(בווידאו: דיווח על המצב של ענקית התרופות טבע במהדורה המרכזית)
ענקית התרופות טבע הפתיעה היום (חמישי) את המשקיעים, לאחר שפרסמה תוצאות טובות מהצפוי לרבעון הראשון של שנת 2018. רווחי החברה הסתכמו ב-1.1 מיליארד דולר וההכנסות ב-5.1 מיליארד דולר, כך שבסיכום ירדו ההכנסות בכ-10% בלבד לעומת הרבעון המקביל ב-2017.
בעקבות התוצאות הטובות, העלתה הנהלת החברה את התחזיות לשנה הקרובה. במקביל, כתוצאה מהדוחות הטובים והתחזיות המשופרות, מזנקת המניה במסחר המוקדם בוול סטריט בניו יורק ב-7%. המסחר רשמי ייפתח ב-16:30.
בין היתר, הצליחה טבע להפחית את היקף חובותיה ב-1.7 מיליארד דולר; אולם היא ממשיכה לשאת בעומס חוב כבד של כ-31 מיליארד דולר. על פי התחזית המעודכנת של ההנהלה, יגיע היקף הכנסות החברה בשנה הנוכחית עד ל-19 מיליארד דולר. עם זאת, ההכנסות צפויות להיפגע כתוצאה מצמצום היקפי הפעילות והתמקדות החברה במוצרים רווחיים.
מנכ"ל החברה, קאר שולץ, אמר עם פרסום ההודעה כי "שנת 2018 נפתחה בצורה טובה. תוכנית הר-ארגון מתקדמת היטב ואנו במסלול הנכון לעמוד במטרות שהצבנו לקיצוץ בעלויות בגובה 1.5 מיליארד דולר ב-2018 ו-3 מיליארד דולר עד סוף 2019. במהלך הרבעון האחרון, תזרים המזומנים החזק אפשר לנו להמשיך ולהפחית את חובותינו, ויחד עם הנפקת החוב והתיקונים להסכמי ההלוואה הבנקאיים טבע ניצבת על בסיס פיננסי יציב יותר".
לדבריו, אנחנו נהנינו במהלך הרבעון גם מיציבותו של הקופקסון ומקצב יציב של השקות גנריות בארה"ב. ביצועינו החזקים ברבעון הראשון, יחד עם הביטחון שלנו ביישום תוכנית הרה-ארגון, מספקים בסיס יציב המאפשר לנו להעלות את התחזית השנתית לשנה".
"הארד קאר"
שולץ (65), נשוי ואב לשלושה, הוא מבכירי המנהלים במולדתו, שוודיה. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה של קופנהגן. לאחר מספר שנות עבודה בחברות הייעוץ מקינזי ואנדרסן, הוא הגיע לחברת התרופות הדנית נובו נורדיסק, המתמחה בתרופות למחלות כרוניות. 26 שנים עבד שולץ בנובו נורדיסק, התקדם ולפני 6 שנים הגיע למקום השני בהיררכיה של החברה, כשהוא נושא בתואר נשיא ומנהל התפעול הראשי. "נסיך הכתר" כינו אותו מאחורי גבו, והוא נחשב כמועמד מוביל לרשת את תפקיד המנכ"ל.
אולם ב-2015 הודיעה הנהלת החברה לשולץ כי הוא לא יחליף את המנכ"ל המכהן, לארס סורנסן, לאחר פרישתו, ושולץ לא התקשה למצוא את הג'וב הבא, בחברת התרופות לונדבק. לונדבק היא חברה מצליחה מאד המתמחה בתרופות פסיכיאטריות. המוצר המפורסם ביותר שפיתחה לונדבק הוא התרופה נוגדת הדיכאון ציפרלקס - תרופה מקורית שהכניסה לחברה מיליארדים עד שלפי 8 שנים פקע תוקף הפטנט על התרופה.
חברות מתחרות, בהן טבע הישראלית, החלו לייצר תרופות המחקות את התרופה המקורית והתחרות הורידה את המחירים. ציפרלקס לא היתה התרופה היחידה שהירידה במחירה פגעה בחברה הדנית הגאה. סמוך להגעתו של שולץ לחברה התמודדה לונדבק עם פקיעת הפטנט על תרופה נוספת נגד דיכאון, לקסאפרו. בעקבות הנפילה מ"צוק הפטנטים" עברה החברה מהפסד לרווח. בניסיון למצוא את הציפרלקס הבאה הגדילה לונדבק את ההשקעות בחיפושים אחר תרופות חדשות, אבל הגידול בהשקעות רק שחק את רווחיותה וב-2015 היא החלה להפסיד כסף.
המרשם של שולץ להבראת לונדבק היה פשוט והחלטי: קיצוץ חד בהוצאות, מיקוד בתחומים המהווים את ליבת העסקים של החברה, וצמצום פעילות הפיתוח למספר קטן של תרופות מבטיחות. "מוטב להשקיע בפיתוח מספר קטן של תרופות בעלות סיכויי הצלחה גבוהים, מאשר להוציא כסף על פיתוח מספר גדול של תרופות עם סיכויי הצלחה נמוכים", גרס. משמעות התוכנית, היתה, בין היתר, פיטורים של כאלף עובדים, כ-14% ממספר העובדים של החברה הקטנה יחסית. בעקבות התכנית הודבק לקאר הכינוי "הארד קאר" משחק מלים הרומז לקשיחותו.
התוצאות לא אחרו להגיע, וכבר ברבעון הראשון של 2016 הציגה לודנברוק רווח. שווי מניות החברה זינק בבורסה ב-78%. במהלך 2016 עלו שוב תהיות בקשר להמשך תהליך השיקום של החברה, נוכח עיכובים באישורים להשקת תרופות אחרות, אולם שולץ היה כבר במקום אחר.
טיפול נמרץ לטבע
טבע הישראלית היתה זקוקה לטיפול נמרץ מהסוג ששולץ העניק ללונדבק. טבע ניצבה בפני בעיה דומה. היא עומדת לאבד את רוב הפטנטים על תרופה שהיתה המקור למחצית רווחיה - הקופקסון. כמו לונדבק ניסתה החברה במשך מספר שנים למצוא תחליף לתרופה הרווחית, השקיעה כסף ומאמצים רבים, אך נכשלה. בשונה מהדנים, החליטה טבע על הימור ענק: היא השקיעה למעלה מ-30 מיליארד דולר בעסקה שאומרה היתה להציל אותה מהמשבר, אך ההימור נכשל. כשהיא עומדת על סף קריסה תחת החוב הענק, ויתרה טבע על הניסיון למצוא מושיע ישראלי, ופנתה לשולץ.
שולץ לא הפתיע את חברי דירקטוריון טבע שגייסו אותו: לאחר מספר שבועות של הכנה הוא הציג לטבע תוכנית דומה מאד לזו שערך בלונדבק: ביטול והעברה של פעילויות שאינן רווחיות, התייעלות נרחבת וקיצוץ חבר רחמים בכוח האדם.
אבל מה שעבר בדנמרק בשקט יחסי, עורר מחאה ציבורית נרחבת בישראל, ולא במקרה. דנמרק היא מדינת רווחה הדואגת למי שאיבדו את מקום עבודתם: המדינה מציעה אפשרויות להסבה מקצועית וקצבאות רווחה המאפשרות למפוטרים קיום מכובד גם אם לא ימצאו עבודה חדשה בתוך זמן קצר. בישראל מושלכים מי שאיבדו את עבודתם לרחוב. עובדים מבוגרים, שאין להם כמעט סיכוי להיקלט בעבודה המתאימה לכישוריהם, נאבקים על חייהם פשוטו כמשמעו.
בעיה נוספת שהיה על שולץ להתמודד איתה היא החוב הענק של טבע. ללא פריסה מחדש של פירעון חובות של כ-50 מיליארד דולרים, לא יעזרו גם הפיטורים הנרחבים ותכניות ההתייעלות. השלב הבא בתוכנית של שולץ עשוי להיות דרמטי לא פחות.