שלוש שנים לממשלה: כישלון בהפחתת יוקר המחייה

בספירת מדדי המחירים, השלימה הממשלה השבוע שלוש שנות כהונה. הממשלה הושבעה במאי 2015 וחודש המדד הראשון לכהונתה היה יוני באותה השנה. אחד היעדים המרכזיים שלה היה הפחתת יוקר המחייה בישראל והקלה בנטל הכלכלי על תושבי המדינה. כעת, עם פרסום מדד המחירים לצרכן ליוני 2018 - רבים יטענו, במידה של צדק, שלפחות עד כה לא נרשמה הצלחה. התחושה בציבור היא שבמרבית המקרים המחירים לא ירדו, וישראל נותרה מדינה שיקר מאד לחיות בה.

מדד המחירים הכללי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא ירד במהלך שלוש השנים, ואף עלה בשיעור קל של שתי עשיריות. הצד השני של המטבע הוא שגם אם רמת המחירים עלתה במקצת, למרבית הישראלים קל יותר לעמוד בה. העלייה בשכר הממוצע בשיעור של 7.5%, לצד העלייה ברמת הצריכה ובהכנסה הפנויה - שיפרו מאוד את מצבו של הישראלי הממוצע בהשוואה ל-2015.

הכישלון הבולט ביותר הוא בתחום הדיור - היעד המרכזי בהפחתת יוקר המחייה בישראל. ככל שחולף הזמן, מחריפה המחלוקת על יעילות הכלי המרכזי במלחמה ביוקר הדיור - תוכנית מחיר למשתכן. המדדים האחרונים אינם מצביעים על מגמה ברורה בתחום מחירי הדירות, ובסיכום שלוש שנות הממשלה עלה מדד מחירי הדיור ב-9.6%.

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן


לקריאה נוספת:
מענה אנושי תוך 6 דקות: כל מה שצריך לדעת על החוק שמיטיב עם הצרכן
עד העצם: איפה נמכר האנטריקוט המשתלם ביותר בארץ?
עמותת צלול: אלה החופים הכי צפופים ויקרים בקיץ הזה

במבחן המדדים עולה שמחירי הפירות והירקות אינם מפגרים אחרי מחירי הדירות בישראל. אם חשתם שהמחירים הגבוהים בשוק הם חסרי תקדים, אתם כנראה צודקים. מאז נבחרה הממשלה הנוכחית זינקו מחירי הירקות והפירות גם הם ב-9.6%. במשרד החקלאות ממשיכים לטעון שהמוצרים החקלאים בישראל הם בין הזולים במדינות OECD, למעט טורקיה. אחת הסיבות העיקריות למחירים הנמוכים היא הפטור המוחלט על מוצרים אלה ממע"מ.

הטענה שהמחירים לצרכן נמוכים יחסית לעולם פטרה את המדינה מלפעול להוזלת הפירות והירקות. ההתערבות היחידה נעשתה באמצעות היתרים ליבוא, שניתנו במטרה למנוע עליות מחירים חדות במקרים של מחסור. במרבית המקרים לא הביא היבוא להוזלת המוצרים - אלא סייע בהגבלת העליות. מהלך נוסף היה בדיקה שערכו משרדי ממשלה בניסיון להסביר את פערי התיווך הגבוהים בין החקלאים לצרכנים הסופיים. הבדיקה לא העלתה מסקנות ברורות.

בתחום מחירי המזון ניצח משרד הכלכלה על מהלך היסטורי של הרחבת התחרות בענף הגבינות הקשות והבשר. ההצלחה הייתה חלקית ובוודאי לא דרמטית. השורה התחתונה של המאבק במחירי המזון היא עלייה של 0.7% במדד מחירי המזון במהלך כהונת הממשלה. נתוני המדדים האחרונים מלמדים על סיכוי גבוה להמשך עליית המדד גם בחודשים הבאים, בעקבות התייקרות התשומות, התחזקות הדולר, וגורמים נוספים.

סעיף ההוצאה שאינו מפסיק להתייקר ועלול לעלות אף יותר - הוא הוצאות הבריאות. ישראל מצטיינת בהוצאה ממשלתית נמוכה על הבריאות, ומה שמחסירה הממשלה משלימים האזרחים מכיסם. הוצאות הבריאות המשפחתיות התייקרו בשלוש השנים האחרונות בקרוב ל-2%.

ירידת המחירים החריפה ביותר הורגשה בתחום ההלבשה וההנעלה. את הלחץ הגדול של התחרות בשוק הרגישו מאות חנויות שנסגרו בשנתיים האחרונות, ולמעלה מ-10 רשתות שנקלעו לקשיים וחלקן נסגרו או עברו לניהול הנושים. התחרות שגרמה להורדת המחירים הגיעה בעיקר מאתרי הקניות באינטרנט, שזכו לעידוד ממשלתי בדמות פטור ממס לרכישות בסכומים של עד 75 דולר. מדד מחירי ההלבשה וההנעלה ירד בשלוש שנים ב-12%. לעמידה הנחושה של שר האוצר נגד הלחצים לביטול הפטור יש חלק חשוב בהפחתה הזו. הקלות מס שהוכרזו בשנה האחרונה על ידי משרד האוצר יסייעו, כנראה, להפחתה נוספת במחירי הריהוט והציוד לבית - שירדו ב-7.5%.

בתחום התקשורת נרשמה הורדת מחירים משמעותית של 5% . הגורם העיקרי לירידה הוא, כרגיל, התרחבות בתחום התקשורת. כניסת המתחרה החדשה לענף הסלולר גרמי לגל חדש של הוזלות והצעות מפתות לצרכן. התחרות החריפה גם בעקבות כניסתם של מתחרים חדשים לתחום הטלוויזיה. אלא שלהוזלות יש גם מחיר: בתחומים רבים מקבל לקוח התקשורת הישראלי שירות נחות לעומת המקובל במדינות המערב, ועל פי נתוני איגוד האינטרנט - מהירות הגלישה ברשת היא מהנמוכות במערב.