(בווידאו: דיווח מהבורסה בתל אביב למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS)
תאונות דרכים הפכו למכת מדינה וכל אחד מאיתנו עלול להיפגע ברמה כזו או אחרת. גם תאונות עבודה הן מהתאונות הנפוצות ביותר. אך מה קורהאם תאונת הדרכים התרחשה בזמן העבודה או שתאונת העבודה התרחשה ברכב - האם מדובר בתאונת עבודה או בתאונת דרכים ולמה זה בכלל משנה?
תאונת עבודה
אדם שנפגע במהלך העבודה זכאי לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי - בין אם מדובר בתאונה או במחלה כזו או אחרת. על פי חוק, תאונת עבודה היא כזו שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו או במהלך פעילות נלווית לעבודה. כך למשל שבר ברגל עקב מעידה, התקף לב, אירוע מוחי וכו'.
חוק הביטוח הלאומי מרחיב את הכיסוי הביטוחי גם למקרים בהם התאונה אירעה בדרך לעבודה מהמקום בו העובד ישן כאשר הכיסוי הביטוחי הוא רק לגבי סיכוני הדרך. החוק מצמצם את הגדרת "הדרך לעבודה ומהעבודה" ואף קובע שאם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת הרי שגם אם המבוטח היה בדרכו מהעבודה או לעבודה האירוע לא יוכר כתאונת עבודה. הזכויות של מי שנפגע בדרך לעבודה או מהעבודה זהות לזכויות של כל תאונת עבודה אחרת ואם נגרמה נכות - גם הגמלה בגין הנכות.
אם התאונה היא תאונת דרכים אז למבוטח יש זכויות הן במסגרת חוק הביטוח הלאומי והן במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים.
הנה מספר דוגמאות לפסיקות שהתקבלו בנושא:
- עובד עצר בסופרמרקט לעשות קניות בדרך מהעבודה לביתו - מדובר בתאונת עבודה.
- עובד נפגע לאחר שיצא לניחום אבלים של חבר לעבודה לא הוכר כנפגע תאונת עבודה בשונה מפגיעה שאירעה לממונה שיצא לנחום אבלים.
- נפגע בתאונה לאחר שסטה מהדרך כדי לקחת את ילדו לגן או כדי ללכת להתפלל - האירוע יוכר כתאונת עבודה למרות הסטייה.
- טכנאי הוט שלקה בהתקף לב לאחר שהחליף פנצ'ר ברכב ביום קיץ חם- תאונת דרכים. השאלה המעניינת שבפסק הדין היתה האם מדובר בתאונת דרכים או לא שכן על פניו אם מדובר בתאונת דרכים הוא זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח שמבטחת את הרכב.
תיקון דרך נחשב לשימוש ברכב ובמקרה כזה מדובר בתאונת דרכים. מאידך, פריקה וטעינה מרכב הוא לא שימוש ברכב ומכאן אינה נכנסת בגדר תאונת דרכים ולכן התביעה החילופית של הטכנאי מול המעביד שלו - הוט, נדחתה. בית המשפט טען שפריקת המטען וטעינתו מחדש היא פעולת לוואי של תיקון הפנצ'ר, ותיקון הפנצ'ר הוא שימוש ברכב ומכאן שהתקף הלב הוא תאונת דרכים ולא תאונת עבודה.
נפגעת, מה עושים?
בידי עובד שנפגע בעבודה האפשרות לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את המעסיק. עם זאת, בעוד שבתביעה מול המוסד לביטוח לאומי די להוכיח כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב העבודה. בתביעה נזיקית מול המעסיק יש להוכיח כי התאונה נגרמה בשל עוולה הנמנית בפקודת הנזיקין - בדרך כלל עוולת רשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה.
עובד שנפגע בעבודה יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי גם תביעה לקבלת קצבת נכות כללית. אולם, התנאים לקבלת קצבת נכות כללית מחמירים יותר והקצבה עשויה להיות נמוכה יותר מאחר שגמלת נפגעי עבודה נגזרת משכרו של העובד. מעבר לכך, אדם שנקבעה לו נכות רפואית אשר אינה עולה על 40% לא יהיה זכאי לקצבת נכות כללית.
כאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, זכויות הנפגע מחברת הביטוח יגזרו מאחוזי הנכות שיקבעו לו על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי. חשוב ביותר למקסם את הזכויות בוועדות ולוודא שכל הליקויים עקב התאונה הוצגו בפני הוועדה.
בפני הנפגע עומדת האפשרות להתחיל בתהליך מול חברת הביטוח ולא מול המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמי שייקבע את אחוזי הנכות יהיה מומחה מוסכם ואובייקטיבי ולא ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. כדאי לדעת שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי נחשבת נוקשה ועובדתית, ובמקרים רבים מומחים מוסכמים קובעים נכויות גבוהות יותר מאשר הוועדות של המוסד לביטוח לאומי. עם זאת בתביעה למוסד לביטוח לאומי יש שתי ערכאות ערעור.
יכול להיווצר גם מצב שאדם שנפגע בתאונה, אשר לא הוכרה כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, יהיה זכאי לקבל פיצוי ממקורות נוספים. למשל: ביטוח תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה וכו'.
ישנם מקרים בהם נפגע בעבודה מבוטח גם בביטוח לאובדן כושר עבודה או קרן פנסיה. במקרים אלו נבדקת רק הנכות התפקודית ולא הנכות הרפואית. חברת הביטוח או קרן הפנסיה בודקות האם עקב נכות רפואית איבד המבוטח את כושרו להשתכר וקובעת את אחוזי הנכות לפי מידת אובדן כושר העבודה.
חשוב לדעת, שלא תמיד קיימת לנפגע הבחירה אם להגיש תביעה לביטוח לאומי או לא. למשל: במקרים בהם ברור שהפגיעה אירעה עקב תאונת עבודה, קרן הפנסיה מחייבת את העמית לפנות לביטוח לאומי. קיימים מקרים בהם הנפגע יוכל לקבל קצבה רק מביטוח לאומי וקיימים מקרים שבהם הקצבה מביטוח לאומי נמוכה יותר מפנסיית הנכות לה זכאי מבוטח בקרן פנסיה, ואז הוא יוכל לקבל קצבה מביטוח לאומי ואת הפער מקרן הפנסיה.
הכותב הוא עו"ד, עוסק בדיני נזיקין וביטוח, שותף במשרד עו"ד אלגבי-אגבלי