הילד נפגע מנפצים בפורים: מי אחראי לפצות על הנזק?

פורים הגיע וכבר במהלך סוף השבוע האחרון דווח על נער בן 15 ממושב נווה ירק שנפצע בעינו בעת ששיחק עם נפצים. הנער פונה לבית החולים במצב בינוני ויש חשש שיאבד את הראייה באחת מעיניו.

מדי שנה נפגעים ילדים במהלך החג. למרבה הצער, הפגיעות עלולות להיות קשות: נפצים שגרמו לכוויות בדרגות שונות ואף לקטיעת איברים, תחפושות חסרות תו תקן שהתלקחו, רעש קפצונים ופיקות שגרמו לקריעת עור התוף ונזק בלתי הפיך לשמיעה, פגיעה בראייה ואף עיוורון כתוצאה מגיצים, ספריי וקצף, תכולת משלוחי מנות שגרמו לחנק אצל פעוטות ועוד.

אז מה ניתן לעשות אם נגרמה פגיעת גוף כתוצאה משימוש מצעצועים מסוכנים, תחפושות ואביזרים נלווים?

לקריאה נוספת:
ללא עמלה: אפליקציית המוניות החדשה תוזיל את הנסיעה במוניות?
שנה לחיסכון לכל ילד - כך תלמדו האם הכסף מנוהל כמו שצריך
אנחנו טובעים בפלסטיק - ודווקא סין עשויה להציל אותנו

נזק שנגרם מתחפושת חסרת תו תקן או צעצוע מסוכן כהגדרתו בחוק, יסלול את הדרך להגשת תביעה נגד היצרן, היבואן או המוכר של האביזר או הצעצוע המסוכן. סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים קובע כי "לא ייצר אדם, לא ייבא, לא ימכור, לא יחזיק ולא יעביר לאחר צעצוע מסוכן בכל דרך מדרכי ההעברה, במהלך עסקיו".

סעיף 1 לצו זה מגדיר מהו צעצוע מסוכן. על פי הסעיף, "צעצוע מסוכן הוא צעצוע, אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני אדם אחרים נזק גופני, או לסכן את בריאותם, או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי, דימוע או עיטוש וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה או הנראה ככלי יריה כמשמעותו בחוק כלי היריה, התש"ט - 1949".

יצרן, יבואן ומוכר, אשר הפרו את החובה החוקית הזו, או התרשלו בכל הנוגע לחובה זו - יתנו את הדין. בנוסף, יצרן, יבואן וספק יכולים להיתבע על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, מכוחו יחוייבו לפצות אדם שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר.

נזקים רבים נגרמים בשל אי אכיפה מספקת של הוראות הדין, לרבות הצו שלמעלה. כך, ניתן לשקול הגשת תביעה כלפי המדינה או הרשות המקומית בגין אי אכיפה מתאימה. התביעה יכולה להיות מוגשת עקב התרשלות בחיפוש והחרמת נפצים וצעצועים מסוכנים שנמכרים באופן בלתי חוקי לקראת חג הפורים, אי אכיפת איסור מכירתם של צעצועים אלה וכו'.

פגיעה שנגרמה בגין שימוש שעשה אדם או ילד אחר תסלול את הדרך להגשת תביעה כלפי אותו אדם או הוריו של הילד, בדרישה לפיצוי על הנזק שנגרם כתוצאה מהשימוש שעשו בצעצועים ואביזרים מסוכנים.

אם הפגיעה אירעה בזמן שהות בבית הספר - יש לבחון תביעה כלפי בית הספר בעילת רשלנות או אי אכיפה של הוראות. כאשר ילד נפצע כתוצאה משימוש של תלמיד אחר בצעצוע מסוכן, תחפושות ואביזרים נלווים, וכאשר מוכח שהאחראים במקום לא השכילו למנוע את התרחשות האירוע ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה - יתכן שתקום אחריות למוסד הלימודים לפצות את הניזוק.

ניתן לתבוע את חברת הביטוח על נזק שנגרם, מכוח פוליסות ביטוח תאונות אישיות החלה על תלמידים. הורים רבים אינם יודעים כי הכיסוי הביטוחי של תלמידים במוסדות החינוך - חל על התלמיד בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה, ובכל מקום שנמצא בו התלמיד, גם אם לתאונה אין קשר לפעילות המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו.

כלומר, הביטוח מכוח הפוליסה לתלמיד, בגינה משלמים ההורים לבית הספר, עוקבת אחריו בכל מקום ובכל יום, 24 שעות ביממה, ברציפות במהלך כל שנות לימודים, החל מגן חובה וכלה בסיום תיכון, לרבות בחופשים, בין בארץ ובין בחו"ל. לכן, ניתן לתבוע את חברת הביטוח לא רק לענין ילדים שנפצעו בבית הספר מצעצועים מסוכנים, אביזרים ותחפושות, אלא אף ילדים שנפצעו מחוץ לגבולות המוסד החינוכי או מערכת השעות שלו.

פוליסת הביטוח מעניקה פיצוי כספי בהתאם להיקף הנזק ואחוזי הנכות שנגרמו לילד. הביטוח מקנה זכאות לפיצויים במקרה של נכות זמנית או קבועה, או חלילה במקרה של מוות, הנגרמים כתוצאה מתאונה. על מנת שהפגיעה תזכה לפיצוי מחברת הביטוח נדרשת נכות זמנית של מספר הימים המוגדר בפוליסה, במהלכם הילד מרותק לביתו. גובה הפיצוי עומד ביחס ישיר למספר ימי הנכות, בנוסף להשתתפות מוגדרת של חברת הביטוח בהוצאות רפואיות נוספות.

זכות התביעה על הפוליסה הבית ספרית פגה לאחר 3 שנים מיום התאונה, או 3 שנים מגיל 18, לפי המאוחר. כך שבפועל ניתן להגיש תביעה עד גיל 21.

פיצוי על פי הפוליסה לתלמידים אינו מונע הגשת תביעות נוספות נגד גורמים אחרים הנושאים באחריות ישירה או עקיפה לפגיעה לקבלת פיצוי נוסף.

ללא קשר לזהות הנתבע - מיד לאחר תום הטיפולים הדחופים, מומלץ לאסוף ראיות רבות ככל האפשר, שמא יהא קשה לאתרן בהמשך. העדויות כוללות למשל: פרטי עדים לתאונה, עותק מפוליסת הביטוח, צילום זירת התאונה, עותקים מכל המסמכים הרפואיים בגין הפציעה ועותקים מהקבלות בגין התשלומים וההוצאות השונות. כמובן, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, על מנת לנהוג באופן מושכל ונכון.

הכותבים הם עורכי דין ממשרד בר-און, כהן עורכי דין, העוסק בתחום הליטיגציה - התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית