השבוע פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר נתונים על מה שהוא הגדיר כ- "400 האנשים העשירים בישראל בשנת 2014". עיון בדוח הזה מעלה כמה ממצאים מעניינים.
הממצא הראשון הוא שלמרות השם, הדוח כלל לא עוסק באנשים העשירים בישראל. כאשר חושבים על "העשירים ביותר", בדרך כלל חושבים על אלו שיש להם את הרכוש הרב ביותר או על אלו שההכנסות שלהם לאורך זמן הן הגבוהות ביותר. הדוח של משרד האוצר, לעומת זאת, עוסק באנשים שיש להם את ההכנסה הגבוהה ביותר בשנת 2014. את ההבדל בין "עשירים ביותר" ל"בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר" אפשר להדגים בעזרת הדוגמא הבאה.
תארו לעצמכם מישהו שקנה "ביטקוין" ב-300 אלף דולר בתחילת 2017. עד סוף 2017, הוא הרוויח כ-16 מיליון שקל, מה שהיה מכניס אותו בקלות לרשימת 400 "העשירים הגדולים" של אותה שנה. אבל אותו עשיר של 2017 הופך בינתיים ל"עני" של 2018, כי ב-2018 הוא הפסיד בינתיים למעלה מ-50% מהרווחים שעשה ב-2017. כך שהרשימה של משרד האוצר מערבבת את בעלי ההון הגדולים במשק, עם מנהלים שהיתה לחברה שלהם שנה מוצלחת ועם "סתם" בעלי מזל שזכו בלוטו.
התוצאה היא שרק 115 מהאנשים שהופיעו ברשימה של 2013 מופיעים גם ברשימה של 2014. כך שהמסקנה הראשונה מהדוח היא שאין בישראל 400 "מגה עשירים". יש גרעין קטן של "עשירים" ועוד כאלו שיש להם מדי פעם הכנסה גבוהה, אבל זאת לא בהכרח ההכנסה הקבועה שלהם.
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
עמותת צלול: אלה החופים הכי צפופים ויקרים בקיץ הזה
תלונה: "שתיתי מיץ תות-בננה של ספרינג עם טעם של דלק"
מענה אנושי תוך 6 דקות: כל מה שצריך לדעת על החוק שמיטיב עם הצרכן
רוצה באמת להרוויח? שלוט בחברה
מסקנה שניה מהדוח היא שכדי להיות עשיר בישראל, אתה צריך להיות גבר. רק קצת יותר מ-30 מתוך 400 העשירים ביותר הן נשים. מצד שני, מסתבר שמיעוט נשים בעשירון העליון יכול לפעמים להיות יתרון. ההכנסה הממוצעת של הנשים העשירות גבוהה בכ-16% מההכנסה הממוצעת של הגברים העשירים. אבל לפני שחוגגים את הבשורה המשמחת שלעתים לנשים יש יותר מגברים, צריך לזכור שבגלל שמספר הנשים ברשימה הוא כל כך קטן, לאשה אחת עם הון גדול יש השפעה גדולה מאד על הממוצע, בזמן שלהון גדול של גבר אחד יש רק השפעה קטנה למדי. כך שהנתון הלכאורה שוויוני הזה תלוי בעצם בשאלה האם שרי אריסון תישאר בישראל או לא.
מסקנה שלישית היא שמקי סכינאי צדק. בהצגה "אופרה בגרוש" שעלתה בשנה שעברה בקאמרי, רגע לפני שתולים אותו, מצהיר השודד מקי סכינאי כי יסוד בנק זה הרבה יותר משוד בנק. רוב ההכנסות של בעלי ההון הגדולים בישראל מגיעות לא מעבודה (רק כ-10% מההכנסה שלהם), אלא מדיבידנדים ומרווחי הון. כך שכפי שהכריז מקי, הדרך להתעשר איננה מעבודה בבנק, אלא משליטה בבנק: למעלה מ-25% מההכנסות של העשירים ביותר מגיעות מדיבידנדים, לעומת פחות מ-2.5% באוכלוסייה הכללית.
עד כמה חשובה השליטה בחברות כדי להפוך לעשיר באמת אפשר ללמוד מההבדלים בין ההכנסות של העשירים הקבועים, אלו שבאופן עקבי מופיעים ברשימת העשירים ביותר, ואלו שהופיעו רק ברשימה של 2014 (העשירים החדשים). תרשים 1 מראה את האחוז שמהווים הדיבידנדים מתוך ההכנסה של העשירים הקבועים לעומת העשירים החדשים ולעומת כל השאר. אפשר לראות את הפערים הגדולים בין האחוז בקבוצת העשירים הקבועים לבין האחוז בקבוצת העשירים החדשים ובין שתי הקבוצות לכל השאר.
כך שאפשר להרוויח טוב מלנהל חברות, אפשר לעשות רווחי הון גדולים מעסקאות מוצלחות, וכל אחד משני אלה יכול להכניס אדם לרשימת "העשירים" בשנה מסוימת. אבל כדי להכנס לרשימת העשירים הקבועים, לא מספיק לעבוד כמנהל חברה, צריך לשלוט בחברה.
מסקנה רביעית היא שהפער בין המגה עשירים וכל השאר ימשיך ויגביר את הפערים בין מרכז ופריפריה: למעלה מ-80% מהעשירים ביותר גרים במרכז, ובהינתן שההכנסה הממוצעת של העשירים גדולה בערך פי 335 מההכנסה הממוצעת של שכיר בישראל, זה אומר שיש ריכוז גדול של כסף שרוכש דירות באזור המרכז. הכסף הזה יוצר לחץ לעליית מחירים ומעליית המחירים הזאת נהנים מי שיש להם דירה באזורי הביקוש. כך שכל עוד החלוקה של העושר היא לא שוויונית בין מרכז ופריפריה, הפערים בין המרכז והפריפריה ימשיכו לגדול באותו כיוון כמו הפער בין ההכנסות של העשירים ביותר וכל השאר.
ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים