(בווידאו: כך נראתה הסערה הגדולה סוף השבוע)
במהלך סוף השבוע האחרון פקדה את ישראל סערה חזקה שהביאה עימה כמויות גדולות מאוד של גשם, בליווי רוחות עזות של עד 90 קמ"ש. למרות ההכנה מצד רשויות רבות, בעיקר בערי החוף, התקבלו מאות דיווחים מכל רחבי המדינה על נזקים קשים לרכוש.
בין היתר דווח שבתל אביב נפלו מספר עצים על רכבים ברחבי העיר ורחוב הירקון נחסם לתנועה בעקבות בור שנפער באמצע הכביש. ליד חדרה הצליחו כוחות ההצלה להציל שני ילדים ואת סבם בן ה 70 לאחר שמכוניתם שקעה בשיטפון. בחיפה עף גג ממבנה, עצים רבים קרסו ומכוניות טבעו בהצפה. בבאר שבע הוצף רחוב ראשי ונסגר לתנועה ובאשקלון שוב קרסה מערכת הביוב והרחובות רבים הוצפו.
ברוב המקרים אין מדובר ב"כוח עליון" וניתן לתבוע את האחראים לנזקים השונים.
נזקי הצפה ורוחות סערה
לרוב, מכסות פוליסות ביטוח של דירות מגורים נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד, שיטפון ונזקי ברק. זאת, להבדיל מנזקים שנגרמו כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה או הקירות - שאינם מכוסים בפוליסה. במקרים רבים נאלצו חברות ביטוח לפצות מבוטחים שרוחות עזות חדרו לביתם ושברו זגוגיות, חפצים וציוד. הכל בהתאם לכיסוי בפוליסת הביטוח.
יש לשים לב כי פוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות, בבסיסן, פיצוי בגין נזקי סערה. ניתן להוסיף נזקים אלה, תוך הרחבת הפוליסה, בתמורה לתשלום פרמיה מוגדלת. עלות הפרמיה בגין כיסוי נזקי טבע עומדת על כ- 0.4% מסכום ביטוח המבנה. מומלץ לוודא כי הפוליסה אכן כוללת כיסוי בגין נזקי טבע. מבוטחים רבים אינם מייחסים לכך חשיבות בשל נדירותם של נזקים אלה. אולם, כאשר הדבר מתרחש - יכולים נזקי סערה לגרום להפסדים כלכליים רבים ולהוצאה כספית עצומה.
יש להניח כי תתעורר מחלוקת עם חברת הביטוח לגבי מה ההגדרה לסערה או שיטפון. חברת הביטוח תנסה להוכיח כי אין להגדיר את האירוע ככזה ובדרך זו תנסה לחמוק מתשלום פיצוי. בתי המשפט אינם ממהרים לקבל את הפרשנויות הרחבות של חברות הביטוח בנסותן לדחות את תביעות המבוטחים.
כך למשל, באחד המקרים קבע בית המשפט שהפוליסה במהותה נוגעת לאפשרות של פיצוי בגין נזק שייגרם כתוצאה מסערה, גם אם הוא נזק מים שנגרם כתוצאה מחלחול לקירות או לתקרה, ובלבד שהוא נגרם כתוצאה מהסערה ולא כתוצאה מבעיות שונות במבנה. בפוליסות ביטוח סטנדרטיות אין כיסוי לנזקי קרה - נזקים שנגרמו כתוצאה מפיצוצים בצנרת עקב הקרה או מקפיאת מים בדודים. לכך ניתן למצוא פיתרון במסגרת הכיסוי לנזקי צנרת.
לחברות הביטוח יהיה קשה מאוד להוכיח כי פיצוץ צנרת אירע דווקא כתוצאה מהקרה ולא כפיצוץ צנרת "רגיל". בכל מקרה, אם הלקוח רכש כיסוי עבור נזקי טבע, ובנוסף רכש כיסוי עבור נזקי צנרת - לא תהא לחברת הביטוח אפשרות לחמוק מאחריות מפיצוי בגין פיצוצי צנרת. שכן, חברת הביטוח תהא אחראית בין אם מכוח הכיסוי עבור נזקי טבע (אם תידחה טענתה כאילו מדובר בנזקי קרה) ובין אם מכוח הפיצוי עבור נזקי צנרת.
יש לשים לב שבעלי ומחזיקי מקרקעין מחוייבים לבצע תחזוקה תקינה - פתיחת תאי ניקוז בחצרות ומרזבים, וביצוע פעולות להקטנת נזקים צפויים.
אך חברות הביטוח אינן הכתובת היחידה - הרשויות המקומיות מחוייבות לנקוט באמצעים סבירים על מנת לדאוג לשלומם ובטחונם של המצויים בשטחים ציבוריים שבשליטתן והחזקתן. זאת, לרבות איתור מפגעים ותחזוקה שוטפת.
הרשויות המקומיות אחראיות על מערכות התיעול והניקוז בתחומיהן, ומחוייבות לפעול על מנת שמערכות אלה יפעלו באופן תקין. בתי המשפט דחו, פעם אחר פעם, את נסיונן של הרשויות המקומיות לטעון כאילו הצפות שאירעו בתחומיהן הן בבחינת "כוח עליון" וחזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג - מה גם שמקרי ההצפות נשנים מדי חורף ואינם בבחינת הפתעה בלתי צפוייה.
מעבר לכך, ניתן לבדוק הטלת אחריות על גורמים נוספים. באחד המקרים ביצעה מע"צ תיקונים בכבישים, וההצפות מילאו את הבורות והשקיעות שנוצרו בכביש. נהגים נקלעו לתאונות דרכים בשל השקיעות בכביש שהתמלאו במים, אותן לא ראו בשל החושך והסערה. האחריות הוטלה על מע"צ בגין היעדר שילוט מספיק.
נזקים מעצים שקרסו
חדשות לבקרים מתפרסמות תמונות של עצים שקרסו בסערה וגרמו נזקים לגוף ולרכוש. במקרה כזה, ראשית דבר יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס - האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו.
אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם ולוודא שישרדו בתנאי סערה. על הרשות המקומית להוכיח שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם.
במידה שמוכח, כי הרשות המקומית הפרה את חובתה - ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך נדרש תובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות, אובדן ימי עבודה וכיוצ"ב).
אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה/הגננות, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ.
בכל אחד מהמקרים, אם נגרם הנזק במהלך עבודה, או בדרך אליה או ממנה, ניתן להתייחס אל האירוע כתאונת עבודה, ולתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין כך. אם ענפי עץ פגעו בכלי רכב, ניתן לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב - בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה.
נזקים מחפצים שעפו ברוח
חפצים עפים ברוח עלולים לגרום נזקים רציניים ביותר. סערות עלולות לגרום לנפילת פרגולות, סוככים, מבנים קלים, רמזורים, דלתות ועוד. לאחרונה פורסם על דלת מכולה שעפה ברוח וגרמה נזק, ואפילו על תחנת אוטובוס שעפה בסערה ופגעה ברכב.
לנפגע יש זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה כי החפצים לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי. כך למשל, במקרה של סוכך של חנות שעף ברוח ופגע בהולך רגל, יש לבדוק את אחריות בעל החנות שהיה צריך לדאוג לסגירת הסוכך בזמן סערה, אחריות יצרן הסוכך, במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור או אחריות מתקין הסוכך, במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה.
בעלי ומחזיקי מקרקעין מחוייבים לבצע פעולות למניעת נזקים מעין אלה, כדוגמת חיזוק אנטנות, דודי שמש, פינוי חפצים שאינם מוחזקים ועלולים ליפול ממקומות גבוהים (עציצים, אדניות) וכיוצ"ב. לדוגמא, אדם שהניח עציץ במרפסת ביתו, או כל חפץ אחר, והרוחות העזות העיפו החפצים וגרמו לנזקים - ישא באחריות למחדליו. באופן דומה, קבלן הבונה באתר בניה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.
נזקים מהפסקת חשמל
לרוב, הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה אך עדיין ישנם מקרים, בהם תישא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל.
לצורך כך, על תובע להוכיח שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה היתה למנוע. ניתן לטעון, כי היה על חברת חשמל להיערך כראוי לאור הביקוש הצפוי לחשמל,ולמנוע קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר.
לאחרונה הוגשו מספר בקשות לתביעה ייצוגית כלפי חברת חשמל בעקבות הפסקות חשמל ממושכות שאירעו ושיבושים באספקת החשמל בעקבות מזג אוויר סוער.
ההתנהלות מול חברות הביטוח
מיד לאחר הפגיעה, יש לעדכן בדחיפות את חברת הביטוח או את סוכן הביטוח ולהימנע מפעולות העלולות להקטין את גובה הפיצוי. למשל - מבוטח שניסה לייבש שטיחים שניזוקו מהצפה, וגרם להם נזק בלתי הפיך, פוצה בסכום נמוך משמעותית מהנזק שנגרם לו.
חלה חובה לפעול באופן מיידי להציל רכוש וצמצום הנזק. חברת הביטוח לא תשלם על נזק שניתן היה למנוע או לצמצם באמצעים סבירים - כדוגמת הרמת חפצים מהריצפה, על מנת שלא ייפגעו מהצפה.
חשוב מאד לצלם ולתעד. לא לחסוך בתמונות אלא לתעד את המקום מזוויות שונות ומרחקים שונים.
יש להציג בפני שמאי חברת הביטוח את כל הנתונים, לרבות התמונות והמסמכים.
יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו גם אם אינם ברי תיקון. מה שנזרק ולא תועד - בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך - ניתן להשליך את החפצים.
ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי נגדית, במידה שחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח אינה משקפת כראוי את הנזק.
יש לשמור את כל החשבוניות והקבלות בגין תיקונים.
יש להקפיד לבצע את כל ההתנהלות עם חברת הביטוח בכתב.
הכותבים הם עורכי דין ממשרד בר-און, כהן עורכי דין, העוסק בתחום הליטיגציה - התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית