(בווידאו: ביקור במפעל ללא גלוטן)
כשבתה הבכורה של מירב אברהם, קונדיטורית מפתח תקווה, הייתה בת 5, היא אובחנה כחולת צליאק. אברהם, אז רכזת טיפולים בקופת חולים מאוחדת, עברה טלטלה. "השד היה נורא", מספרת אברהם לוואלה! עסקים, "חוץ מזה שזה עולה הרבה מאוד כסף, המוצרים לא היו באמת בריאים, לא באמת איכותיים ולא באמת נתנו מענה למה שהילדה חיפשה".
אברהם נחשפה במסגרת עבודתה למחלות שונות ולחולים מסוגים שונים, חלקם חולי צליאק שלא קיבלו מענה בזמן. מתוך הבנה העמוקה של הנזק שהמחלה גורמת, היא החליטה לעזוב הכל ולדאוג לבתה. "יש הרבה מאוד הורים שאומרים שהילד צריך ללמוד, להתרגל, לדעת שככה הוא חי בעולם כזה. אבל יש דבר מאוד פשוט שכולנו שוכחים - זה שאסור להם לאכול, לא אומר שהם לא יכולים להריח ויודעים בדיוק איזה טעם הם מפסידים. ולי היה חשוב להביא את הטעם הזה לרונאל, הבת שלי".
אברהם לקחה הלוואות ופתחה מאפייה ללא גלוטן באזור התעשייה בעיר מגוריה. "היא נולדה לי, והתפקיד שלי הוא להגן עליה, לתת לה את כל הכלים הנכונים כדי שהיא תוכל לחיות בעולם שכזה. זה אומר חברתית, זה אומר כלכלית, זה אומר הרבה מאוד דברים", היא אומרת.
במפעל הקטן שפתחה היא מייצרת בצק עלים, עוגות, לחמים, פיצות ומאפים שונים - כאשר כל מוצר שנכנס אליה עובר בדיקות מעבדה לוודא שאין בו גלוטן. לדבריה, הרגולציה מחמירה, ולהחזיק עסק לייצור מזון בארץ זה לא אף פעם לא פשוט. "הקריטריונים לקיים עסק כזה הם די ברורים, אתה צריך לבדוק כל חומר גלם שנכנס כדי לוודא שאין גלוטן. זה מתחיל בסוכר ובחלב ונגמר בחומרי גלם אחרים שכתוב עליהם: 'עשוי להכיל חיטה'".
בדיקות המוצרים אינן זולות, אך הן הכרחיות עבור המשך קיום המפעל. "אנחנו קונים מבחנות של חברת כימוטק וזה עולה הרבה מאוד כסף", היא מפרטת, כל מבחנה עולה כ-50 שקל ויש 10 מבחנות בקופסא - בערך 100 אירו". גם חומרי הגלם יקרים: "אני משלמת על קילו קמח במפעל בערך 10 שקלים וזה עוד לפני שעשיתי את הבדיקות והוספתי לו מוצרים אחרים. קמח רגיל, אני מניחה שלסיטונאי זה בטח עולה פחות, אבל במכולת כמה זה עולה? 8 שקלים? יש פערים".
לצד הקשיים הביורוקרטים, הקושי האמיתי הוא ההתמודדות בבית. אברהם מספרת בקול חנוק על הבידוד החברתי שחולי הצליאק עוברים, וכיצד הבת שלה הודיעה לה שהיא לא רוצה יותר להיפגש עם חברים ולא מוכנה לצאת מהבית. "התפקיד שלי בתור אמא זה לתת לה מקום בחברה הזו. החברה מאוד קשה. הם שמים אנשים במסגרות ובונים להם קטגוריות. זה לא יכול להיות שהאנשים האלה, שנולדו צליאקים לא מתוך בחירה, מקופחים בכאלה רמות. מבחינתי חולה סיסטיק פיברוזיס הוא שווה לחולה צליאק".
נתח השוק אינו גדול מספיק ואינו משתלם
חולי צליאק בישראל נאלצים לשלם הרבה יותר כדי לאכול מזון בסיסי. חומרי הגלם יקרים משמעותית ואין כמעט עזרה או סבסוד מהמדינה. בדיקה שפורסמה בוואלה! עסקים חושפת פערים של אלפי אחוזים בין מוצרים ללא גלוטן למוצרים רגילים. מנכ"ל נטורל קייקס, מיכאל חדד, מסביר שיש 2 סיבות עקריות לפערים: "חומרי הגלם הבסיסיים הם יקרים יותר מאשר קמח חיטה. הדבר השני הוא הכמויות הן יחסית קטנות כדי למכור אותן בשוק הכללי".
במילים אחרות, נתח השוק אינו גדול מספיק ואינו משתלם. "למעשה, מה שצריך היה לעשות זה להגיע למצב שבו הכמויות יהיו הרבה יותר גדולות על מנת שאפשר יהיה להוריד את המחיר", הוא אומר. לצד חולי הצליאק, חדד מכוון גם לנמנעים מגלוטן. "המטרה שלנו היא להרחיב את המוצרים לאוכלוסייה הכללית על מנת שנוכל לייצר כמויות גדולות יותר ולהוזיל בהתאם את המחירים".
הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות מדווחים ש-1 מכל 500 איש מאובחן כחולה צליאק בישראל מדי שנה, אולם היקף התופעה רחב הרבה יותר. מחקרים עדכניים במשרד מעריכים שבפועל, 1 מכל 150 איש בישראל חולה צליאק, רובם כלל אינם מאובחנים ואינם נבדקים. במפעל מתייחסים להיקף החולים בעולם, 1%מהאוכלוסייה. "המטרה היא להגיע לעוד כ-5% של אוכלוסיות נוספות שירצו לאכול ללא גלוטן, אבל אין להם שום רגישות והם פשוט מאמינים או יודעים שזה טוב יותר, בריא יותר ועושה להם טוב יותר לגוף", מוסיף חדד. לדבריו, במפעל קיבלו מענק מהרשות לחדשנות בעקבות פיתוח מאפה שמרים ללא גלוטן, אולם מעבר למענק זה, אין סיוע נוסף.
להמשך הכתבה צפו בווידאו למעלה
יש לכם תלונה צרכנית? מוזמנים לפנות לוואלה! עסקים במייל: yael_g@walla.net.il