין.
גורמים שפנו למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, בבקשה למתן הנחיות ברורות, הופנו לתקנה המחייבת את הבנקים להימנע משירותים העשויים לשמש לפעולות בלתי חוקיות. אבל התקנה אינה מתייחסת באופן ישיר לסחר מטבעות וירטואליים, והפעילים בשוק טוענים שהבנקים אינם פועלים כשורה - כשהם מחשידים כל סוחר בביטקוין כעבריין מס בפועל או בפוטנציה.
עדכון ראשון 21.12 17:00