השקל ממשיך להתחזק: מה שרע ליצואנים דווקא טוב לנו?

מאז המשבר הכלכלי של שנת 2008 נמצא הדולר במגמת היחלשות למגינת ליבם של היצואנים הנפגעים מכך. הם קוראים לבנק ישראל להתערב - אך לא בטוח שהבנק יכול וצריך לסייע. פרשנות

אביחי שניר
19/01/2018
עריכת וידאו:ניר חן

(בווידאו: הכלכלן הראשי ב-BDO, חן הרצוג, מדווח למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS על התערבות בנק ישראל בשער הדולר)

בימים האחרונים, עולות שוב טענות של יצואנים על כך שהתחזקות השקל פוגעת להם באופן אנוש ברווחים. יש בכך מן האמת. תרשים 1 מראה את שער החליפין של השקל מול הדולר בעשר השנים האחרונות. אפשר לראות שמאז פרוץ המשבר הכלכלי בשנת 2008, שער הדולר נמצא במגמת היחלשות ארוכת טווח, וגם בתקופות של התאוששות, רמתו הגבוהה ביותר עדיין נמוכה מהרמה שבה היה בעבר.

שער החילופין של הדולר מול השקל(צילום: עיבוד תמונה)

בימים אלו, שער הדולר נמוך במיוחד. במהלך 2017 הדולר ירד ב-10%, ונראה שהמגמה ממשיכה גם ב-2018. משמעותה של ירידה כזו בשער הדולר היא ירידה של 10% בהכנסותיהם של היצואנים לארה"ב, בעוד שבהוצאותיהם לא חל שינוי משמעותי.

אם בעבר, המתלוננים העיקריים על התחזקות השקל היו יצואנים בענפי הכלכלה הקלאסית, הרי שכעת, גם יצואני היי טק מתחילים להתלונן. היחלשות כזאת של הדולר, גורמת לכך שכדי להמשיך לצמוח ולהעסיק עובדים נוספים, הם צריכים להגדיל את הרווחים שלהם בלמעלה מ-10% בשנה, וזה קשה, אפילו בשביל חברות ההיי טק היצירותיות ביותר.

הפתרון שהייצואנים מציעים הוא הרחבת קניות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל. אם השקל מתחזק בגלל שאנשים בחו"ל מעוניינים לרכוש מוצרים ושירותים ישראלים ו/או להשקיע בישראל, ומוכנים לשלם על כך במט"ח, אז שבנק ישראל יקנה את כל המט"ח הזה, ועל ידי כך ינטרל את ההשפעה של הביקוש לשקל על שערי החליפין. למעשה, מה שהם מציעים הוא הרחבה של המדיניות שבנק ישראל נוקט בה ממילא. תרשים 2 מראה את יתרות המט"ח של בנק ישראל, בדולרים, מאז 2005. אפשר לראות שעד 2008, כל זמן שמחירו של השקל היה יציב, בנק ישראל לא רכש דולרים ואפשר לשער החליפין להקבע על פי כוחות השוק. מאז 2008, בנק ישראל מנסה לעצור את התחזקות השקל בעזרת קניות מסיביות של מט"ח, אבל פעולה זו לא מנעה מהשקל להתחזק, אלא רק האטה מעט את ההתחזקות.

עוד באותו נושא

הדולר מתחזק ב-1% לאור שמועות על התערבות בנק ישראל

לכתבה המלאה
יתרות המט"ח של בנק ישראל(צילום: עיבוד תמונה)

מסקנה אפשרית אחת היא שבנק ישראל לא קונה מספיק מט"ח. היצואנים מביאים כדוגמא את שוויץ. כדי להגן על תעשיית הייצוא השוויצרית, הבנק המרכזי השוויצרי קנה בשנים האחרונות מט"ח בכמות הרבה יותר גדולה מאשר בנק ישראל. נכון להיום, החזקות המט"ח של הבנק המרכזי השוויצרי שוות לכ-140% מהתוצר השנתי של שוויץ. אבל בחינה של התערבות מסיבית זו מראה שגם היא הצליחה להשיג תוצאות מוגבלות בלבד, וכי הפרנק השוויצרי המשיך להתחזק במהלך התקופה. יתרה מזאת, הבנק המרכזי השוויצרי נמצא במלכוד, מכיוון שכל נסיון שלו להקטין את ההחזקות במט"ח יובילו להתחזקות של הפרנק, בדיוק מה שהוא ניסה למנוע.

כך שבנק ישראל לא יכול למנוע לחלוטין את התחזקות השקל. לכל היותר הוא יכול להאט ולדחות אותה. אבל כלל לא ברור שכדאי לדחות את התחזקות השקל. כיום אנחנו נמצאים בתקופה שבה המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה, כך שהנזקים הם יחסית מוגבלים. אם בנק ישראל יתערב, בהחלט ייתכן שבתקופה שבה הוא יצטרך למכור את הדולרים, ולהוביל להתחזקות של השקל, הנזק יהיה גדול יותר.

לא תפקידה. נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג(צילום: ראובן קסטרו)

אם הבנק יצליח - הצרכן ייפגע

אם למשרד האוצר יש עודפי גבייה, הוא יכול, לדוגמא, להפנות את חלקם לרכישה של נכסים בחו"ל, או שהוא יכול לנצל את הריביות הנמוכות ולהגדיל את ההשקעות בתשתיות בארץ באופן משמעותי

בנוסף, אם בנק ישראל יצליח בכל זאת לחזק את השקל, המשמעות היא שתהיה אינפלציה. כלומר, היצואנים אולי ירוויחו, אבל שאר הציבור ישלם יותר על המוצרים שהוא רוכש. כך שכל סיוע ליצואנים יבוא על חשבון המחיר שהצרכנים משלמים בסופר. בנוסף, האינפלציה תביא לפגיעה בכוח הקנייה של הציבור, ולכן לפגיעה ביצרנים המקומיים שנהנים כיום מהגידול בצריכה המקומית.

אז אם כבר נדרשת התערבות בשער החליפין, הכתובת היא לא בנק ישראל. בנק ישראל איננו הגוף לטפל בתהליכים ארוכי טווח שקורים בכלכלה הישראלית. הפתרונות שהוא יכול להציע הם זמניים, במקרה הטוב, ומיועדים לטפל בבעיות מקומיות.

טיפול בבעיות מבניות של המשק נמצא באחריותה של הממשלה. אם למשרד האוצר יש עודפי גבייה, הוא יכול, לדוגמא, להפנות את חלקם לרכישה של נכסים בחו"ל, או שהוא יכול לנצל את הריביות הנמוכות ולהגדיל את ההשקעות בתשתיות בארץ באופן משמעותי.

כל השקעה כזו בתשתיות: רכבות, כבישים, תחבורה ציבורית, מים, חשמל ממקורות בלתי מתכלים, וכדומה, כוללת מרכיב ייבוא מאד גדול. הגידול בייבוא יתרום להחלשות של השקל. כך שלבוא בתלונות לבנק ישראל שהוא לא קונה אפילו יותר דולרים זה להתמקד במקום הלא נכון. טיפול בהתחזקות מבנית של השקל שייך למשרד האוצר, ולפתרונות ארוכי הטווח שהוא יכול וצריך להציע.

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully