(בווידאו: העורכת הכלכלית של וואלה! NEWS על דוח ה-OECD במהדורה המרכזית)
נציגי ה-OECD מזהירים שהכלכלה הישראלית תפסיק לצמוח בתוך 7 שנים אם לא יינקטו צעדים לצמצום הפערים הכלכליים בקרב תושבי המדינה. מסקירה מיוחדת על כלכלת ישראל שהוגשה היום (ראשון) על ידי נציג הארגון לשר האוצר, משה כחלון, עולה שהנתונים הבסיסיים של כלכלת ישראל טובים, אולם בתחומים מרכזיים ממשיכה ישראל לפגר אחר המדינות המפותחות.
לדעת כלכלני הארגון, אם לא יהיו שינויים משמעותיים תעלם הצמיחה והמשק הישראלי עלול להיקלע למצב גרוע החל משנת 2025. הבעיה המרכזית של המשק הישראלי לדעת הארגון היא שיעור ההוצאה האזרחית הנמוך בישראל יחסית למדינות מפותחות. כתוצאה מכך משקיעה ישראל פחות מהמדינות המפותחות בתחומים חברתיים כמו קידום החינוך הבריאות והתשתיות.
אחד האיומים העיקריים על ישראל, טוענים כלכלני OECD היא מערכת החינוך הכושלת. למרות הגדלת התקציבים, ממשיכה ישראל לפגר אחר המדינות המפותחות בהיקף ההשקעות בחינוך וילדי ישראל מפגרים בתוצאות מבחני פיזה המשמשים להשוואה בין הישגי התלמידים.
היקף הבנייה אינו מספיק
בעיה משמעותית נוספת עליה מצביעים כלכלני ה-OECD היא תשתיות התחבורה הרעועוות. נציג האירגון אלוורו פריירה אמר כי הארגון מודע להגדלת ההשקעות בתחום התחבורה אולם עדיין ישראל סובלת מתחבורה ציבורית בלתי מספקת ובעיית פקקי תנועה.
התחום השלישי בו על ישראל להשקיע יותר הוא שיפור התחרותיות במשק וצמצום הבירוקרטיה. כלכלני OECD קוראים לישראל לפתח את התחרותיות בתחומים מרכזיים כגון שדות התעופה - תחום שבו לישראל יש שדה תעופה בינלאומי יחיד הפועל בחוסר יעילות בולט. תחום נוסף שבו נדרשת רפורמה הוא תחום האנרגיה. במרכז משק האנרגיה עומד מונופול חברת חשמל והמדינה כושלת שוב ושוב בנסיונות לערוך בו רפורמה.
תחום חשוב נוסף אליו מתייחס הדוח הוא שוק העבודה. הכלכלנים מזהירים שאחת הסיבות לכך שבישראל יש שיעור גבוה מאד של עוני הוא מחסור במיומנויות מקצועיות בקרב אוכלוסיות רחבות - בעיקר ערבים וחרדים. המחסור בהכשרה מקצועית גורם למחסור בעובדים מיומנים הדרושים לפיתוח המשק. הכלכלנים מזהירים מפני חוסר ההשקעה של המדינה בהכשרת עובדים. נציגי הארגון אמרו שכל עוד שיעורי האבטלה נמוכים מאד לא ניכרת בעיה, אולם היא עלולה להתעורר כאשר יגדלו שיעורי האבטלה.
בתחום הדיור מותח ה-OECD ביקורת עקיפה על מדיניות מחיר למשתכן. לפי הדוח, היקף הבנייה אינו מספיק כדי לגרום להורדת מחירי הדיור והמסים העירוניים הנגבים אינם מספיקים כדי לממן את התשתיות הנדרשות לתוספת הבנייה.