ההתייקרות במוצרי המזון: גם כשמחירים בעולם יירדו זה לא יעזור

בזמן האחרון נשמעות קריאות אזהרה מכיוונו של משרד האוצר, לפיהן עתידה המחייה להתייקר בקרוב. בין היתר מדברים באוצר על התייקרות במחירי האורז, הבשר, מוצרי החלב והלחם. מטיעוני המשרד, ניתן להסיק שאנשיו חושבים שעליות המחירים שיבואו נובעות מעליות מחירי הגלם בעולם, ולכן אין הרבה מה לעשות בנידון.

לכאורה, משרד האוצר צודק. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, חמה, ובלי הרבה מים. לכן, בכל מה שנוגע לאספקה של מוצרי מזון, ובוודאי של מוצרי מזון בסיסיים כמו לחם, אורז ובשר, אנחנו תלויים במידה רבה במה שקורה בעולם. אפילו בכל מה שקשור למוצרי חלב שרובם מיוצרים בארץ, המחירים אצלנו תלויים בעולם. נכון שהפרות בארץ, אבל חלק גדול מהמזון שלהן מגיע מחו"ל, ולכן מחירי החלב בארץ מושפעים מאד ממחירי התערובת שמיוצרת בחו"ל.

אבל עובדות אלה לא בהכרח אומרות שמחירי המזון לצרכן הקטן בארץ נקבעים על פי המחירים של חומרי הגלם בחו"ל. תרשים 1 מראה את המחיר של ק"ג אורז לצרכן בישראל בשקלים, ואת המחיר של טון אורז בשווקים הבינלאומיים, בדולרים. אפשר לראות ששתי סדרות הנתונים אכן מתואמות: שינויים במחירי האורז בעולם משפיעים גם על מחירי האורז לצרכן בישראל. אבל אפשר לראות גם עוד משהו - מ-2013 ועד היום, מחירי האורז בעולם ירדו ביותר מ-17%. בארץ הם ירדו בפחות מ-3%.

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
מחיר קבוע של 10 שקלים למוצר: דייסו היפנית תגיע ביולי לישראל
אופנה מחו"ל תוזל? חובת סימון בעברית על בגדים מיובאים תבוטל
42 אלף שקל לחודש: באיזה תחום בהייטק משלמים הכי הרבה?

מה שאומר שמחירי האורז בארץ אומנם נעים עם המחירים בעולם, אבל הם נעים יותר כשהמחירים בעולם עולים, ופחות כשהמחירים בעולם יורדים. התקופה הנוכחית לא שונה במיוחד. אפשר לראות שממאי 2017 עד ינואר 2018, מחירי האורז בעולם ירדו בכ-3.5%, בזמן שבארץ הם ירדו ב-1%.

כך שכשמשווקי האורז בישראל מתלוננים שעליות במחירי האורז בעולם מאלצות אותם להעלאות את המחירים לצרכנים בישראל, הם שוכחים שאת ירידות המחירים שהיו קודם, הם לא העבירו לצרכנים. כך שגם אחרי עליית המחירים בעולם, המחירים בישראל הם פחות או יותר ברמה שהיינו מצפים לו המחירים בישראל היו נקבעים רק לפי מה שקורה בעולם. אז לטעון שהמחירים בישראל עולים כעת בגלל שהם עולים גם בעולם, זה בסדר, אבל אז צריך להסביר למה הם לא ירדו קודם.

כפי שאפשר לראות בתרשים 2, אותו סיפור חוזר על עצמו גם במקרה של הקמח. נכון שיש בעולם עלייה במחירו של הקמח בחודשים האחרונים. אבל כפי שאפשר לראות בתרשים, מ-2013 עד 2018, מחירו של הקמח בעולם ירד ב-33%. בארץ הוא ירד באותה תקופה רק ב-11%. כך שפעם נוספת, טענה שהעלייה במחירים בארץ נובעת מכך שהמחירים בעולם נמצאים בעלייה, מחייבת בחינה של השאלה למה הם לא ירדו בישראל באותה מידה כמו שהם ירדו בעולם.

אז בשורה התחתונה, אם יהיו עליות במחירי המזון בישראל, זה לא יהיה בגלל העלייה במחירים של חומרי הגלם בעולם. העלייה במחירים של חומרי הגלם אכן קיימת, אבל מכיוון שהמשווקים לא העבירו לצרכנים את כל הירידות שהיו קודם, אמורים להיות להם די עודפים כדי לספוג את העליות הללו.

מה שכן קורה, כנראה, זה שהמשווקים שמו לב שיש בישראל כבר תקופה ארוכה של צמיחה יציבה, שבאה ביחד עם עלייה מתונה, אבל יפה, בשכר הממוצע. בנוסף, מאז 2014 עליות המחירים בענף המזון היו מאד מתונות, גם בגלל שהמשווקים זכרו את המחאה של 2011, וגם בגלל גידול מסוים בתחרות בין רשתות המזון.

עכשיו כנראה שהתחרות קצת התייצבה, וכנראה שבעקבות עליות השכר, גם הצרכנים מרשים לעצמם להוציא קצת יותר על מזון. אז כנראה שזה תזמון מצויין עבור המשווקים לחפש תירוצים למה הם צריכים להעלות מחירים - ועליית המחירים של חומרי הגלם היא תרוץ מצויין. כי כשיש להם תרוץ, הם יכולים להגיד שהמחירים לא עולים בגלל שהם רוצים, אלא בגלל שממש אין להם ברירה.

ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות איפיניטי-אילים