(בווידאו: פרויקט ראשון בישראל שייבנה על ידי חברה סינית)
שנת 2017 אופיינה בירידה חדה של רכישות והשקעות סיניות בעולם. על פי דיווח של בלומברג, מסכום שיא של 224 מיליארד דולר שהשקיעו גופים סינים ברחבי העולם בשנת 2016, ירד הסכום ובסוף 2017 הוא עמד על 132 מיליארד דולר . ישראל היא עדיין יעד אטרקטיבי להשקעות סיניות והירידה אצלנו היתה פחות דרמטית.
אחד השינויים המרכזיים שהתחוללו בסוף שנת 2016, שעשוי להסביר את הנסיגה בהשקעות הסיניות, היה המגבלות שהוטלו על ידי ממשלת סין על השקעות של חברות ומשקיעים פרטיים מחוץ לסין. מגבלות אלו החלו כתגובה לצמיחה מוגברת בהשקעות חוץ אשר לתפיסת הממשל הסיני, אינן רציונליות וטומנות בחובן סיכון גבוה מדי.
באוגוסט 2017 העניק הממשל משנה תוקף לתפיסה זו ופרסם מדיניות רשמית התואמת את הגישה שננקטה בפועל במהלך השנה. המדיניות התוותה קווים מנחים כלליים במטרה ליצור מנעד השקעות מגוון ואחראי ועל מנת לייצב את המטבע ולאזן את הסיכונים של המגזר הבנקאי. במדיניות זו, הממשל הסיני פעל להכווין את המשקיעים לביצוע השקעות בסיכון נמוך, שיתאמו את תחומי הפעילות הרלוונטיים להם ולמנוע ביצוע השקעות הפוגעות באינטרס הלאומי של המדינה.
המדיניות חולקה לשלוש קטגוריות שהגדירו מהם התחומים האסורים להשקעה, התחומים אשר אותם המדינה תעודד ואף תעניק להם תמיכה, ותחומים אשר יהיו מוגבלים וידרשו אישורים והליכים מיוחדים. קטגוריה זו, שפירטה מהם התחומים המוגבלים, הקשתה על הגופים הסינים הפועלים במדינות זרות לתכנן את צעדיהם ורבים מהם הקפיאו חלקים מסוימים מפעילותם על מנת שלא להתקל בהליכים בירוקרטיים מסורבלים ויקרים, אשר לא ניתן לצפות את תוצאתם.
הערפל הרגולטורי מתפזר
אם כן, הירידה בהשקעות הסיניות בעולם בשנת 2017, אשר הורגשה במידה מסוימת גם בישראל, משקפת היטב את אי הוודאות הרגולטורית בה נמצאים המשקיעים הסינים, ואינה מעידה על החוסן הכלכלי או על חוסר כוונה של משקיעים סיניים להמשיך ולהשקיע בעולם.
המדיניות הרשמית היתה שלב ראשון בפיזור הערפל הרגולטורי, וכעת הממשל הסיני ממשיך לפעול ליצירת סדר בהתווית מדיניות השקעות החוץ הרצויה על ידו. ה-NDRC, הגוף שאחראי על התכנון המקרו כלכלי בסין, יצא לאחרונה בהצהרה שהפיקוח על השקעות החוץ של סין יתרחב.
על פי התכנית, הממשל יאמץ שיטות חדשות לשיתוף פעולה בין הגורמים השונים, יאיץ את תהליכי החקיקה וייצוק תוכן למדיניות שפורסמה. הכללים שפורסמו ייכנסו לתוקף במרץ 2018. הכללים מגבירים את הפיקוח על משקיעים המעבירים נכסים ומימון לגופי השקעה בשליטתם המבצעים השקעות זרות, וקובעים קנסות וענישה על פעילות בניגוד לחוק. בנוסף, הכללים מגדירים כי מדינות שאינן ביחסים דיפלומטיים עם סין ומדינות ואזורי מלחמה יוגדרו כמדינות רגישות. תחומים רגישים להשקעה הם תחום התקשורת, נשק ועסקאות הקשורות למשאבי טבע.
התהליך שהחל, ממשיך להתפתח והממשל הסיני פועל ליישום העקרונות שהתווה. חקיקה ברורה שתגביר את הוודאות של המשקיעים הסינים הפועלים במדינות זרות תספק הכוונה למשקיעים שחששו לבצע צעדים בסביבת אי הוודאות הקיימת ותאפשר להגביר את זרם ההשקעות.
סוג העסקאות שהתבצעו עד כה עם ישראל אינן מסווגות בתחומים המוגדרים כרגישים והמשך ביצוען תואם את אינטרס הממשל הסיני. ישראל היא יצואנית טכנולוגיות בתחומים בהם סין משוועת לפיתוחים טכנולוגיים וברור כי האינטרס של סין הוא המשך קיום שיתוף הפעולה המוצלח. לכן, ככל שיתחדד אופן יישום ההגבלות על השקעות החוץ ותגבר הוודאות של המשקיעים הסינים, כך יתאפשר חידוש זרם ההשקעות המגוונות בחברות ובטכנולוגיות ישראליות, אשר תרם עד כה רבות הן לכלכלת סין והן לכלכלת ישראל.
הכותבת היא עורכת דין במשרד גרוס (GKH), מומחית לכלכלת סין