פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאות מיליוני שקלים: הפרטת דואר ישראל יוצאת לדרך

      ועדת השרים לענייני הפרטה אמורה לאשר מחר את המתווה להפרטת חברת דואר ישראל. בשלב הראשון, תמכור המדינה למשקיע פרטי 20% ממניות החברה, ובשלב השני תהפוך החברה לציבורית. מה ההשלכות עלינו? ניתוח וואלה! עסקים

      דואר ישראל - חבילות (יח"צ , דואר ישראל)
      חבילות בסניף של דואר ישראל (צילום: דואר ישראל)

      ועדת השרים לענייני הפרטה אמורה לאשר מחר (שני) את תוכנית ההפרטה של חברת דואר ישראל, בתמורה למאות מיליוני שקלים. ההפרטה תהיה חלקית והמדינה תמשיך לשלוט בחברה ולהחזיק במרבית מניותיה.

      על פי ההצעה, שתונח בפני ועדת השרים בראשות שר האוצר משה כחלון, תופרט חברת הדואר בשני שלבים. בשלב הראשון, תמכור המדינה למשקיע פרטי 20% ממניות החברה. לדעת רשות החברות הממשלתיות, המשקיע אמור להיות "משקיע אסטרטגי" - כלומר, חברה העוסקת בתחום המשלוחים ויכולה לתרום לדואר ישראל ידע, ניסיון וקשרים.

      ברשות החברות מקווים אף שהמשקיע יסייע בהזרמת כסף לצורך פיתוח החברה, אולם הסיכוי לכך נמוך: משקיעים פרטיים מעדיפים להפיק רווחים מחברות ולא לממן אותן. החלטת הממשלה אינה מחייבת את רשות החברות לאתר משקיע אסטרטגי, ואף פותחת את תנאי המכירה בפני קרנות פיננסיות, שישובו וימכרו את השקעתן לאחר 7 שנים ממועד השלמת העסקה.

      בשלב השני של ההפרטה, הצפוי להתקיים בעוד כשנתיים, תמכור הממשלה חלק נוסף של החברה לציבור - ודואר ישראל תהיה לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה של תל אביב. הציבור יחזיק ב-20% ממניות החברה, ואם לא יימצא משקיע לדואר ישראל, ימכרו בבורסה גם המניות שיועדו למשקיע הפרטי. בכל מקרה, תמשיך הממשלה לשלוט בחברה ולהחזיק לפחות ב-60% ממניותיה גם לאחר השלמת ההפרטה.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      איך מנקים אי שלם של פלסטיק? הנער ההולנדי הזה מצא את הדרך
      מכה קשה להתאחדות התעשיינים: עסקי הגז שסיבכו את ברוש
      מנכ"ל חברת נייס: "לא עושים עסקים עם אל על"

      דואר ישראל (שי מכלוף)
      חלק משמעותי מפעילות דואר ישראל הוא חברת בנק הדואר. דואר ישראל (צילום: שי מכלוף)

      המדינה לא תחזיק ב"מניית זהב"

      דואר ישראל עדיין נאבקת להיחלץ ממשבר קשה, שנגרם כתוצאה מהניהול ואיחור בהתאמה לשינויים הטכנולוגיים. החברה לא נערכה מבעוד מועד למהפכת הרכישות באינטרנט, ורק בשנה שעברה הצליחה להקים מערכת מתקדמת המותאמת לקליטה ולמיון של עשרות מיליוני החבילות שמזמינים לקוחות באמצעות הרשת. ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו הכנסות החברה ב-460 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הסתכם ב-30 מיליון שקל, לעומת הפסד ברבעון הראשון של 2017.

      בין היתר מתקשה דואר ישראל בתחרות בחברות פרטיות ויעילות בתחום "הדואר הכמותי" - מכתבים בתפוצה המונית שמשגרות חברות ענק כמו תקשורת, בנקים כרטיסי אשראי ומוסדות ציבוריים. הירידה בהכנסות בתחום הדואר הכמותי שוחקת את הגידול בהכנסות החברה מהמסחר האלקטרוני.

      הממשלה מונעת את קריסת החברה באמצעות הזרמות הון של מאות מיליוני שקלים; והשנה דורשת החברה מהמדינה 126 מיליון שקל נוספים, במסגרת תוכנית השיקום. בניגוד להפרטות קודמות של חברות מרכזיות, הנחשבות לאסטרטגיות, לא תחזיק המדינה ב"מניית זהב" המקנה לה אפשרות להתערב במקרים בהם יש חשש לאינטרסים חיוניים - והמגבלות על החברה ינוסחו במסגרת חוק החברות הממשלתיות.

      רשות החברות הממשלתיות, האחראית להפרטת החברה, משתפת פעולה בתוכנית עם ועדת הריכוזיות והממונה על ההגבלים העסקיים. אלה כבר מסרו המלצות ראשוניות למנוע מחברות האחזקה הגדולות וגורמי הריכוזיות אפשרות להשתתף בהנפקה.

      נסיגה מתוכנית "הבנק החברתי"

      חלק משמעותי מפעילות דואר ישראל הוא חברת בנק הדואר, הפועלת כחברה בת. ייעודו העיקרי של הבנק הוא העברת תשלומים בין האזרחים לרשויות המדינה והשלטון המקומי. הוא גם מספק שירותים מוגבלים בתחום ניהול חשבונות עו"ש (עובר ושב) ותיווך לאשראי בין לקוחות לבנקים. בעבר התחייב שר האוצר כחלון להפריד את בנק הדואר מהחברה ולהפעילו כ"בנק חברתי". אלא שהסכמתו להפריט את הבנק כחלק מהחברה מהווה נסיגה מתוכנית "הבנק החברתי".

      עם זאת, רשות ההגבלים העסקיים הורתה להגביל את הבנקים הגדולים ממעורבות בהנפקה, מחשש לניגוד אינטרסים ופגיעה באפשרויות הפיתוח של בנק הדואר. המחיר שצפויה הממשלה לקבל תמורת המכירה למשקיע פרטי עשוי להיות כ-400 מיליון שקל. רשות החברות צפויה להתקשר עם חברת ייעוץ שתלווה את ההפרטה, ולהזמין הערכת שווי שתשמש בסיס למשא ומתן.

      פעילות הרכישות באינטרנט הגדילה מאוד את הפעילות ופוטנציאל הצמיחה של חברות הלוגיסטיקה, ודואר ישראל היא החברה הגדולה ביותר בישראל בתחום זה. בנוסף, יש לחברה נכסי נדל"ן רבים הניתנים למכירה, פיתוח והשבחה: לחברה כ-600 סניפי דואר, רובם בבעלותה או בשכירות בטווח ארוך. ככל חברה ממשלתית, יש לדואר ישראל אפשרות רבה להתייעלות תחת ניהול פרטי, וכתוצאה מכך עשויה רווחיותה להשתפר לאין שיעור.

      ואולם, לא תהיה לשותף הפרטי השפעה מכרעת על התנהלות החברה. הוא יהיה מיעוט בדירקטוריון והממשלה תוכל למנות יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל לחברה ללא התחשבות בדעתו. במקרים רבים, מתמנים לתפקידים כאלה מקורבים בעלי קשרים פוליטיים הלוקים בידע ובניסיון הנדרש לתפקיד.

      מכשלה קבועה בפני תוכניות ההפרטה של הממשלה הם עובדי החברות הממשלתיות, החוששים מתוכניות התייעלות ופיטורים, ודורשים תשלום בתמורה לשיתוף פעולה עם התוכניות. החברה חתמה ב-2015 עם ועד עובדי הדואר על הסכם, לפיו ישתפו פעולה עם תוכנית ההפרטה הנוכחית, ובהחלטת הממשלה כלולה הסכמה לתשלום "פיצוי" לעובדים עם ביצוע ההפרטה. אולם גובה הפיצוי לא נקבע עדיין.