וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רוצים לצמצם את השחיתות ברשויות המקומיות? הקשיבו לכלכלנים

29.6.2018 / 0:00

חוקרי הכלכלה מצאו את התנאים לצמצום שחיתות שלטונית: פיקוח, הגבלת כהונה והגבלת סמכויות. 3 גורמים אלה לא מיושמים ברשויות המקומיות בישראל. אתם הייתם עומדים בפיתוי? פרשנות

צילום: יותם רונן, שלומי גבאי, רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן

(בווידאו: דיווח על מעצר ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן)

בחודשים האחרונים התפרסמו עוד ועוד ידיעות על ראשי ערים הנמצאים תחת חקירה. כרבע מראשי הערים בישראל נמצאים כעת בחדרי החקירות אוש ניצבים כבר מול בית המשפט - ועד למועד הבחירות לרשויות המקומיות בעוד פחות מחצי שנה ייתכן מאד שיהיו עוד כמה שיצטרפו אליהם. אין כמו תקופת בחירות כדי לגרום למתחרים להוציא את הלכלוך מהארון של יריביהם הפוליטיים.

אבל לפני שאחנו מאשימים את ראשי הערים על כך שהם מנצלים את מעמדם, באמת שכדאי לבדוק את עצמנו. כי מאז שנות ה-70, ביצעו כלכלנים לא מעט מחקרים על אילו תנאים נדרשים כדי לצמצם (או להגדיל) את כמות השחיתות ברשויות ממשלתיות. מהמחקרים הללו עולה מסקנה אחת: בשיטה הקיימת, לו הייתי אני נבחר בטעות לראשות עירייה בישראל, כנראה שלא הייתי נותר אזרח ישר ותמים דרך עד סוף הקדנציה הראשונה שלי, שלא לדבר על כהונה ארוכה יותר.

מהמחקרים האלה עולות 3 מסקנות עיקריות. המסקנה הראשונה היא שכדי לצמצם את השחיתות צריך פיקוח אפקטיבי. כפי שאמר השופט היהודי של בית המשפט העליון האמריקאי, לואיס ברנדיס: "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ונורות הן השוטר המוצלח ביותר".

המסקנה השניה היא שככל שפקיד הציבור נמצא בתפקידו יותר זמן, כך יותר קל ויותר כדאי לצור אתו קשרים לא חוקיים. זה כדאי כי הקשרים יחזיקו תקופה ארוכה, וזה קל בגלל שכשפקיד ציבור נמצא בתפקידו זמן ארוך, הוא מפתח מוניטין, ולכן אנשים שמעוניינים לייצר אתו קשרים יודעים מה הם צריכים לעשות, וכמה זה יעלה.

המסקנה השלישית היא שכדי לצמצם את השחיתות, צריך לצמצם את מרחב השיפוט של איש הציבור, בעיקר בכל מה שנוגע להחלטות כלכליות. כי ככל שלאיש הציבור יש יותר מרחב החלטה, כך יותר כדאי לשלם לו סכומים גדולים כדי להטות את ההחלטות שלו.

אז מה עושים בישראל? בתחום הפיקוח מתברר שלא עושים הרבה. הפיקוח הפרלמנטרי העירוני רופף, כי חברי מועצה בישראל לא מקבלים שכר. לכן, חברי מועצה בישראל מתחלקים לשניים: אלה שחותמים הסכמים קואליציוניים עם ראש העירייה ומקבלים תפקידים בתמורה לכך, ואלה שנמצאים באופוזיציה וצריכים למלא את התפקיד על חשבון זמנם הפנוי. לראשונים אין עניין לפקח על ראש העיר, ולאחרונים אין את היכולת לבצע את עבודתם ביעילות.

הפיקוח הציבורי גם הוא רופף. תרשים 1 מראה את שיעור ההשתתפות הממוצע בבחירות המקומיות. אפשר לראות שלמרות ששיעור ההשתתפות היה די גבוה בשנים הראשונות של המדינה, במשך השנים הוא הולך ודועך. אם מוציאים מהמדגם את הישובים הערביים, שם שיעורי ההשתתפות הם גבוהים יחסית, אז מגלים שבישובים היהודיים, שיעור ההשתתפות הממוצע יגיע עוד מעט יגיע ל-40%, ויש מקומות שהוא כבר באזור ה-30%.

עוד באותו נושא

הקצין המוערך שנבחר להילחם בשחיתות בחדרה - וסיים כעוד חשוד בשוחד

לכתבה המלאה
שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות בישראל. מערכת וואלה!
שיעורי ההצבעה בבחירות המקומיות בישראל/מערכת וואלה!

הרבה כסף - מעט פיקוח

ראש העירייה יודע שאם הוא יענה לחיזורים של היזם, אז היזם יסייע לו, ולכן הסיכוי שלו להיבחר לראשות העירייה פעם נוספת גדל

בישראל אין גם הגבלה על משך הכהונה בראשות העיריות. התוצאה היא שיש בישראל לא מעט ראשי ערים שנשארים בתפקיד 20 שנים ויותר, ויש לפחות ראש עיר אחד שגם נמצא בתפקידו עוד מלפני שאני נולדתי, והוא גם השדרן ברדיו האזורי. מה שמלמד שכשאין הגבלה על משך הכהונה, בסוף גם התקשורת מפסיקה לבקר את ראש העיר.

אז אין פיקוח ואין הגבלה על משך כהונה, אבל מה שכן יש לראש עיר זה הרבה חופש לקבל החלטות בשווי של הרבה מאד כסף. כל פרוייקט בניה שמתוכנן בשטח השיפוט של העיריה צריך לקבל את האישור של הועדה המקומית, שעליה לראש העיר יש השפעה משמעותית. ראש העיר יכול להקל על יזמים, או שהוא יכול לתקוע פרויקטים בעזרת בירוקרטיה פשוטה.

כבר שמעתי סיפורים מקבלנים על כך שכשהם ביררו מדוע הפרויקט שלהם לא מקודם לדיון בועדה המקומית, ענתה להם הפקידה שחסר עותק של אחד המסמכים והיא לא יכולה לצלם אותו כי נגמרו לה הדפים. אז במקרה כזה, מה יכול היזם לעשות? הוא יכול להגיע ולצלם את הדף בעצמו, אבל זה לא מבטיח לו שלא יתברר למחרת שיש עוד מסמך שחסר. או שהוא יכול לנסות לצור קשרים עם הפקידים בעירייה, ואולי גם עם ראש העיר, כדי לדאוג שלא יחסר להם כסף לניירות, לפחות כשמדובר במסמכים שלו.

אז כשיש כל כך הרבה כסף על השולחן, וכל כך מעט פיקוח זה כמעט בלתי נמנע שיווצרו קשרים שהם לא תמיד חוקיים בין ראשי ערים ובין יזמים. כי נניח אפילו שראש העיר באמת רוצה לפעול לטובת הציבור, ושהוא באמת מאמין שהוא האדם הטוב ביותר לתפקיד. ונניח גם, שיזם שיש לו כסף והשפעה פונה לראש העיר. ראש העיר יודע שאם הוא יענה לחיזורים של היזם, אז היזם יסייע לו, ולכן הסיכוי שלו להבחר לראשות העיר פעם נוספת גדל.

מצד שני, אם הוא יסרב, היזם עשוי לסייע למתחרה שלו, ואז המתחרה עשוי לנצח בפעם הבאה. מכיוון שראש העיר מאמין שהוא האיש הטוב ביותר לתפקיד, אז בוודאי שאסור לו לעשות משהו שיסייע ליריב שלו, נכון? אז כל עוד אלו הם פני הדברים, כלל לא מפתיע שמה שכלכלנים כתבו כתאוריה הופך לפרקטיקה - ובכל פעם ראש עיר אחר מופתע לגלות שלמשטרה יש כמה שאלות בשבילו.

ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully