לצאת מהמינוס התמידי: כך תגיעו לעצמאות כלכלית

מצבה הכלכלי של המדינה טוב - היא מסתדרת בעצמה, כמעט ללא עזרה חיצונית ואף לא צוברת יותר מדי חוב. משקי הבית לעומת זאת נמצאים ברובם במינוס תמידי והוצאותיהם גדולות מהכנסותיהם. איך קורה מצב כזה ומה אתם יכולים לעשות כדי לשנותו? מדריך

אביחי שניר
19/04/2018
חמש עובדות על כסף (מערכת "אסור לפספס")

(בווידאו: 5 עובדות על כסף)

אחרי 70 שנים, מדינת ישראל הגיעה פחות או יותר לעצמאות כלכלית. נכון, היא עוד מקבלת קצת עזרה מהדוד מאמריקה, אבל היא כבר מסוגלת להסתדר כלכלית בלי הסיוע הזה, גם אם זה יאלץ את האזרחים להדק קצת את החגורה. נכון גם שיש לה עוד קצת חובות שהיא צברה בעבר ועוד כאלה שהיא צוברת בשוטף, אבל אלו חובות בסדר גודל סביר, כאלו שהיא בהחלט יכולה להחזיר.

המצב של האזרחים, לפחות לתחושתם, פחות מזהיר. נכון שלציבור יש לא מעט חסכונות, ובכללם גם חסכונות חובה. אבל, למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זה, רוב המשפחות הישראליות נמצאות במינוס. כי קיימת תופעה מעניינת: כאשר משתמשים בנתוני הלמ"ס, כפי שעושה משרד האוצר, אז מוצאים שבכ- 80% ממשקי הבית בישראל, החסכונות גדולים מההוצאות. אבל כאשר בוחנים את ההוצאה לעומת ההכנסה של משקי הבית בשוטף, מתקבלת התמונה שבתרשים 1.

עוד באותו נושא

הוויכוח הבא עם בנק ישראל: כדאי לאוצר להפחית מסים?

לכתבה המלאה
תרשים 1 : הכנסות והוצאות משקי בית לפי חמישוני הכנסה(צילום: עיבוד תמונה)

אפשר לראות שחוץ מהחמישון העליון שאכן נמצא בפלוס, יתר החמישונים נמצאים במינוס, והמינוס הזה הולך וגדל ככל שההכנסה יורדת. כפי שאפשר לראות בתרשים 2, שמראה את הפער בין ההכנסות להוצאות לפי חמישון, החמישון העליון נמצא בפלוס יפה. אבל אפילו החמישון הרביעי, אלו שיש להם הכנסה חודשית כוללת ממוצעת של כ- 20 אלף שקל, נמצאים במינוס ממוצע של כמעט אלף שקל. שלא לדבר על אלו בחמישון התחתון, שהמינוס שלהם גדול כמעט כמו ההכנסה שלהם.

אז איך אפשר להסביר את העובדה שמשרד האוצר משוכנע שכמעט כולם בפלוס, ובשוטף כמעט כולם במינוס? להסבר יש שני חלקים. החלק הראשון הוא שלכל משפחה בישראל יש לא מעט הוצאות בשוטף, שנחשבות בעיני האוצר כחיסכון: תשלומים לקרנות פנסיה, לביטוח מנהלים, לביטוח חיים ולקרנות נאמנות. נכון שהדברים הללו משמשים כחסכון, אבל אלו חסכונות יעודיים שרוב המשפחות לא יכולות להשתמש בהם בשוטף. בשוטף, מה שהציבור רואה זה רק את המינוס שנשאר אחרי ההורדות מהמשכורת בתחילת החודש.

תרשים 2: החיסכון(צילום: עיבוד תמונה)

החלק השני הוא הוצאות על השקעות בנדל"ן ובכלי רכב. זהו חלק משמעותי מההוצאה של משקי בית. עבור משקי בית בכל רמות ההכנסה, ההוצאות הממוצעות על השקעה בנדל"ן ובכלי רכב מהוות כ-15% מההכנסה. מבחינת משרד האוצר, ההוצאות הללו הן השקעה בנכסים שמשקי הבית מבצעים מבחירה, ולכן הן חלק מהחיסכון. אבל עבור השוטף של רוב משקי הבית, ההוצאות האלו הן ההבדל בין לסיים את החודש בפלוס ובין לסיים את החודש במינוס.

להוריד מחירי הדיור, לא להתפתות לרכישות מיותרות

מי שרוצה לחגוג עצמאות כלכלית בחגיגות ה-80 למדינת ישראל, צריך לזכור שהדרך עוברת דרך ההבנה שלא כל מה שמציעים בתשלומים של "רק 500 שקל בחודש", הוא עסקה כדאית

כך שבשביל להעביר את משקי הבית ממינוס לפלוס, נדרשים שני דברים. אחד, להוריד את מחירי הדיור, או להעלות את ההכנסה של משקי הבית לרמה שתאפשר להם לרכוש את הדירות. זה חשוב בעיקר בגלל שרוב משקי הבית של אנשים צעירים אינם יכולים לגייס בעצמם את ההון הנדרש לרכישת דירה, והם נעזרים בעודפים של ההורים. התוצאה היא שלא רק הצעירים שרוכשים את הדירות נכנסים למינוס, אלא גם ההורים שלהם.

על החלק השני משקי הבית יכולים לשלוט בצורה טובה יותר. הירידה במחירי כלי הרכב בשנים האחרונות הפכה את היכולת לרכוש רכב חדש למשהו שנמצא בהישג היד של רוב המשפחות. בעזרת תוכניות המימון הנדיבות שניתן לקבל בחברות הליסינג והרכישה, אנשים מוצאים את עצמם במצב שבו הם יכולים לרכוש אפילו רכב שנחשב "יוקרתי". עבור הרבה מאד משקי בית, מדובר בפיתוי שהם לא יכולים לעמוד בו. אבל יש לזה מחיר, ואפילו מחיר כבד.

כי מי שרוכש מכונית בתוכנית כזאת, הרבה פעמים מאבד תוכנית חיסכון, ובמקומה הוא מקבל רכב, שהערך שלו נשחק במהירות. הקלות שבה אנשים יכולים לרכוש רכב חדש מורידה את הביקוש לכלי רכב משומשים והמחיר שלהם, בהתאם, יורד למטה. כך שמי שרוכש רכב בתוכנית מימון שכזאת, מוצא שהוא מאבד תוכנית חיסכון, מחויב לשלם תשלומים (שכוללים גם ריבית) בכל חודש, ומקבל נכס שעד שהוא יסיים להשתמש בו, יהיה עם שווי שהוא פחות מחצי המחיר שבו הוא קנה אותו.

למי שצריך מכונית או דירה, כנראה שאין הרבה מה לעשות חוץ מלהוציא כסף. מי שרוצה לחגוג עצמאות כלכלית בחגיגות ה-80 למדינת ישראל, צריך לזכור שהדרך עוברת דרך ההבנה שלא כל מה שמציעים בתשלומים של "רק 500 שקל בחודש", הוא עסקה כדאית.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

  • חסכונות
  • מצב כלכלי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully